בג"ץ דחה אתמול (רביעי) שתי עתירות כנגד תשלומי הורים עבור תכניות לימודים נוספות (תל"ן), ובכך אישר למשרד החינוך להמשיך לאפשר גביית אלפי שקלים בשנה מהורים לטובת תכניות העשרה לילדים בתוך מערכת החינוך. "לימודי החובה מוצעים בחינם לכל תלמידי ישראל, אך במקביל ניתנת להורים האפשרות לרכוש תכנים ושירותים כתוספת לתכנית הלימודים הרגילה", פסק השופט יצחק עמית וקבע שהדיון על קיום התל"ן הינו בגדר דיון ערכי שאמור להיות נידון אצל המחוקק ולא בפני בית המשפט. עוד קבע בית המשפט שבעת נתינת היתר לתשלומי הורים יש לבדוק אם הוצע לתלמידים פתרון חלופי לא מותנה תשלום.
תשלומי התל"ן נגבים בעיקר בבתי ספר עם תכניות ייחודיות, לרבות תכניות הצטיינות והעשרה, ובבתי ספר תורניים נחשבים עבור שיעורים בתוך מערכת הלימודים הממלכתית (להבדיל מחוגים). סך התשלומים עלה באופן חד בשנים האחרונות והם מגיעים כיום לסכומים שמתחילים בכמה אלפי שקלים וחלקם עוברים את עשרת אלפים השקלים. בשנים האחרונות מספר קבוצות הורים ביקשו לעתור כנגד קיומם של התשלומים בטענה שהם פוגעים באופן בלתי מידתי בעקרון שוויון ההזדמנויות כאשר גובה התשלומים מייצר פערים בין תלמידים בתוך בתי הספר. העתירה שהוגשה לבית המשפט היא שילוב של שתי עתירות שהוגשו בשנת 2014 ו-2015. האחת דנה בסוגיית שעות לימוד נוספות ותשלומי העשרה והשנייה ברכישת אמצעי עזר דיגיטליים לשיעורים.
"לגביית התשלומים, מושא העתירה, יש הסמכה בדין והצדקה מהותית" אמר עמית. "תשלומי ההורים אכן טומנים בחובם סיכון לאי שוויון ולפגיעה בתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך. אם זאת, אין מקום להתערב באיזון שהתווה משרד החינוך בין הזכות לשוויון לבין הזכות לאוטונומיה בחינוך וזכותם של ההורים להשפיע על החינוך הניתן לילדיהם." עמית התייחס בפסיקתו לחוק חינוך ממלכתי משנת 1953 המתיר באחד מסעיפיו לאשר למוסד חינוך רשמי, לפי דרישת הורי תלמידים באותו מוסד, תכנית לשעות נוספות על השעות שנקבעו בתכנית הלימודים בלבד וההוצאות על התכנית ישולמו על ידי הורי התלמידים. עוד טען עמית שבעקבות מספר ועדות ונסיונות של משרד החינוך להתמודד עם התופעה של חריגה בגביה, גביה על ידי עמותות הורים במקום בתי ספר והעסקת מורים נוספים, נכתבו מספר תקנות בחוזר מנכ"ל על מנת להסדיר את התופעה."
לדברי השופטים, ההורים שעתרו כנגד התל"ן מבקשים לייצר מערך 'השוואה כלפי מטה' וזאת על ידי מניעת השתתפותם האפשרית של תלמידים בתכניות מרחיבות או מעשירות לשם קידוש ערך השוויון. עמית התייחס לדו"ח ה-OECD האחרון וטען שביחס למקומה הנמוך של מדינת ישראל בטבלת ההישגים הבינלאומיים ומגבלות התקציב, המדינה צריכה לאפשר את התל"ן. "השוואה כלפי מטה בחינוך עשויה לכאורה ליצור יותר שוויון בחינוך ובהזדמנויות, אך גם לפגוע ברמת החינוך בישראל בהשוואה למדינות מפותחות, מה שעשוי לפגוע, בטווח הארוך, בחוסנה של המדינה."
"השוואה כלפי מטה היא דרישה נכונה מנקודת ראותם של אלו שמעמידים את השוויון מעל האוטונומיה ומעל המצוינות," הוסיף השופט אלכס שטיין שבחר לא לייחס את עמדתו האישית לנושא. "דרישות כאלה צריך שתהיינה מופנות אל הכנסת והממשלה, ולא אלינו, מאחר שהן מעלות שאלות ערכיות שאין להן תשובה מוסכמת או מוסמכת."
עמית התייחס גם לטענת ההורים שתשלומי ההורים מרחיבים את אי השוויון ומשרד החינוך פועל רבות לצמצומו בדרכים אחרות. את אחת הסיבות העיקריות לדעתו לחיזוק אי השוויון העביר עמית לרשויות המקומיות – "חלק נכבד מאי השוויון הנוכחי בחינוך הוא פועל יוצא מחוזקה או מחולשתה של הרשות המקומית, שהרי רשות מקומית אינה חייבת לנהוג בשוויון כלפי תושבים של רשויות מקומיות אחרות. קיים מתאם בין גובה תקציב החינוך ברשות מקומית פלונית לבין ההישגים הלימודיים של תלמידי אותה רשות."
בסיום דבריו, עמית בחר לשבח את ההורים על העתירה ואף פסק החזרי משפט מלאים על סך 20 אלף שקלים לעותרים. "הערנות והיוזמה שמפגינים הורים רבים ראויות לשבח ולעידוד, ובהקשר זה ראיתי לציין לחיוב גם את מגוון הפעולות בהן נקט משרד החינוך לקידום השקיפות בתחום תשלומי ההורים," כתב עמית והדגיש שעל משרד החינוך חלה האחריות המלאה, ולא על ההורים, להיאבק נגד גביית יתר של תשלומי הורים בדגש על תשלומי ההורים בבתי הספר התורניים, שם נרשמה חריגה ייחודית.
המחאה כנגד תשלומי ההורים ותשלומי התל"ן נמשכת מזה שנים רבות. ועדת החינוך אישרה את תשלומי ההורים (ביחד עם תשלומי התל"ן) לשנת הלימודים הקרובה בתחילת יולי לאחר מחאת ההורים ובשל סירובם של חברי האופוזיציה החברים בוועדה להצביע בעדם. בסופו של דבר, שר החינוך רפי פרץ, יחד עם מנכ"ל המשרד שמואל אבואב ויו"ר ועדת החינוך יעקב מרגי, אישרו את תשלומי ההורים לאחר שהגיעו להסכמה עם סיעת 'כחול לבן' על הפחתה מינימלית של סכום של 24 שקלים לילד בתשלומי ההורים (המדינה תסבסד בכ-20 מיליון שקלים את סעיף המסיבות הכיתתיות בסל התשלומים), והבטחה ליצירת תכנית הפחתה הדרגתית עתידית.
כאמור, ההבטחה לטיפול בתשלומי ההורים ובתשלומי התל"ן ניתנה עוד ב-2016. את המלחמה בהם הציב מרגי בראש סדר העדיפויות ואף האשים את חלק מארגוני ההורים שאינם רוצים להלחם בהם. עם זאת, ב-2017 וב-2108 הוועדה אישרה בכל פעם מחדש את תשלומי ההורים ותשלומי התל"ן, חרף הביקורת מצד ארגוני ההורים. ב-72% מבתי הספר מדובר על גבייה שמגיעה עד ל-2,000 שקלים בשנה. 197 בתי ספר קיבלו אישור לגבות מעל 5,000 שקלים ו-24 בתי ספר קיבלו אישור לגבות מעל 10 אלף שקלים. בתי הספר שאושר להם לגבות סכום העולה על 2,000 שקלים (כ-700 מוסדות חינוך) מגיעים ברובם מהמגזר הממלכתי-יהודי (39%) והממלכתי דתי (35%) ושייכים ברובם לחינוך העל יסודי (63%).
תומר סמרקנדי, מנכ״ל קרן אייסף לחינוך, הפועלת לצמצום הפערים בפריפריה, אמר כי ״החלטת בג״צ היא החלטה עגומה אשר תחזק את הפער ואי השוויון בחינוך בין המרכז לפריפריה ובין שכבות שונות באוכלוסיה. אם קיימת החלטה שמגמות העשרה הן חשובות אזי משרד החינוך צריך לנתב לכך תקציבים ולאפשר לכלל תלמידי ישראל לרכוש את הידע והמיומנויות החשובות הללו. מצב של אי שוויון בבתי הספר בהכרח מוביל לאי שוויון באקדמיה ובשוק העבודה. הגיע הזמן שמשרד החינוך יקח אחריות על ההשכלה במדינת ישראל תוך ידיעה שההשפעה היא לטווח הארוך״.
