דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ז בניסן תשפ"ד 25.04.24
38.1°תל אביב
  • 35.0°ירושלים
  • 38.1°תל אביב
  • 37.1°חיפה
  • 33.8°אשדוד
  • 39.6°באר שבע
  • 39.4°אילת
  • 40.5°טבריה
  • 32.4°צפת
  • 40.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
רצח נשים

נשים בסכנה / "אישה נמצאת בסכנה, מבקשת סיוע - ובכל זאת נרצחת"

רצח אנסטסיה רוסנוב חושף את הבעיות התפיסתיות בהתמודדות עם אלימות נגד נשים בישראל. ח"כ תומא סלימאן: "אולי האדם המסכן את חיי האישה הוא שצריך לשבת מאחורי סורג ובריח"

אישה במקלט לנשים מוכות, ארכיון. (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).
אישה במקלט לנשים מוכות, ארכיון. (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

ביום רביעי לפני כשבועיים (ה-25.5) נרצחו אנסטסיה רוסנוב ואלי קאנדינוב על ידי בן זוגה לשעבר של רוסנוב. זהו המקרה התשיעי מתחילת שנת 2016 בו נרצחת אישה על ידי אדם אותו היא מכירה. בשונה ממקרים בהם התגלה מחדל של הרשויות המטפלות בסכנת אלימות כנגד נשים, במקרה הרצח הזה טוענות הרשויות כי פעלו בדיוק על פי הנהלים: כשהתלוננה רוסנוב על אלימות היא הועברה למקלט לנשים מוכות, וכשהחליטה שאינה יכולה להיות יותר במקלט, בין היתר כי ילדיה לא היו שם איתה, הזהירו אותה שזה מסוכן. רוסנוב עזבה את המקלט למרות האזהרות ונרצחה על ידי בן זוגה לשעבר, שהיה מוכר לרשויות.

המקלט גורם לנשים להרגיש בכלא

בעקבות הרצח התקיים אתמול (שני) דיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת שכותרתו "מניעת הרצח הבא". יו"ר הועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת) אמרה בתחילת הדיון כי "יש הרגשה של אוזלת יד כשאישה נמצאת בסכנה כל כך גבוהה, מבקשת סיוע ובכל זאת נרצחת. להרבה נשים המקלט הוא נכון ויכול לספק הגנה, אבל יש נשים שהמקלט גורם להם להרגיש כאילו הן בכלא. צריך לחשוב על כלים נוספים. אולי האדם המסכן חיים של אישה הוא זה שישב מאחורי סורג ובריח?". מדבריה ומדברי משתתפות נוספות בדיון, עלה כי הפתרון ה'נפוץ' של הכנסת הנשים למקלטים סגורים אינו בהכרח הפתרון הנכון ביותר עבור כולן. ג'ולי קייט, מנהלת מקלט של עמותת יחדיו, אמרה בדיון כי "אישה פונה למשטרה ואומרת שהיא בסכנה. האם מישהו מסביר לה למה היא נכנסת? זו מסגרת חיים מורכבת, יש מגבלות על הניידות, הרבה פעמים נשים לא מוכנות ולא מבינות לאן הן מגיעות. אני מציעה שהעובד הסוציאלי התורן יסביר, גם בשתיים בלילה, ויכין אותה לכניסה למקלט.

"הדבר השני זה היציאה מהמקלט. אנחנו מסבירות לאישה שיוצאת מהמקלט את המצב בו היא נמצאת, אבל יש דברים חסרים. לדוגמא, יש אצלי במקלט אישה שהגיעה עם דימום תוך-מוחי ממכות שקיבלה מבעלה. היא הגישה תלונה במשטרה והאדם נמצא במעצר. לקראת היציאה שלה מהמקלט ביררנו מה עם בעלה, והעובדת הסוציאלית אמרה שהיא יודעת שהוא עצור. התקשרתי למשטרה לוודא, ואמרו לי שהוא משוחרר מינואר ואף אחד לא יודע מזה". קייט מוסיפה שמעבר לבעייתיות הפתרון של מקלט, צריך לחשוב על עוד פתרונות עבור הנשים. "אזיק אלקטרוני יכול להיות גם פתרון טוב. וצריך כמובן קשר רציף בין הרשויות."

לשנות את התפישה

חברת הכנסת רויטל סוויד (המחנה הציוני) אמרה שהדבר המהותי שצריך לקרות הוא שינוי התפישה. "מעון אומר הרחקה מהחברה, מהבית, לפעמים מהילדים, מהעבודה. אמנם המקלטים מנסים ליצר אוירה אחרת עבור הנשים, אבל בסופו של דבר הן סגורות שם, לעיתים בלי פלאפון. צריך להגיע למצב שהתפיסה לגבי זה משתנה". סוויד מציעה שבמקום שהנשים יופנו באופן אוטומטי למקלט, יורחקו הגברים המכים מהמתלוננות:  "המטרה היא איתור של גברים עם פוטנציאל, שרואים בהם סימנים של אלימות, בין אם היא מילולית, כלכלית או פיזית, ולהפנות אותם לקבלת טיפול שמאפשר סיוע משפטי, מקום שייתן מענה לבעיות של הגבר. שהגבר יורחק מהסביבה ולא הקורבן."

"שהגבר יורחק מהסביבה ולא הקורבן". ח"כ רויטל סוויד. צילום: יח"צ
"שהגבר יורחק מהסביבה ולא הקורבן". ח"כ רויטל סוויד. צילום: יח"צ

בנוסף למעון לגברים האלימים, פתרון נוסף שיכול לאפשר לנשים להמשיך להיות בביתן ולא להיות סגורות במקלט הוא האזיק האלקטרוני. כרגע מדובר רק בהצעת חוק, ולדברי סווייד, "במקרים שאדם מפר צו הרחקה, מפר את הרדיוס ובמקרה שהוא מתקרב לאישה ואז יש מערכת שמתריעה. זה מאוד חשוב למניעת מקרי רצח, וזה גם מספק אלמנט של הגנה לנשים. לדעתי זה צריך להיות בהוראת ביהמ"ש, או שגבר מיוזמתו מבקש את זה ואז המשטרה רשאית לשים לו את האזיק. זה פתרון שמצריך מערכת ומנגנון, וזה יכול לסייע במידה".

מערכת של פתרונות, לא פתרון אחד

סאיד תלי, מפקח ארצי על טיפול ומניעת אלימות במשפחה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, התייחס בוועדה לאופציות השונות ואמר כי  "צריך לחשוב על מערכת פתרונות ולא פתרון אחד שיביא את הגאולה. צריך רצף של שירותים, כולל הרחקת גברים (שכן מתבצעת גם היום), כולל מקלטים, כולל מרכזי טיפול וכולל איזוק אלקטרוני למעקב אחר גברים מסוכנים. יש כיום עשרה צוותי יישום שבוחנים מהם הדרכים הטובות ביותר ליישם את מסקנות הוועדה הבינמשרדית בנושאים שונים".

דרך נוספת למניעת האלימות היא על ידי הרתעת הגברים האלימים. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה ביום ראשון האחרון את הצעת החוק של ח"כ זהבה גלאון (מרצ) לפיה מפרי צו הגנה ייעצרו עד תום ההליכים במקרה שהוחלט להגיש נגדם כתב אישום (צו הגנה ניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה לבקשת האישה, ומטיל על גבר אלים מגבלות שונות כגון איסור כניסה לבית או איסור להגיע לאזור המגורים של האישה – ט"כ). ההצעה גם מאפשרת לשופט להורות על הרחקה באמצעות אזיק אלקטרוני. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "ישנו צורך להחמיר את היחס כלפי מפרי צו ההגנה במטרה למנוע מבעוד-מועד מקרי אלימות, מתוך הבנה כי עצם הפרת צו שיפוטי עשויה להעיד כשלעצמה על הסלמה במסוכנות."

עו"ד ליאת קליין, יועצת משפטית לאיגוד מרכזי הסיוע, אמרה כי "צווי ההגנה לא נאכפים מספיק, ונשים רבות מהלכות בתחושה יומיומית של פחד וחרדה. הצעת החוק של ח"כ גלאון חשובה לא רק בהגנה על אותן נשים, אלא בכך שהיא מחמירה את היחס למפרי צווי הגנה ומשדרת אפס סובלנות לכל תופעה של אלימות נגד נשים, ואנחנו מברכות עליה."

השינוי מתחיל בחינוך

רות רזניק, מייסדת ויו"ר עמותת "לא – לחימה באלימות נגד נשים" וכלת פרס ישראל, מסמנת שתי דרכים למאבק באלימות נגד נשים – התנתקות מיידית מגבר אלים וחינוך. לדבריה, כאשר מתחילה אלימות בין בני זוג, הנטייה של רוב הנשים היא לא לעזוב את הגבר ולהאמין שמדובר במקרה חד פעמי. "בהתחלה האישה אומרת אני אוהבת אותו, יש לנו ילדים משותפים וכו', ואחרי הפעם הראשונה, הגבר יגיד שהוא מצטער, וגם את אשמה וסליחה וזה לא יקרה שוב, והיא לא מפרקת את החבילה, חושבת שאולי היא גם תרמה למצב הזה. בפעם הבאה הוא לא יבקש סליחה."

התחום השני שרזניק מתייחסת אליו כגורם מרכזי הוא החינוך. לדבריה חיות בישראל כ-500,000 נשים במעגל האלימות. רזניק הגיעה לנתון הזה מתוך מחקר של ארגון הבריאות העולמי, שקבע שבמדינות מערביות 30-35% מכלל הנשים סובלות מאלימות. "התופעה חמורה כפליים כי היא גולשת לעולם הילדים. ילד שרואה וחווה אילמות חושב שזה נורמטיבי והוא לוקח את זה למקומות אחרים, בית הספר לדוגמא. בנוסף, לפי נתונים של משרד החינוך 45% מהילדים בבתי ספר יסודיים סבלו מאלימות פיזית בבית הספר, בדרך אליו או בבית. אני עיבדתי את הנתון הזה, והגעתי להערכה שמדובר ב80% עד 90% מהבנים. בנות יכולות להיות רעות ומגעילות, לעשות חרמות וכל מיני כאלה, אבל אלימות פיזית היא לא מאפיין של בנות. כמעט כל האלימות מתבצעת ע"י בנים."

לדעתה המצב אמנם חמור, אבל בר שינוי. "גברים רבים חושבים שברגע שהם מקיימים יחסי מין עם אישה הם הבעלים שלה. הגבר חושב שכך הוא קנה שליטה על האישה, אבל הגוף שייך לה וזכותה להחליט עם מי ומתי. השליטה הנוראה של גברים בנשים במאה שלנו, למרות שכבר אין עבדות פורמלית כבר בערך 165 שנה, זה מכלול אחד גדול. זה יכול לקרות בכל מקום והכל קשור. אלימות, דיכוי וחוסר שוויון יוצרים את המציאות הזו. חייבים להגיע לבתי הספר, לחנך ולשנות מההתחלה את כל הנושא. אני מאמינה שחינוך יכול להשפיע. לילדים – חינוך, ולמבוגרים סדרות טלוויזיה איכותיות."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!