ועדת החוקה אישרה היום (רביעי) את האגרות אותם ידרשו לשלם אנשים שנכנסים לתהליך חדלות פירעון, וזאת במסגרת יציאתה לפועל של הרפורמה בתחום חדלות פירעון. האגרות אושרו למרות ביקורת לפיה הן מהוות מכשול לאנשים הנמצאים במצב כלכלי קשה ומעוניינים להתחיל בתהליך. האגרה ליחיד עומדת על 1,600 שקלים.

מלבד יו"ר הוועדה המיוחדת, חברת הכנסת אסנת מארק (הליכוד), רק שני חברי כנסת הגיעו לדיון (אורי מקלב ויעקב אשר מיהדות התורה) וניסו לבטל את האגרות. התקנות נקבעו כהוראת שעה עד מרץ 2021. הוועדה המיוחדת אישרה היום את התקנות לגביית אגרות מיחידים בהליכי חדלות פירעון, בפני הממונה על הליכים אלו, הכונס הרשמי (הכנ"ר) ובפני רשמי ההוצאה לפועל.

ב-15 בספטמבר תיכנס לתוקף הרפורמה הכוללת בתחום חדלות הפירעון, המחליפה חקיקה מנדטורית בת למעלה מ-80 שנה. התקנות אושרו בהליך חריג על-ידי ועדה מיוחדת שהוקמה רק לצורך כך, כדי לאפשר את גביית חלק מהאגרות לפי החוק החדש – בהליכים בפני הממונה על חדלות פירעון (הכנ"ר) ובהוצאה לפועל. לגבי הליכים שיתנהלו בפני בית משפט: הליכי חדלות פירעון של תאגידים, הליכים ליחידים שנפתחים לבקשת נושה, והסדרי חוב – עתידה הממשלה להגיש תיקון לתקנות לאישור ועדת החוקה שתוקם בכנסת הבאה.

סכומי האגרות שאושרו בהשוואה לאגרות הקיימות כיום:

• אגרה בעד ניהול הליכים – נותרה 20% משכר טרחת הנאמן או מנהל ההסדר שמשולמים גם כיום כ"אגרת השגחה" לכנ"ר.
• אגרה לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים – נותרה בסכום של 1,600 שקלים, בדומה לסכום שנגבה היום ונקרא "פיקדון".
• אגרה חדשה: 30 שקלים עבור כל תביעת חוב שמגיש נושה.

בנוסף, לפי התקנות, מי שהוא יחיד שמיוצג על-ידי הסיוע המשפטי מטעם של חוסר יכולת כלכלית, אינו חייב לשלם את האגרה כתנאי לפתיחת הליך חדלות הפירעון. במקום זאת, האגרה תשולם בסיום ההליך כחלק מהוצאות חדלות הפירעון מתוך נכסי קופת הנשייה. במידה ולא ימצא מספיק כסף בקופת הנשייה כדי לשלם את מלוא האגרה, החלק החסר יהיה פטור. לבקשת ח"כ מארק וחברי הכנסת שנכחו בדיון, הסכימו נציגי הממשלה לערוך מספר שינויים בתקנות, וביניהם:

• התקנות נקבעו כהוראת שעה לשנה וחצי (עד ליום ה-1 במרץ 2021), וזאת כדי לאפשר לממשלה להניח בפני הכנסת טיוטת תקנות קבע, שבהן תיבחן האפשרות לקבוע הסדר מקל יותר מבחינת החייבים. בין היתר ייבחנו ההקלות הבאות: אפשרות לתשלום האגרה בתשלומים; הפחתה בסכומי האגרות בחלק מהמקרים; יצירת מנגנון פטור מתשלום האגרה ועוד.
• בוטלה אגרה לתיקון תביעת חוב בסך 18 שקלים.
• הוסכם כי לא ייגבו מחייבים הפרשי הצמדה אם לא שילמו את האגרה במועד.
• הוארך המועד שבו יוכל מי שיחזור בו מבקשתו לצו חדלות פירעון לקבל החזר של חצי מסכום.

עו"ד בקי קשת מארגון רבנים לזכויות אדם הגיבה לדברים ואמרה כי מדובר בחוק שחרט על דגלו שיקום כלכלי ותשלום לפי יכולת כלכלית המאפשר חיים בכבוד, אולם לדבריה היום עברו תקנות "שנראות לא סבירות ולא עולות בקנה אחד עם החוק מכוחו הותקנו. מי שברגע שתיקו ייבדק ייקבע כי יוכל לשלם רק 400 שקלים לחודש, על מנת שיוותר לו ולמשפחתו דמי מחייה בכבוד, לא יוכל בכלל להגיש את הבקשה בלי לשלם 1,600 שקלים!". לדבריה של קשת, גם טענה כאילו אין אפשרות למסד מנגנון שיקבע יכולת כלכלית לשלם את האגרה תמוהה שכן הבקשה עצמה כוללת נתונים כלכליים ובסמוך להגשת הבקשה קובעים את הצו החודשי.

"קשה להבין כיצד רף הזכאות לסיוע משפטי עולה בקנה אחד עם הזכות לקיום בכבוד שכן גם מי שאין לו מחיה בכבוד ומצוי מתחת לקו העוני פעמים רבות לא יהיה זכאי לסיוע משפטי", הוסיפה קשת שסיימה באזכור אקטואלי מהמקורות כשהזכירה פסוק מפרשת השבוע, פרשת "ואתחנן", בו כתוב "ועשית הישר והטוב" (דברים ו', י"ח). "למה יש כפילות גם 'טוב' וגם 'ישר'? לא די במטרה טובה, כגון האפשרויות לשיקום ועקרונות הקיום בכבוד של החוק אלא צריך גם שהדרך אליה תהיה סלולה וישרה. קביעת מחסום של 1,600 שקלים להיכנס להליך עלול למנוע מחייבים החיים בעוני את האפשרות לטוב שבחוק". סיכמה קשת.