ועידת הדיור והנדל"ן לצעירים נערכה אתמול (שני) בבית חיל האוויר בהרצליה ביוזמנת 'הבית האקדמי', זרוע הדיור והנדל”ן של התאחדות הסטודנטים בישראל ועיריית הרצליה. לצד שר האוצר, משה כחלון, ושר הבינוי והשיכון, יואב גלנט השתתפו בוועידה בכירים במשק, יזמים, קבלנים, נציגי רשויות מקומיות ונציגי צעירים השואפים לפתרונות דיור.

בתחילת הכנס, כשעמד השר גלנט להתחיל את דבריו, נעמדו ארבע נשים מהקהל עם שלטים בזכות הדיור הציבורי, וקראו לשר למלא את מחויבותו לזכאי וזכאיות הדיור הציבורי.

2,700 משפחות זכאיות לדיור ציבורי, על פי הקריטריונים, נמצאות ברשימת ההמתנה מבלי שקיבלו דירה עד כה. עוד כ 27,000 זכאי משרד הקליטה, ברובם עולים קשישים, ממתינים לדיור. בעשור האחרון מדינת ישראל מכרה חלק ניכר ממלאי הדיור הציבורי שהיה בידיה בסדרה של מהלכים שנקראו "מבצעי מכר", תוך השהיית חוק הדיור הציבורי, שנכנס לתוקף רק ב2013, כ 14 שנה לאחר שנחקק.

יואב גלנט בכנס הנדל"ן בהרצליה. צילום: דבר ראשון.

באולם נוצרה מהומה קלה, כאשר מארגני הכנס התקשו למצוא מאבטחים או שוטרים שיוכלו לפנות את המפגינות. המארגנים נראו נבוכים, אך השר גלנט קרא שלא להוציא אותן מהאולם, אלא לבקש מהן שיקשיבו למהלך הדיון. לאחר שהשר ניגש אל המפגינות ושוחח איתן, הן אפשרו לכנס להמשיך. בתום הפאנל ניגשו אליהן מנכ"ל משרד השיכון, אשל ארמוני, ועוזר השר רמי רוזן ושמעו מפי המפגינות על תוצאות המדיניות אותה הם מובילים, מהשטח.

העניין הוא לא דיור למסכנים. זה לא אמור להיות ככה. הפכו את זה לעניין כזה. תחשוב שאלו שיהיו בזה פשוט לא יהיו בתוך השוק. זה יוריד את מחירי השכירות. יהיה להם פתרון. תהיה להם יציבות. אנשים יוכלו להתקדם פתאום

ההבדל בין "מבצע מכר", למכירה לדיירים על פי החוק, הוא היעד אליו מועבר הכסף מהמכירה. הדירות במבצעי המכר, נמכרו ללא מעקב מדויק אחרי הסכומים וההערכה המקובלת היא כ2.5 מיליארד ש"ח. החוק מייעד את תקבולי המכירה לרכישת דירות חדשות לזכאים, ואילו במבצעי המכר התקבולים נספגו בתקציב המדינה הכללי, וחלקם הופנו לסוכנות היהודית וגופים ציבוריים אחרים, שהיו בעלי חלק גדול מהדירות בהן שיכנה המדינה את הזכאים. רוב מהלכי הממשלה הנוכחית מתמקדים בפלח של זוגות צעירים, ולא באנשים החיים מתחת לקו העוני – אלו שאפילו תכנית 'מחיר למשתכן' לא תאפשר להם להשיג דירה בכוחות עצמם. השיח הציבורי מתמקד בסוגיות שונות בשוק הנדל"ן: עובדים, היצע קרקעות, ועדות התכנון, משכנתאות ואשראי לנדל"ן ופחות בשאלה הבסיסית – האם גם למי שאינו מבוסס כלכלית מגיעה קורת גג?

אחת המפגינות היא ריקי כהן בן לולו, מקבוצת המחאה "הלא נחמדים". לריקי דווקא יש דירה ציבורית, בשכר דירה מפוקח של 400 ש"ח בחודש. אלפי המשפחות שריקי נאבקת עבורן זכאיות לדיור ציבורי ולא מקבלות אותו, ועבור אלפים אחרים שנופלים בין הכיסאות – גם לא יכולים לרכוש דיור וגם אינם זכאים לדיור ציבורי.

ריקי כהן בן-לולו בכנס הנדל"ן בהרצליה. צילום: דבר ראשון.

לא נמחא להם כפיים על זה שהם קמים בבוקר לעבוד

ריקי בן לולו, מה מביא אותך לכנס?
"שר השיכון כאן. בכלל בכל הכנס, מדברים פה על נדל"ן לצעירים. לא מדברים פה על דיור ציבורי בוודאות. גם לא כל הצעירים יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירה. אז אנחנו בעצם מייצגים את נקודת המבט של הדיור הציבורי בכל הכנס הזה."

משהו זז, משתנה מהמחאות שלכן בכנסים האלה?
"מה זה שינויים? זה ששר השיכון התחלף, אפשר לראות שינוי מגמה, אבל אי אפשר לראות עדין פתרונות מהותיים או תשובות לביקורת של מבקר המדינה שקבע שאין שום תכנית  סדורה לאיכלוס.  זאת אומרת – גם הפתרון הזה שעכשיו אומרים כביכול: "קנינו דירות". שלושה מיליארד ש"ח נלקחו מקופת הדיור הציבורי. עדיין לא התחלתם לעשות את העבודה שלכם. אתם לא עושים לנו פה טובה. 30 שנה אתם לא קונים ולא בונים ועכשיו אתם עושים משהו קטן ורוצים לסתום לנו את הפה?"

למה להתפרץ לכנס ולהרים שלטים ליד שר השיכון?
"כי רק ככה אתה מקבל תשומת לב ורק ככה אתה מקבל תשובות, גם כשהתשובות לא מניחות את הדעת."

נפגשתם עם השר באופן אישי?
"נפגשנו בהתחלה, כשהוא נכנס לתפקיד שלו, אבל זה לא שינה דבר. שר השיכון הקודם היה בורח מאיתנו וזה נפגש איתנו. במה אין הבדל? אין הבדל במהות. אפשר להגיד כל מיני דברים, אבל אין עדיין פתרון. אם היום מתחלפת הממשלה הכל הולך. שום דבר לא יישאר. אין איזו החלטה מקובעת שבעקבותיה אנחנו יכולים להגיד: הו איזה יופי, בעוד עשר שנים או עשרים נדביק את הקצב. בוועדת אלאלוף, בוא נזכור מי זה אלאלוף, הוא נמצא במפלגת כולנו, והיה יו"ר הוועדה למלחמה בעוני. בדו"ח הוועדה הוא קובע שהיעד המינימלי שצריכים להחזיק בו, הקו האדום עומד על 110 אלף יחידות דיור."

לדעתך המדינה צריכה לקנות או לבנות?
"גם וגם. ודאי שגם לבנות. צריך לבנות במאסות. תראה מה עושים במדינות מפותחות. משתמשים בדיור ציבורי כדי לווסת את מחירי הנדל"ן. האם הם באמת רוצים להוריד את מחירי הנדל"ן? לא! העניין הוא לא דיור למסכנים. זה לא אמור להיות ככה. הפכו את זה לעניין כזה. תחשוב שאלו שיהיו בזה פשוט לא יהיו בתוך השוק. זה יוריד את מחירי השכירות. יהיה להם פתרון. תהיה להם יציבות. אנשים יוכלו להתקדם פתאום."

כחלון: אני שם את הראש שלי והעניין הזה ייפתר

השר גלנט הבטיח בכנס: "ירדנו ממלאי של 140 אלף  דירות ל-60 אלף דירות בלבד, ובמקביל נוספו פי שניים אזרחים. בשנה האחרונה נפל דבר, התחלנו לקנות דירות לדיור ציבורי, אחרי ששנים זה לא נעשה. ב-2015 רכשנו יותר מ-600 דירות ונגיע ל-1,000".

שר האוצר משה כחלון בכנס הנדל"ן בהרצליה. צילום: דבר ראשון.

מאוחר יותר בפאנל ציין גלנט כי ההאטה במשק בשילוב עם הגדלת ההיצע תרסן את מחירי הדיור. שיר נוסצקי, מיוזמות המחאה החברתית בשנת 2011, הקשתה על השר כששאלה "ריסון המחירים זה מספיק? ירידה של 20% במחירים יביאו אותנו למחירי 2011, שגרמו למליון איש לצאת למחאה. מה היחס הראוי בעיניך בין מספר המשכורות למחיר הדיור?". גלנט השיב, "בואו נהיה אחראים. למעלה מ 50% מנכסי הציבור זה נדל"ן. זה עוגן ליציבות כלכלית בכל מדינה. שאיפה להתרסקות תזיק למשק כולו. בואו נצפה לריסון. לסיוע למי שצריך. צריך מנועי צמיחה פריון והשתכרות גבוהה יותר". השר לא נקט עמדה ברורה בשאלת המחירים הראויים או בשאלת היחס המשכורות. לדבריו "הגדלת ההיצע תביא לאיזון דרך השוק".

שר האוצר כחלון אמר בכנס: "אף פעם לא נמניתי עם הצד הפחדן של הפוליטיקה ואני שם את הראש שלי על העניין הזה והעניין הזה ייפתר. הפסקנו את הדבר המרכזי וזה ספסרות בקרקע. היום היה מכרז במבשרת ציון, 500,000 ש"ח פחות ממחיר השוק. במוצקין 300,000. כולם יקבלו. מטר קרקע של אדמה רוויה לא תלך ליזמים ולא לקבלנים, רק לזוגות הצעירים".

ריסון המחירים זה מספיק? ירידה של 20% במחירים יביאו אותנו למחירי 2011, שגרמו למליון איש לצאת למחאה

בהמשך היום, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס העבירה ביקורת חריפה על מדיניות הדיור של הממשלה. לדבריה: "הפערים שיש היום הם תוצאה של מדיניות מכוונת. הדרך הכי אפקטיבית להשפיע על צמצום הפערים זה דרך הדיור. שר האוצר רכש דירה בגבעת אולגה בעזרת משכנתא של 95% שניתנה כשאבא שלי היה שר השיכון."

תכנית מחיר למשתכן היא בעצם תכנית בניה ממשלתית בזעיר אנפין. היא מקיפה מיעוט מרוכשי הדיור, אך מטפלת בסוגיות רבות בצורה שמקשה על רווחי ספסרות ובפיקוח מוגבר על שימוש בתשתית לאומית – קרקעות המדינה. לאורך כל הדרך ישנה מידה רבה של התערבות ממשלתית בשוק הדיור בתוך גבולות מתוחמים, שמלווה ברטוריקה בה מצדיקים קברניטי המשק את השוק הקפיטליסטי ממקסם הרווחים כמנגנון היחידי דרכו ניתן לבנות דיור. במשרד האוצר והשיכון נוקטים בגישה של צעד צעד – קודם לטפל בזוגות הצעירים במשך כמה שנים ואחר-כך לשקול תכנית הקלות למשפרי דיור. ניתן לשער שאם תכניות ההתערבות הממשלתית יצליחו יתר על המידה, האזרחים עוד עלולים לחשוב שהמדינה מסוגלת לפתור את בעיית הדיור, ודווקא השוק הוא מה שמייצר את המשבר.