לקן ווייט היתה עבודה טובה בתחום כרטיסי האשראי במשך למעלה משני עשורים. משרתו נפלה קורבן למשבר הכלכלי של 2008. כיום, בגיל 56, וויט עובד בעבודה דומה, ומטפל במחשוב של סניף בנק אזורי, אך הכל השתנה. הוא לא עובד של הבנק; וייט הוא קבלן משנה של חברת שירותי מחשוב שהושם בסניף, השכר נמוך יותר ועל בונוסים שנתיים והטבות אחרות אפשר רק לחלום.

חרף הגידול במספר המשרות בשוק העבודה האמריקאי ווייט, ואחרים כמוהו, לא זוכים ליהנות מפירות הצמיחה הכלכלית, הצמיחה העקבית והמתמשכת ביותר בתולדות כלכלת ארה"ב. המשרות שהכירו בעבר, כאלה עם קביעות, בונוסים ואפשרויות לקידום, כעת נדירות הרבה יותר.

"זה לא קל כפי שזה היה בעבר", אומר ווייט. ה"אבולוציה" של ווייט, משכיר לעובד קבלן, מדגישה מגמה בעולם העבודה האמריקאי: הכלכלה ממשיכה לצמוח והאבטלה בשפל של חצי מאה אולם רבים חשים שמשרותיהם ירדו בערכן בשל מעסיקים שמעדיפים את האינטרסים של בעלי המניות והלקוחות.

מחקרים כלכליים, נתונים ממשלתיים וראיונות עם עובדים משרטטים תמונה בה השכר מתדרדר, ההטבות הישנות נשחקות בעוד העבודה עצמה הופכת דורשת יותר וקשה יותר. תחושת הנאמנות למקום העבודה, שבאה בד בבד עם ביטחון תעסוקתי, הצטמצמה, וכך גם שביעות הרצון הכללית של עובדים במקום עבודתם.

קן ווייט, 2019. (AP Photo/Steven Senne)

מומחים טוענים כי התמורה העמוקה בחוויית העבודה עבור האמריקאים החלה כבר לפני מספר עשורים, אך הפכה מוחשית וברורה יותר בשנים האחרונות בכל תחומי העבודה. הכוחות שלוחצים את העובדים והעובדות הם רבים ובעלי עוצמה, החל בגלובליזציה, מהפכת האוטומציה, ירידה בכוחם של איגודי העובדים, ירידה במחירי הסחורות ושימוש גובר ב"מיקור חוץ".

בה בעת, הפער בין שכר המנכ"לים והשכר החציוני בחברה התרחב. חברות ציבוריות שופכות הון ברכישה-עצמית של מניות וחלוקת דיבידנדים.

"ההחלטות שקיבלנו יצקו לתוך המבנה התאגידי אי-שוויון קיצוני", אמרה ל-AP ברברה דייר, ממובילות יוזמת "חברות טובות, משרות טובות" בבית הספר למנהל שבאוניברסיטת MIT. מטרת היוזמה היא לשפר שיטות ניהול. "אנו רואים כעת תוצאה של מספר רב של בחירות שנעשו, אך יתכן שלא היינו מודעים להן בזמנו".

משיתוף פעולה של AP  עם שני מכוני מחקר המתמחים בתחום העבודה, ומבוסס על נתוני הסקר החברתי לשנת 2018, עולה כי חלה עליה בשיעור העובדים והעובדות שטוענים כי עבודתם הפכה לתובענית יותר מבעבר. אחד מכל שלושה עובדים אמריקאים בקירוב, העיד כי מוטלות עליו מטלות רבות משהוא מסוגל לבצע בצורה מיטבית. כמעט אחד מכל חמישה עובדים מילא תפקיד נוסף, לצד תפקידו העיקרי. כשלושה רבעים נאלצו לעבוד שעות נוספות מעבר לזמן העבודה הרגיל שלהם לפחות פעם בחודש. מספרים אלה נמצאים בעליה מאז משנת 2006.

מחצית מהעובדים האמריקאים ב-2018 אמרו כי הם מאמינים כי העובדים זקוקים לאיגודים חזקים, וזו עליה מ-2006, אז חשבו כך רק 40%. בקרב העובדים מתחת לגיל 35 הנתון גבוה אף יותר ועומד על 60%, וזאת בתקופה בה מספר חברי האיגודים דווקא יורד.

מספר מדדים לא שבו לרמתם מלפני המשבר הכלכלי ומצביעים על עליה ברמת אי השוויון. עשירי ארה"ב מחזיקים בנתח גדול יותר מעושרה של המדינה. למשקי בית משכבות הביניים נכסים בשווי נמוך יותר. השכר החציוני למשק בית, כשהוא מוצמד למדד, נותר על כנו כבר שני עשורים. ועל פי הבנק המרכזי של סנט-לואיס רווחי התאגידים עלו בשיעור חד בהרבה לעומת התגמול לו זכו העובדים מאז תחילת שנות האלפיים.

פול נוטה עובד בענקית בתי המרקחת CVS במסצ'וסטס מאז ימיו בתיכון, בשנת 2002. ב-2008 השלים את התואר הראשון שלו בחינוך מיוחד, אך היות והימים היו ימי המשבר הכלכלי, לא הצליח למצוא עבודה במקצוע שרכש. הוא התקדם במעלה השרשרת של חברת בתי המרקחת: עובד טכני, מפקח וסגן מנהל. לדבריו הוא אוהב את החברה, אך היא השתנתה – ולא לטובה.

"פעם חשבו כאן קודם כל על העובדים", אמר נוטה, "נהגו לצ'פר עובדים ותיקים, וארגנו אירועים כמו מנגל לכל העובדים כדי להביע הערכה". מחוות שכאלו נותרו נחלת העבד לדברי נוטה, בעוד דרישות החברה מעובדיה מאמירות מעלה.

בית מרקחת CVS (צילום: QualityHD / Shutterstock.com)

"קח מרשם בטלפון מרופא, לך לחלון שמשרת את הלקוחות שעוברים ברכב, סייע לשלושת האנשים שממתינים בתור, ותענה לשלושת האנשים שנמצאים בהמתנה בטלפון" מתאר נוטה בן ה-32 את הלהטוטנות הנדרשת ממנו בעבודתו. "עכשיו מדברים על כך שאנחנו ממש נחסן אנשים נגד שפעת, ויסמיכו אותנו לכך. אבל כמובן שגם על זה לא נתוגמל בשכר".

דובר מטעם CVS בשם מייק דה-אנג'ליס, הסביר כי החברה השקיעה בכלים שונים שמטרתם לשפר את שטף העבודה ולהופכו ליעיל יותר. מענה קולי אוטומטי בשירות הלקוחות, לדוגמה, מסייע לטפל בפניות הרבות, וישנה הסתמכות רבה יותר על תהליכים ממוחשבים בעבודה מול רופאים וקבלת מרשמים. החברה העלתה אשתקד את שכר ההתחלה המינימלי ל-11 דולר לשעה והגבירה את קצב העלאות השכר. על פי דה אנג'ליס, הדבר הביא לירידה בתחלופת הרוקחים בחברה.

נוטה צמצם את היקף משרתו בבית המרקחת ב-2014, וממשיך לעבוד שם במשרה חלקית, בעודו מחזיק במשרה מלאה אחרת במעבדה. לדבריו הוא עדיין נהנה לעבוד בבית המרקחת למרות התרבות הארגונית שהשתלטה על החברה: "עכשיו הכל קשור להכנסות גדולות יותר ומהר," אמר. "מסתכלים פה בעיקר על השורה התחתונה".

דובר CVS, מייק דה אנג'ליס, הסביר כי החברה הפכה את העבודה ליעילה יותר באמצעות כלים כמו מענה קולי אוטומטי בשירות הלקוחות. CVS העלתה אשתקד את שכר ההתחלה המינימלי ל-11 דולר לשעה והגבירה את העלאות השכר. על פי דה אנג'ליס, הדבר הביא לירידה בתחלופת הרוקחים בחברה.

מגמה נוספת ששיבשה את חייהם של עובדים מסוימים היא נטייתן של חברות להוציא למיקור חוץ עבודות שאינן חלק מתחומי הליבה של החברה.

חברות המבקשות "לצאת מהבלאגן של העסקת אנשים" פיטרו שרתים, מאבטחים או אנשי תמיכה טכנית, אמר דייוויד וייל, דיקן בית הספר למדיניות חברתית וניהול באוניברסיטת ברנדייס, ובכיר לשעבר בממשל אובמה.

גרף המראה גדילה ברווחי החברה מול התגמול שקיבלו העובדים. (AP)

ספרו של וייל מ-2014, "הג'וב שהתפצל", תיעד כיצד חברות שוכרות חברות חיצוניות שיבצעו עבורן עבודות שנעשו בעבר על ידי עובדי החברה. חברות אלו מעסיקות אנשים בשכר נמוך יותר וללא ההטבות הסוציאליות, ובמקרים מסויימים אף מעבירות את העבודה הלאה לקבלן משנה אחר. לעיתים עובדים מועסקים כעובדי קבלן, שנחשבים עצמאיים, גם כאשר הם עובדים כתף אל כתף עם עובדי החברה השכירים.

מותגי מלונות כמו מריוט, הייאט והילטון פועלים כעת בשיטה זו, במסגרתה החברה מנוהלת על ידי תאגיד אחזקות שמעביר בתי מלון לזכיינים עצמאיים. אובר היא דוגמה אחרת לצורת העסקה פוגענית זו שחדרה אפילו לאוניברסיטאות ולעולם האקדמי, שם למדו להסתמך על מרצים שלא מן המניין, כלומר עובדי קבלן למעשה, ועל שירותים שונים המתקבלים מחברות שירותים.

מומחים אומרים כי אין נתונים מספיקים לגבי מספר האמריקאים שעובדים במשרות מסוג זה, אך מציינים כי זו תופעה שהופכת לנפוצה יותר ויותר.

רות מילקמן, סוציולוגית החוקרת את עולם העבודה ב"סיטי אוניברסיטי" של ניו יורק, הסבירה כי השפעתן של צורות העסקה פוגעניות יוחדה בעבר לעובדי צווארון כחול, אך תופעת הג'וב שהתפצל הזדחלה גם לתחומים נוספים, ומצמצמת את היקף ההכנסה במשרות היי-טק ואחרות הדורשות תואר אקדמאי.

שבירת איגודי העובדים גבתה מחיר כבד בכך שצמצמה את יכולתם של עובדים ועובדות להשמיע קולם, אמרה מילקמן. שיעור השכירים המאוגדים במשק האמריקאי עמד על 10.5% ב-2018, לעומת 20.1% בשנת 1983, על פי נתוני הלשכה המרכזית האמריקאית לסטטיסטיקה. "הדאגה לרווחתם של העובדים נמצאת הרחק מטה בסולם העדיפויות", אמרה מילקמן.

החל משנות השבעים, אומרים מומחים, יותר חברות ציבוריות החלו להציב את בעלי המניות בראש סדר העדיפויות שלהם. מאז, "הדאגה לעובדים ירדה בחשיבותה", אמר אדם סת'-ליטווין, פרופסור חבר בבית הספר ליחסי תעשייה ועבודה של אוניברסיטת קורנל. "כשעובדים היו בעלי כוח רב יותר, הם קיבלו חלק גדול יותר מההכנסות ונהנו יותר מהצמיחה."

קן-הו לין, פרופסור לסוציולוגיה מאוניברסיטת טקסס, מצא שהתמקדותן של חברות בבעלי מניות מביאה בדרך כלל לירידה בתעסוקה, כאשר עובדי הצווארון הכחול ועובדי השירות נפגעים באופן הקשה ביותר.

הקמעונאות היא בין המגזרים שנפגעו קשה מאז המשבר הכלכלי. כמעט 16 מיליון אנשים עובדים עבור קמעונאים בארה"ב. מספר חברות קמעונאיות גדולות הגישו השנה בקשה לפשיטת רגל, ואלפי חנויות נסגרו.

לחצים כאלה מכבידים על עובדים כמו פטי תמז שהחלה לעבוד בגאפ בשנת 2006 ומבחינה בירידה בהיקף הפעילות. הלחצים הכספיים מחלחלים מטה ומשפיעים על העובדים: משמרות שנקבעו עלולות להתבטל, לעתים תוך התראה של פחות מיום.

"אנחנו נאלצות לשנות את המשמרות שלנו כל הזמן" אמרה תמז מפורט וורת', טקסס, "וזה מלחיץ. אני מתכננת את השבוע שלי לפי המשמרות ואז פתאום מתברר שיש לנו פחות עבודה. ולפעמים אני פשוט אומרת לעצמי, 'איך אני הולכת לגמור את החודש?'".

דוברת גאפ, טרינה סומרה, אמרה שמדיניות החברה היא להודיע לעובדים על ביטול משמרות בהתראה של שבוע, אך ייתכן ש"מדי פעם" משמרות יתבטלו בהתראה קצרה יותר.

תמז קיבלה הודעה כי שבוע העבודה שלה יקטן מ-40 שעות ל-32. היא החליטה לעזוב ומצאה עבודה אחרת, ב"טרגט", עבודה שהיא אוהבת. ובכל זאת, היא תוהה אם יש לה עתיד בתחום הקמעונאות.

**

כותבי AP בוושינגטון, חנה פינגרהוט וכריסטופר רוגאבר, תרמו לכתיבת הכתבה.