שנת 2017 סימנה ירידה של עשור בכמות הישראלים שיצאו לחו"ל ושהו שם יותר משנה. כך עולה מדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסם היום (שלישי). 14.3 אלף ישראלים עזבו באותה שנה את ישראל לחו"ל ונשארו שם מעל שנה, 25% פחות מכמות הישראלים שעזבו את הארץ ב-2008, אז נרשמו 19.1% יוצאים לתקופה של מעל שנה. נכון להיום, האומדן של מספר הישראלים השוהים בחו"ל בסוף 2017 נע בין 561 ל-599 אלף תושבים, והוא אינו כולל ילדים שנולדו בחו"ל לישראלים השוהים בחו"ל.
אל מול הירידה בכמות היוצאים נרשמה גם ירידה מתונה בכמות החוזרים לישראל משהות ארוכה בחו"ל. בשנת 2017 חזרו מחו"ל 8.4 אלף תושבים לאחר שהייה רצופה של שנה ויותר. גם נתון זה הוא הנמוך מזה עשור. מספר החוזרים ב-2016 עמד על 8.9 אלף (5% יותר) וב-2008 על 10.6 אלף חוזרים (21% יותר). בתמונה הרחבה, מספר היוצאים ב-2017 הוא גם הנמוך ביותר מאז שנת 1990 והוא ממשיך מגמה של ירידה במספר היוצאים מאז שנת 2002. ב-2017 חלה ירידה של 48% לעומת מספר היוצאים בשנת 2002 אז יצאו מישראל 27.3 אלף איש. מאזן ההגירה של ישראל ממשיך להיות שלילי (יותר יוצאים מנכנסים) ועמד על כ-5.8 אלף ישראלים והוא הנמוך ביותר שנצפה מאז שנת 2010, אז נרשם מאזן שלילי של 5.4 אלף.
ע"פ הלמ"ס, 64% מהחוזרים לישראל שהו בחו"ל לתקופות קצרות יחסית – משנה עד שלוש שנים, 12% חזרו לאחר שהייה של בין שלוש לשש שנים וכמעט רבע (23%) חזרו לאחר שהייה של שש שנים ומעלה.
עוד צוין בדו"ח כי בקרב היוצאים בשנת 2017, בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה, רוב היוצאים (72%) היו יהודים, 23% אחרים (נוצרים אחרים ואנשים ללא סיווג דת), ו-5% ערבים. יותר ממחצית מהיוצאים היו ילידי חו"ל (53%) ואחוז קטן יותר היו ילידי ישראל (47%). חלק משמעותי מקרב העולים שיצאו מהארץ הם עולי שנות ה-90 (שרובם הגדול מארצות חבר עמים לשעבר). מסך העולים שיצאו שידועה שנת העלייה שלהם (6.3 אלף), 91% עלו לארץ משנת 1990 ואילך. מתוכם, 53% עלו בעשור האחרון. מקרב העולים שעלו בעשור האחרון ויצאו לחו"ל בשנת 2017, 9% עלו בחמש השנים הראשונות (2012-2008) ו-44% עלו בחמש השנים האחרונות (2017-2013). מקרב החוזרים היהודים, 63% היו עולים בעברם, כלומר זו לפחות תנועת ההגירה השלישית שלהם.
כ-7.7 אלף (54%) מהיוצאים היו גברים, וכ-6.5 אלף (46%) היו נשים. הנתונים אודות המצב המשפחתי של היוצאים מראה מספר מאפיינים ברורים: רוב היוצאים מתאפיינים בגילאים צעירים יחסית, נתון הרומז שרוב היוצאים יוצאים לתקופה של עבודה או השתלמויות אקדמאיות מתקדמות, 41% מסך הגברים היוצאים ו-35% מסך הנשים היוצאות היו בגילי 39-20. גברים נוטים לצאת מהארץ בגיל צעיר יותר מהנשים כאשר גילם החציוני של הגברים עמד על 27.9 שנים, ואילו גילן החציוני של הנשים היוצאות עמד על 30.5 שנים. בקרב היוצאים יש ייצוג יתר למבוגרים על פני ילדים; 71% מהיוצאים היו בגילאי 18 ומעלה כאשר האחוז שלהם בכלל האוכלוסייה ב-2017 עמד על 66%. ייצוג גובר ליוצאים יש גם בקרב גברים רווקים, כמחצית (51%) מהגברים היוצאים בני 15 ומעלה היו רווקים ואילו רק כשליש (32%) מהנשים היוצאות בגיל 15 ומעלה היו רווקות. רק כמחצית (51%) מכלל היוצאים הנשואים יצאו מהארץ עם בני זוגם.
התמונה לגבי החוזרים משקפת כמעט לחלוטין את תמונת היוצאים. מרבית החוזרים, כ-4.6 אלף (55%) הם גברים גברים, וכ-3.8 אלף (45%) היו נשים. הגיל החציוני של כלל החוזרים היה 28.4 שנים (לעומת 29.1 שנים ב-2016). גילם החציוני של הגברים והנשים גם הוא דומה לזה של היוצאים: 28.4 שנים בקרב הגברים ו-28.5 בקרב הנשים. התפלגות הגילים בקרב אוכלוסיית החוזרים מראה שג היא מתאפיינת בגילאים צעירים יחסית: יותר ממחצית (54%) מהגברים החוזרים ו-46% מהנשים החוזרות היו בגילי 20-49, 39% מכלל החוזרים הנשואים חזרו עם בני זוגם.