שורה של הישגים לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים בשנת 2018 – כך עולה מהדו"ח השנתי שמפרסמת הרשות היום (רביעי). מלבד קבלתה של מדינת ישראל כחברה מן המניין בארגון FATF – הארגון הבינלאומי המוביל את המאבק הגלובלי בהלבנת הון ומימון טרור, דורגה הרשות במקום השני בעולם ביעילותה במאבק בהלבנת הון ומימון טרור. בהתאם לכך זכתה הרשות לשבחים גם מבית כשקיבלה את אות ההוקרה מטעם נציבות שירות המדינה ליחידות מצטיינות בהתייעלות וצמצום הבירוקרטיה. זאת לאחר שסיימה תהליך של שלוש שנים שכלל שינוי מקיף בתפיסת ההפעלה ובמבנה הארגוני של הרשות.
שר המשפטים הטרי, אמיר אוחנה, בירך את אנשי הרשות על הישגיהם המובאים בדו"ח ואמר כי "ההישג הלאומי האסטרטגי שהובילה השנה רשות בהליך קבלת מדינת ישראל לארגון ה–FATF תורם לכלכלת המדינה והשקעות בה, לחוסן הסקטור הפיננסי הישראלי ופעילותו הבינלאומית. חשוב לא פחות, ישראל יכולה כעת לקחת חלק בקביעת הכללים העולמיים המחייבים את כל מדינות העולם בתחום, בייחוד בנושאים בעלי חשיבות אסטרטגית לישראל ובראשם – המאבק במימון טרור. לאחרונה זיהה הארגון שכשני שלישים ממדינות העולם אינן מתמודדות עם מימון טרור באופן אפקטיבי ולישראל אינטרס רב לפעול לשיפור המצב העולמי בנושא, ולמאבק אפקטיבי לזיהוי וסיכול ערוצי מימון טרור."
יש לציין כי בדו"ח של ה-FATF נמצאו גם נקודות לשיפור. כך למשל זיהו חוקרי ה FATF כי תחום האבנים היקרות בישראל אינו מפוקח דיו בתחום של הלבנת הון וכי נדרשת העמקה של המודעות לסכנות הטמונות בהלבנת הון בקרב רשויות ההסדרה של התחום (משרד הכלכלה). המלצה זו חשובה במיוחד בעיקר בגלל ההיקף המסחר המשמעותי של יהלומים בישראל.
על פי הדו"ח, שנת 2018 הייתה משמעותית מאוד עבור הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור גם בהיבט החקיקתי. מלבד החוק המפורסם המגביל שימוש במזומן שעבר במרץ 2018, הצליחה הרשות ליזום חקיקה גם של החוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, תיקון לחוק המאבק בטרור ואת חוק הגמ"חים המסדיר לראשונה את פעילותם של הגופים הפיננסים של החברה החרדית, בעיקר אלו המנהלים פקדונות והלוואות בהיקפים של מיליארדי שקלים.
הדו"ח של הרשות חושף גם את היקף הפעילות המבוצעת והמידע המועבר בין הגופים המפוקחים לרשות ובין הרשות לרשויות אחרות בעולם על מנת להילחם בהלבנת הון ובמימון הטרור. סה"כ במהלך 2018 התקבלו ברשות 91,000 דיווחים על פעילות בלתי רגילה של לקוחות הגופים המפוקחים. מדובר בעליה של כ 50% בהיקף הדיווחים לרשות בחמש השנים האחרונות. עוד מציינים ברשות כי חלה עליה בדיווחים המתקבלים מחוץ למערכת הבנקאית. אם בעבר היו הבנקים אחראים לכ 80% מהדיווחים, נכון ל 2018 הבנקים אחראים רק ל55% מהדיווחים, ונותני שירות פיננסים אחרים תופסים נתח של כ 30% מהדיווחים לרשות. 15% נוספים מגיעים מגופים מפוקחים מחוץ למערכת הפיננסית. נתונים אלו מעידים על גיוון מקורות הדיווח ושיטות הפעולה של הרשות.
נתון מעניין נוסף המופיע בדו"ח נוגע לשיתוף פעולה בין גופי אכיפת החוק. בחמש השנים האחרונות עלה מספר בקשות המידע של גופי אכיפה שונים מהרשות בכ-137%. משמעות הדבר היא שיפור ביכולת של גופי חקירה שונים כמו המשטרה, רשות המיסים וגם גופי הביטחון לעשות שימוש במידע הנוגע להלבנת הון בחקירות שונות. גידול של 217% נרשם במספר בקשות המידע המגיעות ליחידות מודיעין מקבילות בעולם.
ברשות מציגים גם את התפלגות הפעולות העברייניות שזוהו על ידי הרשות בהשוואה לשנים קודמות. כך למשל הנתח של עבירות השוחד ושל ארגוני הפשיעה ירד בסך הכולל של הידיעות שאספה הרשות. לעומת זאת חלקן של עבירות הסמים ועבירות המסים נמצא דווקא בעליה. עם זאת יש לציין כי נתונים אלה אינם מעידים על היקפן של עבירות מסוג כזה או אחר, אלא דווקא במיקוד איסוף המידע לתחומים מסוימים שבוצע על ידי הרשות.
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר אמרה "ברצוני להודות לשרת המשפטים היוצאת, גב' איילת שקד, ולמנכ"לית משרד המשפטים גב' אמי פלמור, על תמיכתן הרבה בקידום כל המהלכים החשובים שהובילה הרשות השנה וההישגים העולמיים הנכבדים שלצידם; ולשר המשפטים הנכנס ח"כ אמיר אוחנה על המשך תמיכתו בפעילות הרשות. לבסוף, ברצוני להודות לעובדי ומנהלי הרשות – הם המפתח העיקרי להצלחתה הרבה של הרשות, ואני אסירת תודה להם על עבודתם המקצועית המצטיינת והמסורה".
