אם רצינו הוכחה לכך שהחלטת הריבית בארה"ב היום תשפיע על ישראל – קיבלנו. עוד לפני שנגיד הבנק הפדרלי, ג'רום פאול, הודיע על הורדת ריבית של 0.25%, שער הדולר מול השקל כבר ירד היום (רביעי) ב-0.8%. שער הדולר הגיע ל-3.5 שקלים, ומחזק את מגמת היסוף בשקל בחודשים האחרונים. הירידות נעצרו לאחר הודעה חריגה של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, לפיה בנק ישראל ינסה לבלום את התחזקות השקל בעקבות ההחלטות בארה"ב ובאירופה ולא יעלה את הריבית..
הציפייה לקראת החלטתו של הבנק הפדרלי להוריד את הריבית בארה"ב ב-0.25% הובילה לירידה חדה בערך הדולר בכל העולם. הורדת הריבית בארה"ב מלווה בציפייה לאפשרות של המשך הורדות ריבית וחזרה להרחבה מוניטרית. משקיעים רבים מעדיפים במצב זה למשוך את השקעותיהם בדולרים, מחשש לירידה בתשואות בעקבות הורדת הריבית.
מדובר בהמשך מגמת התחזקות השקל מול הדולר והיורו שנמשכת מאז שנת 2015. מנתוני בנק ישראל עולה כי השקל התחזק מול הדולר ב-7% מאז תחילת השנה, וב-9% מול היורו. נגיד בנק ישראל ניסה להרגיע את השוק ואמר שינסה לבלום את המשך התחזקות השקל. הנגיד התייחס להערכה שבנק ישראל עשוי להעלות את הריבית בקרוב ואמר כי "ריבית בנק ישראל לא תעלה במשך זמן ממושך". ירון הסביר שבנק ישראל העריך כי יעלה את הריבית בקרוב מתוך ההנחה שהריבית בארה"ב תעלה גם היא. "במועד החלטת הריבית האחרונה ב-8 ליולי הוועדה העריכה, על פי האינפורמציה שהייתה לנו אז, שייתכן שיווצרו התנאים להעלאת ריבית באחת ההחלטות הבאות".
מאז החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל החליט הבנק הפדרלי "לשנות כיוון" ולחזור להרחבה מוניטרית והורדות ריבית, מה שימנע מבנק ישראל להעלות ריבית.
המשך התחזקות השקל מהווה פגיעה חמורה ביצרנים הישראלים שמייצאים את תוצרתם לחו"ל, וטוענים כי במידה וההתחזקות לא תיבלם, יאלצו לסגור מפעלים בישראל. בהתאחדות התעשיינים פתחו בשנה שעברה בקמפיין נגד התחזקות השקל, ודרשו מבנק ישראל והממשלה להתערב על מנת למנוע את המשך היסוף. בהתאחדות מעריכים כי התחזקות השקל ב-10% במהלך שנת 2017 הביאה לפגיעה ביצוא בהיקף של כ-7.9 מיליארד שקלים, וקוראים לבנק ישראל ולממשלה לכנס דיון חירום בנושא, כדי למנוע המשך בפגיעה בכלכלה הישראלית, שעשויה להוביל לטענתם לפגיעה במאות אלפי בתים בישראל.
כאמור, השקל חזר השנה למגמת התחזקות מול הדולר והאירו, והגיע היום לשיא של 3.5 שקל לדולר. כל ייצואן מעוניין בערך נמוך של המטבע המקומי, וערך גבוה של המטבע בו הוא מוכר את סחורתו. באופן זה, הכנסותיו מהמטבע הזר מתרגמים לערך גדול יותר במטבע המקומי, בו הוא משלם משכורות, על חומרי גלם וכד׳. היצואנים הישראלים מוצאים את עצמם ניצבים מול ערך גבוה יותר ויותר של השקל, דבר שמקטין את הכנסותיהם ודוחף רבים מהם להעביר את עסקיהם למקומות בהם שכר העובדים נמוך יותר.
הייסוף בערך השקל פוגע בכל עסק שמייצא מוצרים לחו"ל, וברמה הרחבה יותר גם בתעשייה הישראלית כולה. בשוק המט"ח ישנה תנודתיות רבה, ושערי המטבע עשויים לרדת בעתיד, ולהחזיר את הסביבה הרווחית לתעשייה. עם זאת, מגמת עזיבת התעשייה את ישראל היא חד כיוונית בדרך כלל, היות ומפעל שעובר מישראל לסין לא יחזור, גם אם ערך השקל ירד משמעותית בעתיד. כך, המשך מגמת הייסוף בערך השקל עשויה לפגוע לטווח הארוך בתעשייה המקומית.
