בין השנים 2010-2017 החקלאות הישראלית השתמשה ביותר מי קולחין ופחות מים שפירים, הפחיתה ב-2% את השימוש בחומרי הדברה, אך פלטה יותר אמוניה וגזי חממה לאוויר. כך עולה מדו"ח מדדי חקלאות-סביבה 2017-2000 של הלמ"ס שמתפרסם היום (רביעי).

הסקר שנועד לבחון את השפעת הפעילות החקלאית בישראל על הסביבה והאדם בוחן ממדים רבים כגון משאבי קרקע, מים, אוויר ושינוי אקלים, מגוון ביולוגי, שימוש באנרגיה, דשנים, חומרי הדברה ועוד.

בין היתר חושף הסקר את המעבר שמבצעים החקלאים הישראלים בשיתוף עם קברניטי משק המים הישראל כדי להצליח לקיים חקלאות מקימת, מניבה ורווחית בצל הירידה בכמות המשקעים, ושנות הבצורת שהתגברו בתדירותן בשנים האחרונות בשל משבר האקלים.

כך לדוגמה מציג הסקר ירידה של 33% בשימוש במים שפירים לחקלאות מ-728 מלמ"ק (מיליון מטר מעוקב) בשנת 2000 ל-486 מלמ"ק ב-2017. הירידה הדרסטית בצריכת מים שפירים לוותה בעלייה משמעותית בשימוש במים שוליים (מי קולחין ומים מותפלים. מ.ה) שעלו מ-409 מלמ"ק בשנת 2000 ל-763 מלמ"ק ב-2017.

גם בתחום חומרי ההדברה הידועים בפגיעתם הרבה בבריאות הצרכנים, החקלאים ומגוון הביולוגי חלה ירידה של 2% בחומר הפעיל בממוצע שנתי בין השנים 2016-2010. גם היקף מכירות חומרי ההדברה ירד ב-19% בשנים 2008 עד ל-2016.

בתחום פליטות האמוניה דווקא חלה עלייה של 10% בסך הפליטות בין השנים 2017-2000 מרמה של 16 אלף טונות ל-18 אלף טונות בשנה. את העלייה מסבירים בלמ"ס בעלייה תואמת במספר בעלי החיים במשקים החקלאיים (עופות, בקר, כבשים ועיזים. מ.ה), שהם המקור המרכזי של פליטות אמוניה. עם זאת מציינים בדו"ח כי פליטות האמוניה מחקלאות בישראל היא מהנמוכות בהשוואה למדינות אחרות.

גידול בעלי החיים במשקים, והשימוש הנרחב בדשנים יוצרים גם עלייה בפליטות גזי החממה מצד החקלאות בישראל, אך לעומת מגזרים אחרים חלקה של החקלאות בסך הפליטות של ישראל הוא נמוך יחסית ועמד ב-2017 על 2.8% בלבד מסך הפליטות. למרות זאת מציינים בדו"ח כי ישראל ממוקמת גבוהה יחסית בהשוואה למדינות ה-OECD בפליטות גזי חממה מחקלאות פר דונם. עוד מוסיפים כי בשנים 2017-2011 עלו פליטות גזי החממה מחקלאות ב-13%.