בימים האחרונים חזר לדיון הציבורי נושא העלאת שכר המינימום, וזאת על רקע התייחסויות של שתי מפלגות בנושא במצעיהן הכלכליים לקראת הבחירות הקרובות: ש"ס מציעה לעלות את שכר המינימום, שעומד היום על 5,300 שקלים, באלף שקלים נוספים "בקדנציה הקרובה". העבודה-גשר התייחסה בתכניתה הכלכלית להעלאת שכר המינימום ל-40 ש"ח לשעה, העלאה שתביא את השכר לאיזור ה-7,000 שקלים בחודש.

הצעות אלה לוו בביקורת הקבועה, לפיה העלאת שכר המינימום תביא לאינפלציה, תיצור אבטלה ותפגע במשק הישראלי. אך דווקא על רקע נתונים כלכליים שפורסמו לאחרונה, נראה שהעלאת שכר המינימום היא הצעד המתבקש בישראל 2019, בדיוק כפי שהייתה ב-2015. למרות מקהלת המקטרגים הניאו-ליברלית, העלאת שכר המינימום יכולה להיות, וככל הנראה גם תהיה, מנוע הצמיחה של ישראל גם בעשור השלישי של המאה ה 21.

כיצד העלאת שכר המינימום הופכת למנוע צמיחה?

בפברואר 2018 פרסם מי שהיה אז הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נווה, סקירה שכותרתה "הצמיחה מחלחלת לשכבות החלשות". נווה ניתח את נתוני הצמיחה של השנים 2007-2014 וקבע כי הצמיחה במשק מחלחלת מלמעלה לשכבות החלשות. הנחותיו המקדמיות הסמויות של נווה הניחו כי הצמיחה נוצרת 'שם למעלה', אצל בעלי ההון, והם בטוב לבם מאפשרים לה 'לרדת' לשאר שכבות האוכלוסייה. לכן, גם כשהכנסתם של העשירונים הנמוכים גדלה בשיעורים נמוכים בלבד, עליהם להודות לעשירים על כך שנהנו מהחלחול.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

כשמסתכלים על אותם הנתונים מנקודת המבט ההפוכה, מתקבלת גם המסקנה ההפוכה: השכבות העליונות שאבו את פירות הצמיחה במשק. אותה הצמיחה שנוצרה מעמלם של מאות אלפי ומיליוני עובדים ומצריכת מוצרים על ידם, העשירה את חשבון הבנק של הקצה העליון. רק לשם המחשה – באותן השנים צמח המשק הישראלי מתוצר של כ-734.3 מיליארד שקלים בשנת 2007 לכ-1,104.7 מיליארד שקלים בשנת 2015. מתוך אותה צמיחה של כ-370 מיליארד שקלים (במחירים שוטפים) גדלה ההכנסה העומדת לרשות משקי הבית בישראל בכ-165.3 מיליארד שקלים. העשירון התחתון קיבל בממוצע כ-1,170 שקלים תוספת להכנסה של משק בית. כלומר כ-3% מהתוספת הכוללת להכנסה של משקי הבית. העשירון העליון, לעומת זאת, קיבל תוספת ממוצעת של כ-10,910 שקלים בחודש ובאופן מצרפי כ 25% מהתוספת להכנסה של משקי הבית.

השקעה שחוזרת בצריכה בסיסית

בשנת 2015 קרה בישראל דבר מדהים. שכר המינימום, שעמד עד אז על כ-47.5% מהשכר הממוצע, החל לעלות בקצב מהיר הרבה יותר מהשכר הממוצע במשק. תוך שלוש שנים בלבד הגיע שכר המינימום לשיא של 53.3% מהשכר הממוצע. היה זה מהלך משותף ומתואם של ההסתדרות עם ארגוני המעסיקים, שכפו על הממשלה מתווה להעלאה משמעותית של שכר המינימום. נכון להיום, מתווה ההעלאה הסתיים כששכר המינימום למשרה מלאה עומד על 5,300 שקלים בחודש.

הדבר המדהים באמת שקורה באותן השנים הוא שבניגוד לתחזיות האפוקליפטיות של נציגי הימין השמרני, האבטלה דווקא יורדת לרמות שפל והמשק הישראלי משגשג. האיומים על מפעלים שיסגרו בגלל תחרות עם מקומות בהם העבודה זולה יותר מתבדים. מה עוד קורה? השכבות החלשות, אלו שהכנסתם כולה (ולעיתים אף למעלה מהכנסתם) מופנית לצריכה, ולא סתם צריכה אלא באופן מובהק צריכה של מוצרים בסיסים המיוצרים ומשווקים בישראל, יכולים להוציא קצת יותר כסף.

כשהעשירון העליון מגדיל את הכנסתו, התוספת לא מופנית לעוד ירקות ופירות, שאר מוצרי מזון, חוג לילד וכו'. אלא לעוד טיסה לחו"ל, שידרוג הג'יפ ואולי אפילו לאיזו השקעה קטנה בשוק ההון או בנדל"ן מעבר לים. הכסף שבו משתמשות השכבות החלשות, התוספת הזו לשכר המינימום ותוספת שנגזרת ממנה ברמות השכר הבינוניות, הופכת להיות מחולל צמיחה משמעותי כשהיא מעלה בצורה דרמטית את הביקושים. מי שמסתכל על מחוללי הצמיחה של השנים האחרונות לא יכול להתעלם מהתפקיד המכריע ששיחקו דווקא הצריכה הפרטית והצריכה הציבורית בצמיחה של המשק הישראלי.

אם לחזור לימנו, סוף 2019, בואכה 2020, החשש מהאטה במשק ניכר בכל תחזית ודו"ח. השפעות גלובליות, מלחמות סחר, מלחמות מטבעות כשהשקל נמצא על סטרואידים, האינפלציה מתקשה לחזור ליעדה והריבית שלא מתרוממת. מאיין יבוא עזרנו? מה יהיה מחולל הצמיחה שימשוך את המשק הישראלי קדימה? ובכן, כל עוד האבטלה בישראל שומרת על ממדים כל כך נמוכים והאינפלציה נוגעת ביעדה מלמטה, העלאת שכר בשכבות הנמוכות היא התשובה המתבקשת.

הפגנות בארה"ב בלייבור דיי (תמונות באדיבות ארגון Fight for 15)

העלאת שכר המינימום יכולה לעודד ביקושים, היא עשויה גם להחליש קצת את השקל ולסייע לאינפלציה להיכנס אל תוך היעד. בטווח הארוך יותר, העלאת שכר המינימום תתמוך בפריון של המשק (ככל שהשכר של השכבות הנמוכות גבוהה יותר כך הוא משמש תמריץ לתהליכי אוטומציה ומיכון משוכללים).

עבור מי שמפחד מהסכום האסטרונומי של 40 שקלים לשעה, בארצות הברית שכר המינימום שאליו שואפים הוא 15 דולר, כלומר 52.5 שקלים לשעת עבודה. זהו שכר המינימום באמזון, זהו היעד של מתווה העלאת שכר המינימום עליו הצביעו ביולי האחרון בבית הנבחרים, ולמרות שסיכוייו לעבור את הסנט נמוכים כרגע, זה הסכום שהולך ומתעצב בתור הסטנדרט החדש.

כל הסיבות האלה נכונות עוד לפני הצגת האמת הפשוטה שהעלאת שכר המינימום תשפר את חייהם מיליוני אנשים בישראל, תחלץ מעוני משפחות ותיטיב את תנאי עבודתם של העובדים החלשים ביותר במשק הישראלי. אז אולי הגיע הזמן להשקיע קצת באחד מקטרי הצמיחה של המשק.