התעמרות בעבודה נחשבת כ"מגיפה" החדשה במקומות העבודה וזאת בשל ההיקף העצום של התופעה. מבדיקה שערך משרד הכלכלה עולה כי 30% מהעובדים במדינות מערביות שנבדקו חוו הצקות כלשהן במקום העבודה, בעיקר מהממונים. בישראל מצביעים הנתונים על כך שכ-55% מהעובדים השכירים סובלים מהצקות בעבודה מצד המנהלים, העמיתים ומקבלי השירות. התעמרות בעבודה משמעה יצירת סביבת עבודה עוינת לעובד הכוללת צעקות, קללות, האשמות שווא, הפצת שמועות, נידוי, החרמה, הטלת משימות משפילות, פגיעה בדימוי, פגיעה בפרטיות וכיוצ"ב.

התעמרות בעבודה פוגעת בכבוד העובד וחירותו, ברווחתו, בתפקודו המקצועי, בבריאותו הנפשית (דיכאון, חרדות, קשיי ריכוז והיו מקרים שאף הביאו להתאבדויות). נזקי ההתנכלות התעסוקתית פוגעים לא רק בעובד אלא גם במעסיק. עובד שחווה התעמרות מרבה להיעדר מהעבודה, פגיעה בתפוקה, עלויות תחלופת עובדים וגיוס חדשים (מרבית העובדים שסבלו מהתעמרות מתפטרים) פגיעה במוניטין של המעסיק וכיוצא באלה. גם למעסיקים קיים תמריץ חיובי לפעול למיגור ההתעמרות.

איסור התעמרות בעבודה עוגן בישראל בחוקים כחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בחוק למניעת הטרדה מינית ובחוק הגנה על עובדים חושפי שחיתויות, במסגרתם רשאי בית הדין לפסוק פיצוי כספי גם ללא הוכחת נזק, לתת צווי מניעה כנגד המתעמרים, ואף לפעול כנגד המעסיק במישור הפלילי. בנוסף עובד שהמעסיק התעמר בו זכאי לקבלת פיצוי פיטורים, אף אם הוא התפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מנסיבות אחרות שבהן אין לדרוש ממנו שימשיך בעבודתו. עם זאת, אין חוק כולל אחד העוסק בנושא ההתעמרות.

לפני כארבע שנים עברה בכנסת בקריאה טרומית וברוב מרשים של 58 תומכים וללא מתנגדים הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה. ההצעה מגדירה את ההתעמרות כעוולה אזרחית שניתן לפסוק בגינה פיצוי עד לסך 120,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. בנוסף, מוצע לחייב את המעסיק לנקוט אמצעים סבירים למניעת התעמרות. ההסתדרות הביעה תמיכתה בהצעת החוק והשתתפה בישיבות פנימיות לגיבוש הנוסח הסופי שלו.

למרות התמיכה הגורפת, הטיפול בהצעת החוק הוקפא במשך כשלוש שנים והחל להתקדם מחדש רק בנובמבר האחרון. למרבה הצער, זה היה מאוחר מידי: הקדמת הבחירות קטעה את הדיונים על חקיקת החוק החשוב הזה, והכנסת הבאה תצטרך להתחיל מחדש את תהליך החקיקה שלו.

בעוד הכנסת מתעכבת בחקיקת החוק שיגן על העובדים מהתעמרות, בתי הדין לעבודה הלכו מספר צעדים קדימה למיגור התופעה. התקדמות משמעותית בעניין זה ניתנה בפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מפברואר 2016 בעניינו של מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה. בית הדין קיבל את תביעתו של נפתלי ופסק כי נחשף לתנאי העסקה פוגעניים ולפיכך זכאי לפיצוי בסך 170,000 ש"ח (75,000 ש"ח בגין הטעיה ובשל הפרת הוראות חוק הודעה מוקדמת, 80,000 ש"ח בגין עגמת נפש ו-15,000 ש"ח בגין הוצאות משפט). נקבע באופן חדשני כי העסקה פוגענית חמורה מצדיקה פיצוי בשיעור גבוה.

מאחר שהצעת החוק עדיין לא אושרה בכנסת, ואין עילה לתביעה ישירה שעניינה 'התעמרות בעבודה', נפסקו לנפתלי פיצויים משמעותיים בגין 'עגמת נפש'. בפסק הדין נקבע כי על מעון ראש הממשלה להיות מופת ודגל לשמירה קפדנית על זכויות העובדים בו ועל קיום סביבת עבודה ששוררים בה יחסי כבוד והערכה. עוד נקבע כי העסקת עובדים במעון ראש הממשלה היתה פוגענית לגבי חלק מהעובדים וחלקם נחשפו לדרישות מוגזמות, העלבות והתפרצויות זעם, כדוגמת האירועים בהם סירבה גב' נתניהו להזמין אמבולנס לעובדת שנפלה, משכה מפת שולחן כשהכלים עליה, הכתה עובדת בכף היד, החזירה עובד למעון בכדי שיגידו לה "לילה טוב" ויגיש לה מרק, ונהגה לצעוק עליהם. עוד נקבע, כי תחלופה גבוהה של עובדים מעידה על העסקה פוגענית. יחד עם זאת, נקבע כי לא כל התנהלות של המעסיק שממנה נפגע העובד מהווה התנכלות תעסוקתית.

בית הדין לעבודה מצא לנכון לאמץ את העקרונות שנקבעו בהצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה ולעגנם בדיני העבודה בישראל, על אף שלא מדובר במקור משפטי. לאור פסק הדין, אנו סבורים כי מעתה יוכלו עובדים לתבוע בבתי הדין לעבודה בגין התעמרות בעבודה ולזכות בפיצויים בגין עגמת הנפש שנגרמה להם, ובכך למגר תופעה פסולה זו המשליכה באופן שלילי על יחסי העבודה.

עו״ד יחיאל שמיר הוא היועץ המשפטי של ההסתדרות החדשה, ודירקטור בדבר העובדים בארץ ישראל