התפתחות מסעירה במיוחד רוקמת עור וגידים, בימים אלו ממש, בירושלים. אחרי הפסקה של 12 שנים, ותודות לקבוצת צעירות שחלמו בגדול ולבעלים משה חוגג, מקימה בית"ר ירושלים מחדש את קבוצת הנשים של המועדון. המהלך המרגש עשוי להיות בשורה של ממש לעתיד הענף בישראל.

אחת המובילות את הקמת הקבוצה היא עפרי ארליך בת 26, תל אביבית במקור שעברה לירושלים לפני חמש שנים ובעלת תואר במנהל עסקים. "מגיל 5, מאז שאני זוכרת את עצמי כל הילדות שלי שיחקתי" סיפרה ל'דבר', "במגרש מתחת לבית. כל הזמן, כל יום. זה היה מרכיב משמעותי מהזהות שלי. היו איתי עוד שתי בנות ושיחקנו בעיקר עם הבנים. גם בתור פעילה חברתית הוא משהו מאוד מרכזי בעיצוב התודעה הפמיניסטית וההשקפה שלי. מגיל מאוד קטן כל הזמן זלזלו בי והייתי צריכה להוכיח את עצמי. למשל כשלא היו מוסרים לי, הייתי צריכה להיות מאתיים אחוז ולקחת את הכדור."

עפרי ארליך (צילום: מרגו אוגנזוב)

ארליך תכננה להמשיך לשחק גם כשעברה לירושלים. "עד גיל 18 הגדרתי את עצמי ככדורגלנית, שיחקתי במועדון אס"א ת"א. התגייסתי ועברתי ישר אחרי הגיוס לירושלים. אני מאוד מחוברת לעיר, רואה את העתיד שלי כאן באופן מוחלט. מאז 2007 אין שום תשתית מקצועית בעיר וזה מאוד מוזר, כי יש הרבה מאוד התארגנויות חובבניות של נשים בשלוש השנים האחרונות. יש בעיר מאות נשים שמשחקות כדורגל באופן חובבני. חלקן סטודנטיות ששיחקו בערים שמהן הן הגיעו, חלקן סתם כאלו ששיחקו באופן חובבני ומתחברות ואוהבות את זה. ירושלים היא לא סתם עיר, זו בירת ישראל וזה שלא הייתה בו קבוצת נשים זה דבר לא הגיוני."

למרות שבימים האחרונים גל בקלאש גדול ועכור שוטף את התקשורת הישראלית ונדמה לי שחזרנו 10 שנים אחורה, יש במה להתנחם. לפחות…

פורסם על ידי ‏‎Ofry Ehrlich‎‏ ב- יום ראשון, 21 ביולי 2019

לפני שנמשיך עם הקבוצה מהבירה, שיעור היסטוריה קצר. ב-1997 חייבה פיפ"א את כל ההתאחדויות בעולם להקים מסגרת לכדורגל נשים, הכוללת לפחות נבחרת נערות עד גיל 19. מכיוון שבישראל לא היו תשתיות לענף, פרסמה התאחדות הכדורגל מודעות המזמינות נשים להגיע למבחנים. 180 נשים התייצבו למבחנים, מתוכן נבחרו השחקניות ששיחקו בנבחרת ישראל במשחקה הרשמי הראשון במסגרת מוקדמות מונדיאל ' (בו הספידה בתוצאה 0:7 לרומניה).

ב-1998, שוב בעקבות דרישה של פיפ"א, הוקמה לראשונה ליגת העל לכדורגל נשים, שמנתה 12 קבוצות. את המהלך הובילו ארבע קבוצות גברים בולטות: מכבי חיפה, מכבי ת"א, הפועל ת"א ובית"ר ירושלים.

למרות ההתחלה המבטיחה, הפרויקט נחל כישלון ותוך חמש שנים סגרו מכבי חיפה, מכבי והפועל ת"א את מועדוני הנשים שלהן (בין היתר בעקבות ויכוח על תקציבים שהובטחו להם מההתאחדות). בית"ר ירושלים נסגרה לעונה אחת וחזרה לדשדש בשתי הליגות העליונות עד הפירוק הסופי ב-2007.

12 שנים מאוחר יותר, חבורה של ירושלמיות צעירות, בעלות עבר ככדורגלניות ורצון למצוא דרך להמשיך לשחק, החליטו להתאחד ולסלול את הדרך לחידוש קבוצת הנשים של בית"ר.

בעקבות המפגש במגרשים השכונתיים, החליטו ארליך וחברותיה לפנות לקבוצות הגברים בעיר ולנסות להקים ביחד קבוצה שתשחק בליגות בישראל. בבית"ר שמחו לשתף פעולה בנושא. "מבחינתי זאת הגשמת חלום ילדות" אמרה ארליך, "מגיל מאוד צעיר היה לי חלום להקים קבוצה דווקא במועדונים המוכרים. בשנה וחצי האחרונות נפגשנו עם כל המועדונים בירושלים. התחלנו לעשות איזשהו תהליך, ובסופו של דבר הבנו שבית"ר היא המקום הכי יציב והכי נכון ללכת אליו גם מבחינת התקציב וגם הרקורד."

"אני חושבת שיש פה משהו מהפכני ומאוד חלוצי" הוסיפה, "ואני מקווה מאוד שהוא גם יוביל את הענף כולו. שזה בעצם להיכנס לליגת העל ששם נמצא הכסף, שם נמצאים האוהדים. זאת אומרת מבחינת דפוסי האהדה בישראל. השייכות היא גם פוליטית וגם חברתית, וכיום איך שנראה ענף הכדורגל לנשים , עמותות שאין להן שום בסיס אוהדים, הן לא מצליחות להתרומם והן גם לא יצליחו, כי זאת לא התרבות בישראל. אני מאוד מקווה שהצעד הזה, גם אם לא בעונה הראשונה, אלא בטווח של שנתיים שלוש ייצר פה ממש תרבות פנאי חדשה של כדורגל נשים."

כמו במודל האירופי, קבוצת הנשים היא חלק אינטגרלי ממחלקת הנוער. "זה בעצם אחד מהדברים שהתקנון בהתאחדות מחייב, בעקבות בעיות שהיו בעבר (העברת כספים שלא הגיעו ליעדם, ל.ב)" הסבירה, "תחת ניהולו של תומר כרמל מנהל מחלקת הנוער של בית"ר ירושלים. הקבוצה מתאמנת בבית וגן, שזאת גאווה עצומה, לקבוצה יש מאמן מקצועי ועוזר מאמן. זה ממש סטנדרט אחר."

עפרי ארליך והמנהל המקצועי של בית"ר ירושלים יוסי בניון

הקמת קבוצת הנשים היא התחלה טובה, אך כעת הקבוצה החדשה תצטרך לנצל את הפלטפורמה ולחבר בין תושבי העיר ואוהדי בית"ר גברים לקבוצת הנשים. לדברי ארליך, "יש פה מוצר שכרגע אין לו שוק. כדורגל הנשים לא מעניין את רוב האנשים, למעט כל מיני אנשים שיש להם חיבה יתרה.זה תהליך שמתחיל מלמטה למעלה. דפוסי האהדה בישראל הם מאוד מאוד ברורים ובדר כלל הולכים כמה דורות אחורה, השיוך הזהותי אם זה מכבי, בית"ר או הפועל. יש פה נסיון אמיתי להחדיר וצריך פה עבודת שטח ועבודה של שחקניות, להשריש איזושהי תרבות חדשה, בין אם זה להגיע לבתי ספר או פעילות שטח אחרת, משהו התנדבותי מעבר למגרש.  גם ההקמה של הרשתות החברתיות מייצרת איזה שהיא תנועה יותר רחבה וזהו תהליך. ברגע שאני נכנסת למועדון בליגת העל, אני מתחברת לקהל אוהדים. אני יכולה לרתום בצורה קצת יותר קלה, איזה שהוא קהל אוהדים רחב."

המהלך של בית"ר הוא צעד חשוב בהחזרת מועדוני הגברים לכדורגל הנשים בישראל. כעת ניתן לקוות שגם שאר מועדוני הגברים יקימו קבוצות נשים משלהם. למועדוני הגברים בישראל יש את המתקנים, המעטפת המקצועית הנכונה ואת גרעין קהל האוהדים, כדי לקדם את כדורגל הנשים צעד אחד קדימה לעבר המקצוענות.