אי שוויון בלתי נתפס: מאז 1978 גדל שכר המנכ"לים האמריקאים הממוצע ב-940%, לעומת שכרו של העובד הממוצע שגדל רק ב-12%, כך עולה ממחקר שפרסם השבוע המכון האמריקאי למדיניות כלכלית (EPI), מכון מחקר בלתי מפלגתי, העוסק בניתוח ההשפעות של מדיניות כלכלית על המשק. "שכר המנכ"לים הוא גורם עצום לאי שוויון שאנחנו יכולים להיפטר ממנו בקלות ובטחה", נכתב בדו"ח. "מנכ"לים בארה"ב נהנים מעלייה עצומה בגובה השכר שלהם בגלל היכולת לקבוע בקלות את גובה השכר, ולא בגלל עלייה חדה ברמת הפריון שלהם", מדגישים כותבי הדו"ח.

מהדו"ח עולים נתוני אי שוויון לא רק בין מנכ"לים לעובדים, אלא גם בין עובדים שונים. לעומת העובד הממוצע, עובדים בעלי הכנסה גבוהה נהנו מעלייה של כמעט 340% ב-40 השנים האחרונות. לטענת כותבי הדו"ח, הפערים העצומים בעליות השכר הם אחד הגורמים לרמות אי השוויון בארה"ב, שנמצאות בשיא של מאה השנים האחרונות.

עובדים בחנות ספורט בארה״ב (צילום: AP Photo/David Goldman).

השכר הממוצע של מנכ"ל אמריקאי גבוה פי 278 משכרו של עובד ממוצע. זאת לעומת המצב בשנת 1965, אז עמד שכר המנכ"ל הממוצע על פי 20 משכרו של עובד ממוצע. לשם השוואה, בשנת 1989 עמד היחס על 58-1.

"הגידול בשכר המנכ"לים הוא אחד המניעים הגדולים לעלייה באי השוויון ולגידול בהכנסות של המאיון והאלפיון העליונים בארה"ב. הגידול הזה משאיר חלק קטן יותר מהפירות הכלכליים לעובדים ממוצעים ומרחיב את הפער שבין העשירים ביות ל-90% הנותרים של האוכלוסייה. לכלכלה שלנו לא יגרם כל נזק אם שכר המנכ"לים ירד, או שהמס על שכרם יעלה" כך נכתב.

כוח מיקוח ולא תרומה ממשית

הנתונים גם משקפים פער גדול בין העובדים למנכ"לים מאז המשבר הכלכלי של 2008. בעשור האחרון גדל שכר המנכ"לים הממוצע ב-52%, לעומת שכר העובד הממוצע שגדל ב-5% בלבד. לטענת כותבי הדו"ח, העלייה בשכר המנכ"לים היא תוצאה של כוח מיקוח, ולא שיקוף של תרומתם האמיתית לפעילות העסקית.

כותבי הדו"ח ממליצים על מדיניות הגבלת שכר המנכ"לים בארה"ב. "עלינו לבצע מדיניות שתגביל את יכולתם של מנכ"לים לדרוש שכר גבוה כל כך, ויורידו את התמריצים לעשות כך. דרכים אפשריות ליישום מדיניות כזו הם מיסוי גבוה על בעלי הכנסה גבוה מאד, העלאת מס החברות במקרה של פער גדול בין שכר העובדים לשכר המנכ"ל, מיסוי שכר המנכ"לים מעל לרף מסוים, ומתן כלים אפקטיביים יותר לבעלי עניין לקבוע גבולות לשכר המנכ"לים" כך נכתב בדו"ח.

בארבעת העשורים האחרונים בוטלו בארה"ב וברחבי העולם ההגבלות על רמות השכר הבכירים, והורדו בהדרגה מיסי החברות. על פי כותבי הדו"ח, מדיניות זו איפשרה לשכר הבכירים לזנק מאז שנות ה-80.