אחוז המימון הציבורי לבריאות בישראל עומד על 64% מההוצאה, 10% פחות ממוצע ה-OECD, כך כך עולה מנתוני ההוצאה הלאומית לבריאות שפרסמה היום (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפי הנתונים, ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2018 עמדה על 7.6% מהתמ"ג, והיקפה הכולל עלה ב-4.3% במחירים קבועים, לעומת שנת 2017. 24% מההוצאה הלאומית לבריאות מומנו על ידי מס בריאות, ו-40% מומנו מתקציב המדינה.
השוואה לארצות ה-OECD לשנת 2018 מראה כי אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת (ללא השקעות) לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל (7.4%) היה נמוך מאשר ממוצע ההוצאה השוטפת לבריאות במדינות ה-(8.8%) OECD.
ההוצאה הלאומית לבריאות, במחירים קבועים, עלתה בשנת 2018 ב-4.3% לעומת שנת 2017. ההוצאה לנפש, במחירים קבועים, עלתה ב-2.3%. ההוצאה הלאומית לבריאות, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2018 ב-101.2 מיליארד ש"ח, 7.6% מהתמ"ג.
בשנת 2018 תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (כגון רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים) מימנו 21% מההוצאה הלאומית לבריאות. 13% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים. סך כל המימון הפרטי – משקי בית ואחרים הסתכם ב-34% בשנת 2018.
המימון הציבורי (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומלכ"ר ציבורי) כולל מימון מתקציב המדינה ומיסים מיועדים. 24% מההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2018 מומנו מגביית מס בריאות ו-40% מומנו מתקציב המדינה. מימון מתקציב המדינה כולל העברות לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים ומימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים.
בשנת 2018 חל גידול של 4.7% בהוצאות על ביטוחי בריאות פרטיים ומשלימים. ההוצאות על ביטוחים משלימים ירדו ב-2.6%, ואילו ההוצאות על ביטוחים פרטיים עלו ב-10.3%. בהקשר זה נציין כי ביטוחי הבריאות הפרטיים כוללים ביטוחי הוצאות רפואיות, מחלות קשות, שיניים, עובדים זרים, ביטוח חו"ל ואחר. כמו כן, בביטוחים אלו נכללים הן ביטוחי פרט והן ביטוח קבוצתי.
השוואה בין-לאומית
השוואה לארצות ה-OECD לשנת 2018 מראה כי אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת (ללא השקעות) לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל (7.4%) היה נמוך מממוצע ההוצאה לבריאות במדינות ה-OECD שעמד על 8.8% ובמיוחד מארה"ב (16.9%). אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג בישראל, היה גבוה יותר מב-10 מדינות אחרות ב-OECD. השיעור הנמוך ביותר היה בטורקייה ובלוקסמבורג (5%-4%).
בשנת 2018 ההוצאה השוטפת לבריאות לנפש במונחי שווי כוח הקנייה בישראל הסתכמה ב-2,953$ בדומה להוצאה בצ'כיה, ונמוכה מזו שבמרבית מדינות ה- OECD. בארה"ב הייתה ההוצאה השוטפת לנפש הגבוהה ביותר – 10,586$. החישוב במונחי שווי כוח הקנייה מביא בחשבון את ההבדלים במחירי התוצר במדינות השונות. בהשוואה הבין-לאומית אינם מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה וכד'. על פי הלמ"ס, כשמחשבים הוצאה לבריאות משוקללת לפי גיל, מתקבלת הוצאה לאומית לנפש גבוהה יותר בישראל.
עוד עולה מההשוואה הבין-לאומית כי אחוז המימון הציבורי של ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל (64%), נמוך מאחוז המימון הציבורי הממוצע בארצות ה-OECD 74%. בנורווגיה אחוז המימון הציבורי (הכולל הוצאות ממשלה וביטוחי בריאות חובה) הוא הגבוה ביותר – 86% מההוצאה השוטפת לבריאות. בישראל, אחוז המימון הציבורי דומה לזה שבשווייץ.
קופות החולים סיפקו בשנה החולפת 34% משירותי הבריאות. "יצרני שוק" – בתי חולים כלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים, סיפקו 56% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2018. החלק שסופק על ידי מוסדות ממשלתיים (כגון בתי חולים לחולי נפש ובתי חולים למחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות) הסתכם ב-6% מההוצאה הלאומית לבריאות, בדומה לשנים 2017-2003. חלקם של השירותים שסופקו על ידי מוסדות בריאות אחרים ללא כוונת רווח (כגון "מגן דוד אדום") נותר ברמה של 4% בדומה לשנים קודמות.
ד"ר זאב פלדמן, יו״ר ארגון רופאי המדינה ומ״מ יו״ר ההסתדרות הרפואית, בתגובה לדו"ח: "שוב, גם בנתונים הרשמיים של הלמ״ס מתברר שההוצאה על ביטוחי בריאות פרטיים עלתה גם בשנה שעברה ומתבררת הציניות שבה גורם האוצר לאזרחי ישראל לשלם מכיסם 40% מההוצאה לאומית לבריאות, הציניות שבה מתעלמים מחוק בריאות ממלכתי ומעקרונותיו שמדינת ישראל מחויבת לספק לאזרחיה שירותי בריאות שוויוניים, ברמה סבירה תוך פרק זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריהם. יש להגדיל באופן מיידי את ההשקעה הלאומית לבריאות ל-9% , כמו במדינות ה-oecd, להוסיף תקנים לרופאים ואחיות , לקצר את התורים לניתוחים ולהתייעצויות עם רופאים מומחים, להוסיף מיטות ולמנוע את הצפיפות והפגיעה היומיומית בכבוד האדם".
