התעשייה בישראל מספקת תעסוקה לעשירית מהעובדים במדינת ישראל, וזאת ללא חישוב העובדים המועסקים בעסקים המספקים שירותים לתעשייה. הייסוף בערכו של השקל, כלומר העובדה שהוא מתחזק אל מול היורו והדולר, מסכנת את התעשייה. נגיד בנק ישראל הנכנס אינו מעוניין לפעול באופן שיימנע מספקולנטים לסכן את התעשייה הישראלית, אך התעשיינים מתכוונים לדרוש מהממשלה שורת צעדים שיגנו על מפעליהם מסגירה, ביניהם הטלת 'מס ספקולציה'.
למה השקל הוא כזה סיפור מבחינת התעשיינים?
התחזקות קלה של השקל היא אולי בשורה נחמדה לישראלים שטסים לחו"ל, אבל מדובר בסכנה גדולה למי שעוסק בתעשייה בישראל. הסיבה לכך קשורה לזה שמרבית הייצור הישראלי מיועד דווקא ליצוא, ולא לצריכה בישראל. שערי הדולר והיורו הם נתונים קריטיים בשביל יצואנים, כי הם למעשה קובעים במידה רבה את רמת הרווחיות של היצוא.
כשבעל מפעל ישראלי מייצר מוצרים בישראל, הוא משקיע כסף בשקלים. במילים אחרות, הוא קונה את חומרי הגלם, את השירותים הנדרשים לייצור ואת משכורות העובדים בשקלים. לעומת זאת, כשהוא מוכר את המוצרים בחו"ל הוא מקבל את התשלום לא בשקלים, אלא במט"ח. לאחר מכן הוא ממיר את אותו מט"ח לשקלים, וגוזר מהם את הרווחים מהמכירה.
כאשר השקל חלש, כל דולר יהיה שווה כמות גדולה יותר של שקלים. לדוגמא, אם השקל חלש לעומת הדולר ושער הדולר יעמוד על ארבעה שקלים, על כל דולר שיקבל התעשיין בחו"ל הוא יזכה לארבעה שקלים בארץ. עם זאת, במצב שבו השקל חזק, ושער הדולר עומד על שלושה שקלים, התעשיין יזכה רק ל-3 שקלים על אותה המכירה בחו"ל.
כמובן שהתחזקות השקל בשוקי המט"ח העולמיים לא משנה את ההוצאות של אותו התעשיין- את המשכורות וההוצאות על חומרי הגלם הוא עדיין יצטרך לשלם באותה הכמות של שקלים. לכן, כשהשקל מתחזק, למעשה הרווחיות של תעשייה הישראלית יורדת.
למה השקל מתייקר?
קשה להצביע על סיבה אחת להתחזקות השקל, אבל יש כמה סיבות שככל הנראה תורמות לה. בשבועות האחרונים התקבלו מספר החלטות דרמטיות שמשפיעים על שוק המט"ח העולמי. החלטותיהם של הבנק הפדרלי בארה"ב והבנק המרכזי של אירופה תרמו לביקוש גבוה יותר לשקל, ולכן להתייקרותו. למגמת ההתחזקות הנוכחית תורמת גם עמדתו של נגיד בנק ישראל אמיר ירון. בשנים האחרונות התערב בנק ישראל בשוק המט"ח כדי למתן התחזקויות פתאומיות של השקל, אבל ירון כבר הצהיר שהוא מתנגד למדיניות זו. בעולם המטבעות לאמירות יש לעיתים קרובות השפעה דומה לזו של מעשים, ועל אף שהשקל שבר שיאים מאז השבוע שעבר, ירון נמנע מהתבטאות והתחייבות לעצור את הייסוף. סביר להניח שהתבטאות מהסוג הזה הייתה מרתיעה את חלק מהמשקיעים, ובולמת את היסוף באופן חלקי.
עם זאת, מדובר בתופעה ארוכת טווח הרבה יותר. השקל נמצא במגמת ייסוף מאז שנת 2015, ורק מאז תחילת השנה הוא התחזק ב-7% מול סל המטבעות שאיתם סוחרת ישראל. שר האוצר לשעבר משה כחלון כבר הסביר בעבר שהייסוף מגיע כתוצאה מהתנאים הכלכליים החיוביים בישראל, שמושכים משקיעים.
הסבר חלקי נוסף למגמת הייסוף הוא הספקולציה על השקל. יש שתי סיבות מרכזיות לסחור במטבעות- הראשונה היא כחלק ממסחר בינלאומי בסחורות, והשנייה היא ספקולציה. במדינת ישראל קיימות הגבלות מעטות על מסחר במטבעות, וסוחרים ברחבי העולם יכולים לקנות שקלים בבנקים המקומיים, וללא הצורך "לעבור" בישראל. כתוצאה מכך, המסחר בשקל הוא פשוט במיוחד, ולטענת התעשיינים חלק ממגמת הייסוף הנוכחית מגיעה כתוצאה מספקולציה של משקיעים על ערך השקל.
במילים אחרות, משקיעי מט"ח יכולים להמר על התנודות בערך השקל, ולקנות שקלים בציפייה שערכם יעלה בעתיד הקרוב. במצב כזה הביקוש לשקלים מביא לעלייה בערך המטבע, ותוך זמן קצר אותם ספקולנטים מוכרים את השקלים שקנו, ולוקחים לעצמם את הרווח.
מה יקרה אם המגמה תמשיך?
אם המגמה תמשיך בטווח הארוך, היא עלולה לפגוע קשות בתעשייה הישראלית ובכל מי שמועסק בה. בשנים האחרונות הולכים ומתרבים המקרים של סגירת מפעלים בישראל והעברתם למדינות בהן שכר העובדים ומחיר הייצור נמוך יותר. מדובר במגמה שמאפיינת את מרבית מדינות המערב בעשורים האחרונים, אבל ללא התערבות כלשהי של המדינה למניעת סגירת המפעלים או להחלפתם במנועי צמיחה ומקומות עבודה חדשים, עובדים רבים והמשק כולו עלולים להיפגע.
על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2015 42% מרווחי הייצור התעשייתי בישראל הגיעו מיצוא. מדובר בשיעור גדול, שמושפע ישירות מהתחזקות השקל. ככל שיתחזק השקל מול המטבעות האחרים, ובעיקר מול הדולר והיורו, רווחי התעשייה הישראלית מיצוא יקטנו, ויותר מפעלים יסגרו או יצמצמו את פעילותם.
סגירת יותר ויותר מהתעשייה הישראלית תשפיע על חלקים גדולים מאד מהחברה הישראלית ועל המשק הישראלי כולו. נכון לשנת 2019 כ-426,000 עובדים מועסקים ישירות בתעשייה הישראלית. במילים אחרות, כל עובד עשירי במדינת ישראל מועסק ישירות בתעשייה. הירידה ברווחיות התעשייה תשפיע ישירות על העובדים האלו ומשפחותיהם. בנוסף, ישנם עסקים רבים המסתמכים על מתן שירותים למפעלים וחברות תעשייתיות, שהייסוף עלול לגרום לירידה ברווחיותם, ולפיטורי עובדים.
מה התעשיינים מציעים לעשות?
את ההצעה להתמודדות עם ייסוף השקל יגישו התעשיינים לממשלה החדשה שתקום אחרי הבחירות הקרובות. עם זאת, יש מספר דברים שאנחנו כבר יודעים על התכנית המתגבשת אצלם.
התעשיינים דורשים מהמדינה להתערב באופן אקטיבי כדי לעצור את ייסוף השקל. אחד הצעדים שהם מציעים הוא הצהרתי, ונוגע למסרים שמשדר נגיד בנק ישראל. התעשיינים דורשים מבנק ישראל להצהיר שלא ייתן לשקל להתחזק מעבר לערך כלשהו. לטענתם, להצהרה כזו תהיה השפעה בפני עצמה, כי המשקיעים הספקולטיביים ירגישו מאוימים מכך שבנק ישראל עלול להתערב באופן פתאומי ולפגוע בהימור שלהם.
הדבר השני שדורשים התעשיינים הוא התערבות נוספת של בנק ישראל בשוק המט"ח. לבנק ישראל יש את היכולת להתערב בשוק המט"ח כדי להשפיע על ערך השקל. התעשיינים בעצם דורשים מבנק ישראל להגביר את ההתערבות בשוק כדי להוריד בהדרגה את ערך השקל. דבר נוסף שטוענים התעשיינים הוא שהתערבות כזו, גם אם היא מתרחשת מפעם לפעם, מפחיתה את האטרקטיביות של ישראל בעיני המשקיעים הספקולטיביים. הסיבה לכך היא שאם לא ניתן לצפות מתי וכמה בנק ישראל יתערב בשוק המט"ח, קשה יותר לדעת כיצד להמר. במצב כזה המשקיעים הספקולטיביים יעזבו את השקל לטובת מטבע נוח יותר בעבורם.
הצעה נוספת של התעשיינים היא הטלת מס ספקולציה על כל רכישת שקל. לפי הצעה זו, על כל רכישת שקלים שלא במזומן יוטל מס של 5%, אלא אם הרוכש יוכיח שמדובר ברכישה לצורך השקעה ריאלית- או בעקבות מכירת מוצרים בחו"ל, או לצורך השקעה ריאלית בישראל. התעשיינים טוענים שמס כזה ירחיק את המשקיעים הספקולטיביים, שיאלצו לשלם את המס.
