חנויות, מסעדות, מוזיאונים ותיאטראות פופ-אפ הם תופעה שנראית יותר ויותר בערים ברחבי העולם. הרעיון פשוט: יוצרים במהירות מקום זמני לשם מטרה ספציפית, ומאפשרים לגוון ולהגדיל את היצע הפעילויות בעיר מבלי לבנות או להרוס מבני קבע. אבל בעוד שתופעת הפופ-אפ נקשרת בדרך כלל לפעילויות תרבותיות, מסחריות וקולינריות, הרי שבאחרונה היא גם תפסה את תשומת לבם של מתכנני ערים, פעילים חברתיים ושוחרי סביבה, השואפים למצוא דרכים חדשות לשלב שטחים ירוקים באזורים עירוניים.

פארקים ושטחים פתוחים אחרים, המכונים בדרך כלל "שטחים ירוקים", יודעים לספק יתרונות רבים לתושבי העיר – החל מפעילויות פנאי ועד לתועלות בריאותיות שונות. בנוסף, אזורים אלה מהווים סביבת מחייה למגוון של בעלי חיים וצמחים. עם זאת, הפיתוח העירוני המואץ לא תמיד משאיר מקום לשטחים כאלה בנופים העירוניים בעולם ובמיוחד ישראל – בה השטח לבינוי מצומצם מלכתחילה.

"פארקי פופ-אפ" (או בקיצור באנגלית PUPs) – שטחים ירוקים קטנים אך משתנים בגודלם ובהרכבם, שיכולים להיות קבועים או זמניים – מייצגים את אחד מהאמצעים האפשריים, העונים על הצורך של התושבים העירוניים להתחבר לטבע. נוסף לכך, פארקי פופ-אפ מהווים חלק ממאמץ השימור החשוב של מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים בסביבה העירונית, ומספקים להם ולתושבי העיר חבילה של שירותים אקולוגיים. התופעה העולמית הזו תופסת תאוצה, ובאחרונה נראים ניצנים שלה גם בישראל.

יוצרים מקום לסביבה

התופעה קיימת כבר מספר שנים במקומות שונים בעולם. בעיר בודפשט שבהונגריה למשל, הוקם בשנת 2018 פארק פופ-אפ המשמש מקום מפלט מחום הקיץ וגם חדר כושר באוויר הפתוח. הפרויקט הוקם בשיתוף עיריית בודפשט, הוא פתוח 24 שעות ביממה ויש בו מתקני התעמלות, אזורי ישיבה מוצלים וצמחים בעציצים גדולים.

באותה שנה הוקם בשנגחאי פארק פופ-אפ שנבנה מחומרים ממוחזרים ומפסולת עירונית. הפארק ממוקם בחצר שקטה לצד מסעדות וחנויות בוטיק פופולריות. משטחי עץ ממוחזר משמשים כאבני הבניין ומייצרים מקומות ישיבה ועניין ויזואלי במתקן, שמתעגל בצד אחד ומדמה טופוגרפיה הררית. סביב חלק מהפארק ממוקמים עציצים וכדורי פלסטיק הקשורים לעמודים ומלאים בעלוות עצים. כל אלו מייצרים אווירה נעימה במתחם, שהוקם גם במטרה לקדם ולעודד עשייה בת-קיימא.

מתכננת הערים הילה בר נר מסבירה ש"פארקי פופ-אפ הם מרכיב אחד בתוך גישה שמכונה 'פלייסמייקינג' (Placemaking) או 'יצירת מקום'. זהו רעיון ושיטה מעשית לשיפור אזורים, ערים ושכונות על ידי שינויים מהירים, זולים והדרגתיים במרחב בשיתוף הקהילה והרשויות, ולמידה על האפקט המרחבי והתרבותי שהם יוצרים".

פארק פופ-אפ באדינבורו (צילום: Friends of the Earth Scotland, Flickr)

האחריות לא על האזרח לבדו

לדבריה של ד"ר אורלי רונן מהמעבדה לחדשנות וקיימות עירונית בבי"ס פורטר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב, "בארץ קיימים מספר ניסיונות זמניים להפיכת המרחב העירוני לירוק יותר, אך לא ניתן להגדירם בהכרח כפארקי פופ-אפ. עיריית תל אביב למשל הופכת שטחים פרטיים פתוחים לחורשות זמניות, זאת באישור בעל השטח כמובן והסכמה שכאשר בעל השטח ירצה להשתמש בו, על העירייה יהיה לפנותו".

עם זאת, שורה של יוזמות עירוניות מהשנים האחרונות יצרו בארץ פרויקטים מעניינים בשיטת ה"פלייסמייקינג", חלקם בעלי מאפיינים של פארקים עירוניים בזעיר אנפין. אחת הדוגמאות לשינוי מרחב ציבורי באופן זה היא הפעילות של חברי קולקטיב אנייה – מנבטה לסביבה עירונית, שמאגד אנשי תכנון, עיצוב וחברה הפועלים ליצירת התערבויות עירוניות יצירתיות-קהילתיות בשדה האקולוגיה העירונית. הקולקטיב פועל בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב ובסביבתה משנת 2014. כחלק מהפעילויות הרבות של הקולקטיב, נוצרה גינה קהילתית אנכית בשם VegiBench, שהוקמה בעקבות דיונים שהתקיימו בקבוצות חשיבה של תושבים ישראלים, סודאנים ואריתראים בדרום תל אביב. הדיונים העלו את סוגיית המחסור בשטחים ירוקים וקשיי התקשורת בין הקבוצות השונות. כפתרון נוצרה גינה ללא קרקע, עשויה כולה מחומרים בשימוש חוזר, שמהווה מקום מפגש ובה גידולים חקלאיים מזרח-תיכוניים מקומיים לצד ירקות וצמחייה אפריקאית.

מיזם נוסף הפועל בתחום הוא "תעשו מקום", מיזם משותף של חברת "עדן – החברה לפיתוח כלכלי בירושלים" ואגף חברה בעיריית ירושלים בשיתוף מנהל תפעול, אשר מטרתו לקדם ולבצע פרויקטים ליצירת מרחבים ציבוריים יצירתיים, נעימים ומזמינים ברחבי העיר. בין הדוגמאות לפעילות המיזם ניתן למנות את הפיכת הרחבה המוזנחת בכניסה לספריית באב א-זהרה בשכונת וואדי ג'וז למרחב מזמין ללמידה על-ידי אורנמנטיקה מסורתית, גינון ופינות ישיבה. פרויקט נוסף בשיתוף קולקטיב האנייה בשכונת תלפיות, כלל אזור מוצל ואדניות עם צמחי תועלת כגון תות ואלו-וורה.

לדבריה של איילת קראוס, מתכננת ערים והבעלים של משרד "חכמת רחוב", המתמחה בפיתוח עירוניות בתהליכים משתפים, "כאשר אנו רוצים לייצר מרחב ציבורי מוצלח יותר, עליו לשלב בין פעילות קהילתית ואזרחות מעורבת וכחלק מכך לייצר תחושת אכפתיות של התושבים כלפי המרחב. כיום המרחבים הקלאסיים המשותפים של פעם, למשל חצרות משותפות בבניינים, הפכו לפרטיים, והמרחב שנותר לנו לאינטראקציה אנושית מצטמצם. לכן, המרחב הציבורי צריך להשתדרג בהתאם, מכיוון שאנשים כן מחפשים מפגשים חיוביים אנושיים". עם זאת היא מוסיפה כי "חשוב להבין שכאשר אנחנו מדברים על פרויקטים זמניים, האפקט שהם יוצרים על האנשים והמרחב הוא קצר יותר. יש משמעות ליצירה של מרחב קבוע, וכזה שלא מבוסס רק על צריכה. על מנת שתהליכים כאלו יקרו, לרוב יש צורך בהתערבות עירונית ברמת הרשות, והם לא יכולים להתבסס רק על תהליכים קהילתיים".

שיקום פיזי ופסיכולוגי

השימוש בפארקים ארעיים הפך לחלק מארגז הכלים של המתכנן העירוני. כעת, מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים אוסטרלים ופורסם באחרונה בחן את היתרונות הסביבתיים והחברתיים של פארקי פופ-אפ בהתבסס על הנתונים הקיימים כיום בעולם.

על מנת לבחון את יעילותם של פארקי פופ-אפ בהגדלת מגוון בעלי החיים והצמחים בעיר, התמקדו החוקרים בפארק פופ-אפ במלבורן באוסטרליה בשם "Grasslands". הפארק, שהוקם למשך שישה שבועות, היווה שיתוף פעולה אומנותי ומדעי שבמסגרתו עציצים בהם נשתלה צמחייה עשבונית מקומית, מוקמו סביב הספרייה המקומית. המחקר התמקד בהשפעת העציצים על מגוון החרקים והעכבישים באתר. ספירות שנערכו במהלך התקופה חשפו כי מגוון המינים של פרוקי הרגליים והחרקים באתר גדל באופן ניכר בששת השבועות הללו. על פי החוקרים, קיומו של הפרויקט חיזק את קהילות החרקים, העכבישים ופרוקי הרגליים באזור, ותרם לאספקת שירותים חשובים של המערכת האקולוגית כמו האבקה, הדברת מזיקים טבעית והעשרת שרשרת המזון באזור זה. השפע של חרקים מאביקים גדל ב-161 אחוז בששת השבועות שבהם התקיים פארק הפופ-אפ.

לצד היתרונות שפארקי הפופ-אפ מספקים לבעלי החיים ולצמחים, גם אנחנו בני האדם יוצאים מרווחים. על פי סקרים שנערכו כחלק מהמחקר, תושבים העידו שקיומם של הפארקים מאפשר להם "שיקום" פיזי ופסיכולוגי על ידי יצירת מקום שנעים לצאת אליו מהבית, וכן בעקבות הפחתת זמן השימוש במחשב, בטלפון סלולרי ובטלוויזיה. המגמות הגלובליות של ההתרחבות העירונית אינן מראות כל סימן של עצירה, וחוסר החיבור בין תושבים עירוניים לסביבה הטבעית רק הולך ומתעצם. פארקי פופ-אפ אכן מספקים הזדמנויות נוספות עבור תושבי הערים ליהנות מהיתרונות של הטבע העירוני ומשפרים את המגוון הביולוגי העירוני. עם זאת, החוקרים מדגישים כי הפארקים הללו אמנם מהווים תוספת חיובית באזורים נטולי פארקים – אך אינם מספקים תחליף אמיתי לאזורים ירוקים טבעיים וקבועים.