האם יישום המתווה להעלאת קצבאות הנכות ל-4,000 ש"ח בחודש יעוכב? השאלה הזו מעסיקה בימים אלו את פעילי הארגונים השונים של המאבק לזכויות הנכים, שהפגינו בשבוע שעבר מול ביתו של הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור. אמנם למשרדי האוצר והרווחה נותרו עוד חמישה חודשים לסכם את הפעימות הבאות במתווה, אך נכון לכתיבת שורות אלו לא מתקיימים כלל דיונים בנושא.

ההסכמה בין משרדי האוצר לרווחה הוא תנאי הכרחי לתוספות הבאות לקצבה, שעומדת כעת, עבור מרבית הנכים, על 3,272 ש"ח. במקום לקדם במשותף את העלאת הסכום הזה, שסוכמה כבר לפני שנתיים, הגורמים האמונים על רווחת הנכים עוסקים בהאשמות הדדיות. בהפגנת ארגוני זכויות הנכים ברביעי שעבר אמרו ראשי הארגונים כי אם בתוך שבוע (כלומר עד רביעי הקרוב) לא תתחיל העבודה המשותפת של המשרדים על העלאת הקצבאות, הם יחדשו את ההפגנות וחסימות הכבישים.

הפגנת 'הנכים הפוכים לפנתרים', צומת עזריאלי 2 באוקטובר 2018 (קרדיט: אייל כהן וצעירה נחמיאס 'הנכים הופכים לפנתרים')

הרקע למאבק הוא הפער בין המתווה להעלאת קצבאות הנכות עליו סיכמו הממשלה, ההסתדרות וארגוני הנכים בספטמבר 2017, לבין החוק שנחקק בפועל בכנסת. המתווה שסוכם קבע העלאה הדרגתית של קצבאות הנכות לכ-3,800-4,500 ש"ח בחודש (תלוי בשיעור הנכות וכושר ההשתכרות) החל מינואר 2018 עד סוף 2021, ולאחר מכן הצמדתן לשכר הממוצע במשק. בפועל, החוק שהביא שר העבודה ועיגן את שתי הפעימות הראשונות במתווה, שאוחדו לפעימה אחתהרווחה חיים כץ לאישור הכנסת  – מ-2500-2800 ש"ח בחודש ל-3,272 ש"ח. פעימה זו אכן בוצעה החל ממרץ 2018.

החוק שאושר לא קבע מועד מחייב ליתר הפעימות ולהיקפן, והזכיר את היעד הסופי –  העלאת הקצבאות לרמה של לפחות 3,700 ש"ח – כיעד רצוי שעל שרי האוצר והרווחה 'לבחון' את הדרכים ליישומו. לפי לשון החוק, "שר העבודה והרווחה ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, נוסף על הגדלת הקצבאות לפי תיקון מס' 200 (התיקון המעגן את הפעימה הראשונה – ט.כ.) ובכלל זה את המקורות התקציביים הנדרשים לכך, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 341.4 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה… לא תפחת מ־3,700 שקלים חדשים". את ההמלצות הללו על השרים להגיש לממשלה עד סוף שנת 2019, ולאחר אישורן בממשלה הם יהיו רשאים לעגן אותן בתקנות, שיאושרו בוועדת העבודה והרווחה.

עד סוף שנת 2019 נותרו חמישה חודשים, אך העבודה על ההמלצות שיוגשו לממשלה עדיין לא החלה, ובמשרד העבודה והרווחה מאשימים בכך את האוצר שדוחה את הטענות. שר העבודה והרווחה חיים כץ פנה בראשון שעבר (28 ביולי) לשר האוצר משה כחלון והציע לכונן ועדה בין משרדית בנושא, וציין כי אגף התקציבים במשרד האוצר מתעלם מפניותיו: "לנוכח חשיבות הרפורמה בקצבאות נכות ומשמעות חלוקת יתרת כ-2.1 מיליארד שקלים נוספים מצאתי לנכון להציע לכונן ועדה בין משרדית", כתב כץ, "אגף התקציבים מתעלם עד כה מהפניות, והחוק מחייב אותנו להעביר את המלצותינו לאישור הממשלה עד סוף 2019, הביטוח הלאומי נדרש לקדם ללא דיחוי את דיוני הצוות, עם או בלי נציגי אגף התקציבים".

מרידור, הממונה על התקציבים, הגיב למכתבו של כץ וטען כי לא התקבלה כל פנייה לאגף התקציבים בעניין קצבאות הנכות, והביע נכונות להשתתף בצוות בינמשרדי לקידום העניין. במכתב שמוען ליו"ר ומנכ"ל הביטוח הלאומי כתב מרידור כי"מעולם לא התקבלה פנייה רשמית בנושא זה משר הרווחה, ולכן מטבע הדברים לא נדרש אגף התקציבים לשאלת השותפות בצוות בין משרדי מעין זה… ברור כי אגף התקציבים מחויב להוראות החוק, ונכון להשתתף בכל צוות בינמשרדי שיוקם לצורך יישומן".

ברביעי שעבר, כאשר פעילי מאבק הנכים הפגינו מול ביתו של מרידור, הוא שוחח עמם וטען כי אגף התקציבים אינו הגורם שמעכב את העלאת הקצבאות. "אנחנו נכונים לקיים דיון מקצועי כבר מחר בבוקר. ואני אבקש כבר מחר מגורמי המקצוע, אם הם יסכימו או לא, אני מקווה שכן", אמר מרידור. עם זאת הוא הבהיר כי אין כל ודאות לגבי המתווה שבו יעלו הקצבאות. "פעם הבאה שיהיה תקציב יקבלו החלטות, אני לא אשקר, אני לא יודע מה יהיה, תלוי מה תהיה הממשלה הבאה. כתוב ששר האוצר ושר הרווחה יחוקקו חוק (בחוק נכתב כי אין צורך בחוק אלא בתקנות – ט.כ.), שיש 4.3 מיליארד ושהקצבה תגיע ל-3700 ₪, וצריך לבדוק איך עושים את זה. מה שיש היום זה הפעימות שכבר קיבלתם. יכולות להיות מחלוקות מקצועיות של חלוקה של הכסף, האם נכון לשים פה את הכסף. לא רק איתכם יושבים עם תקציב, יש לנו בעיות של קצבאות נכות, קצבאות זקנה, קצבאות ילדים", הוסיף.

פרסום ראשון ובלעדי של דוברות הנכיםצילום וידאו של הנכים בפגישה עם שאול מרידור ראש אגף התקציבים באוצר ומובילי מאבק הנכים מחוץ לביתו לגבי שתי הפעימות הנותרות של הנכיםקרדיט צילום: לביא נאור דובר מאבק הנכים.

פורסם על ידי ‏לביא נאור‏ ב- יום שישי, 2 באוגוסט 2019

בשיחה עם הנכים טען מרידור כי גורמי ממשלה אחרים הם המעכבים את המשך המתווה אך סירב לנקוב בשמם. 'תשאלו אותם', אמר ולא פירט. מנגד, במשרד הרווחה ממשיכים לטעון כי משרד האוצר הוא שמעכב את הקמת הוועדה.

ערפל הבחירות ובהלת 'הגירעון'

שני גורמים מרכזיים מגבירים את חוסר הוודאות לגבי עליית הקצבאות. האחד הוא מערכת הבחירות השנייה ברציפות, שלא מאפשרת קידום החלטות משמעותיות, וודאי שאת תקציב 2020 שבו למעשה אמורות להיות מעוגנות התוספות לקצבאות. ככל הנראה הממשלה הבאה תוקם רק בנובמבר, ואז יוותרו רק חודשיים לטיפול בהרבה מאוד סוגיות תקציביות שאינן מטופלות כרגע עקב ממשלת המעבר.

גורם נוסף הוא האזהרות היומיומיות מחריגה מיעד הגירעון בתקציב, שנשמעות חדשות לבקרים בשיח הפוליטי ובתקשורת הכלכלית. על אף שלישראל לא נשקפת סכנה מעלייה קלה בגירעון שלה, הפמפום היומיומי של ה'בור התקציבי' והקיצוצים ש'נדרשים' מעוררים את החשש שהממשלה הבאה תגיד לנכים שהם מצטערים, אבל הפעימות השלישית ורביעית לא מסתדרות בתקציב 2020.

לשני אלו מצטרפת ההבנה הכואבת בקרב פעילי מאבק זכויות הנכים, שנוצרה בעקבות שנתיים של הפגנות וחסימות כבישים ברחבי הארץ: ללא מאבק והפעלת לחץ מצדם, הדברים לא זזים. גם המתווה שסוכם עם נציגי הכנסת והממשלה בספטמבר 2017 היה אמור לצאת לפועל כבר בינואר 2018. בפועל, עקב התנגדויות ועיכובים מצד משרד האוצר, החוק נחקק רק בפברואר 2018 והקצבאות החלו לעלות רק במרץ. הסיפור הזה לבדו ממחיש כמה דחייה של העלאת הקצבאות אינה תסריט מופרך.

הכל בגלל הנומרטור

חוסר הוודאות הנוכחי מעלה שאלה פשוטה – אם הממשלה, הכנסת, ארגוני הנכים וההסתדרות סיכמו על העלאה מדורגת של הקצבאות ליעד של כ-4,000 ש"ח בתוך ארבע שנים, מדוע לא הוסדרו כל הפעימות בחקיקה מראש, במקום להשאיר פתח למשרדי הממשלה להתכתש ביניהם ולדחות את ההעלאה? הסיבה לכך היא חוק כלכלי בשם 'הנומרטור', שמגביל את היכולת של מדינת ישראל לחוקק חוקים עם השלכות כלכליות ארוכות טווח. לפי חוק הנומרטור, אישורו של חוק בעל השלכה כלכלית על שנות תקציב עתידיות מחייב הגדרה של המקור הכלכלי שיממן את התוספת העתידית לתקציב, כגון העלאת מסים או קיצוץ בסעיף כלשהו. כשנחקק החוק להעלאת הקצבאות לא רצו בממשלה להגדיר מקור כזה לשנות התקציב העתידיות, ולכן השאירו את הפעימות הבאות של העלאת הקצבאות כהמלצה בלבד, ולא כהוראה מחייבת. המשמעות היא שלצד ההישג ההיסטורי של העלאת הקצבאות אחרי שנים של קיפאון, חלק מהאחריות ליישום גולגל לפתחה של הממשלה הבאה ומותנה בנכונות של השרים לאשר אותו.

כשאושרה הצעת החוק אמר שר הרווחה חיים כץ על דוכן הכנסת, "שאלו למה לא הגדרנו את שתי הפעימות הבאות, זה כי אי אפשר להגדיר בגלל חוק הנומרטור. צריך להבין את כללי המשחק. גם אנחנו רצינו להגדיל", אמר כץ, "זה שהנכים לא מרוצים, זה מפוצץ אותי, אבל אני יודע שהחוק הזה הוא הסדק בקיר". כך פועלת ממשלת ישראל שכבלה את עצמה ל'נומרטור' – חסרת יכולת לקבל החלטות כלכליות דרמטיות ארוכות טווח.