המטפלות הסיעודיות מחדשות את מאבקן לשיפור תנאי ההעסקה שלהן. לאחר חודשים של דיונים עם הביטוח הלאומי והאוצר המטפלות הפגינו הבוקר (שני) מול משרדי הביטוח הלאומי בתל אביב. המטפלות דורשות תוספת לשכר, תשלום על שעת מעבר בין מטופלים וחתימה על הסכם ענפי.

הפגנת המטפלות הסיעודיות. 5 באוגוסט 2019 (ללא קרדיט).

לאחר המחאה בקיץ הקודם נכנסו הגורמים הרלוונטיים למשא ומתן, הביטוח הלאומי, אגף התקציבים באוצר, החברות שמעסיקות את המטפלות וההסתדרות. לדברי יוסי ברבי יו״ר האיגוד עובדי השמירה, הניקיון והסיעוד שמאגד את המטפלות, הגורמים לא רוצים להגיע להסכם ולא מוכנים לקבל את התוספות שדרשנו. אנחנו מתחילים עיצומים במינון נמוך ולאט לאט נגביר את עצמת העיצומים".

אם עכשיו אנחנו לא נשמיע את קולנו, מדינת ישראל תישאר ללא מטפלות

הבוקר (שני) הפגינו המטפלות עם האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות ואיגוד עובדי השמירה, הניקיון והסיעוד מול ביתו של מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר ומול משרדי הביטוח הלאומי בתל אביב. הפגנות דומות צפויות בהמשך השבוע.

ברבי הדגיש כי המטרה היא שהסיכומים ימומשו. "כל המטרה היא להביא ליישום הסעיפים שסוכמו בטיוטא של ההסכם הענפי: תוספת שכר של 2%  אחוז לכל מטפלת, זמני מעבר של עד שעה בין מטופל למטופל ועוד תנאים שסוכמו בעבר".

אלה סמילנסקי, ממובילות מאבק המטפלות בהפגנה מול קרית הממשלה בתל-אביב, 10/10/18 (צילום: טל כרמון).

יו"ר ועד המטפלות אלה סמלינסקי הוסיפה: "יצאנו למאבק בכמה אזורים בארץ. אנחנו כבר שנה וחצי במאבק, מתוכם שנה בהסתדרות ואחרי אינספור דיונים בכנסת וישיבות ומו"מ אנחנו נתקלנו בבעיה שהגורמים הרלוונטיים מעבירים את האחריות אחד מהשני ולא מוכנים לשבת איתנו במו"מ כדי להגיע להסכם ענפי".

דרישותיהן של המטפלות, תנאי ההעסקה והמחסור בכוח אדם נדונו בעבר בכנסת מספר פעמים. ח"כ לשעבר טלי פלוסקוב ליוותה את המטפלות במאבקן, והעלתה את מאבקן לסדר יום הוועדה המיוחדת לבניית תכנית אב לזקנה. 

הפגנת המטפלות הסיעודיות. 5 באוגוסט 2019 (ללא קרדיט).

"מטפלות סיעודיות מרוויחות פחות משכר מינימום, אין לנו הפסקת צהריים או קפה ויש לנו מעברים בין המטופלים. כדי להרוויח שכר מינימום מטפלת צריכה לעבוד אצל שלושה, ארבעה מטופלים", מסבירה סמילנסקי, "היינו מאוד סבלניות ומאוד חיכינו לתוצאות והבנו שאם עכשיו אנחנו לא נשמיע את קולנו, מדינת ישראל תישאר ללא מטפלות. המצב מחמיר, חסרות מטפלות עקב השכר הנמוך, עקב חוסר בתנאים סוציאליים ועקב העבודה הקשה שאנחנו עושות. קודם כל הדרישה הראשונה שלנו כלפי הביטוח הלאומי היא שחייבים לשבת איתנו ולעשות הגדרת תפקיד של המטפלת. בעצם המטפלת אמורה לעשות ניקיון קל לא של כל הבית רק של החדר מטבח, שירותים מקלחת, קניות קרוב לבית, עזרה בהכנת אוכל, קנית תרופות בית מרקחת, זה התפקיד. הבעיה שהוא לא ברור, מנצלים את העבודה שלנו. המטפלת הפכה להיות עוזרת בית לכל המשפחה. זה ייאוש. כמה שאנחנו לא מבקשות ודורשות פשוט לא רוצים לשמוע את קולנו".

על המחסור במטפלות אומרת סמילנסקי, היום החברות אומרות שחסרות מטפלות לא נותנים לנו יום חופש כי אין מי שיחליף. בכל מוסד סיעודי מטפלת לא עושה את זה לבד, לפחות שני עובדים שעושים מקלחת שמחליפים מצעים, מרימים את הקשיש. אנחנו לבד מול הקשיש בלי עזרה ומכשור עזר. גם ביטוח לאומי לא דורש מהמשפחות שזה יהיה בבית. על זה אנחנו נלחמות. אנחנו לא מפעל, אנחנו עובדות עם אנשים חולים, הם אלה שיודעים מה הם צריכים מהמטפלת ומתי ואיך. אנחנו פשוט דורשים מהמדינה והביטוח הלאומי ומהחברות שישבו איתנו למו"מ על הסכם ענפי. הגיע הזמן שאנחנו נהיה גאות במקצוע שלנו. הם צריכים להבין כמה זה חשוב. זה הסבים והסבתות, ההורים שלנו. הממשלה שלנו, כשהם יצטרכו את הטיפול הם יישארו ללא מטפלות".