בוועדת הרווחה, העבודה והבריאות התקיים אתמול (שלישי) דיון דחוף במצב הרופאים המתמחים בעקבות הצעה לסדר היום שהגישו חברי הכנסת מירב בן ארי (כולנו), עליזה לביא (יש עתיד), רויטל סוויד (המחנה הציוני), אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), מיכל רוזין (מרצ) ואורן חזן (הליכוד). הרופאים המתמחים מנהלים מאבק בשלושת השבועות האחרונים במטרה להפחית את השעות במשמרותיהם שאורכות 26 שעות ובמטרה להוסיף תקנים.

יו"ר הוועדה ח"כ אלאלוף התייחס למצבם של המתמחים אותו הגדיר כ"כאוטי". "לא מקובל שמישהו יעמוד על הרגליים 26 שעות. זה בלתי אפשרי", אמר. אלאלוף דרש ממשרדי הבריאות ונציגי המתמחים לפתוח במשא ומתן אינטנסיבי. בנוסף, הורה למשרד הבריאות לדווח לוועדה בתוך חודש על התקדמות ביצירת פיילוט לקיצור משמרות המתמחים בבתי חולים נבחרים, עליו הוחלט בשנת 2012, והודיע כי ועדת הבריאות של הכנסת תתכנס שוב, מיד כשיגיעו הצדדים להסכמות או לחילופין כאשר יחול משבר, ובכל מקרה יתקיים דיון נוסף בנושא בחודשיים הקרובים.

נציגי ההסתדרות הרפואית ציינו כי הם נמצאים בקשר מתמיד עם משרד הבריאות וכי "נבדקים מודלים שונים על מנת לבחון את האפשרות לקיצור התורנויות. על מנת לקצר את התורנויות אין צורך בהסכם חדש או לפתוח במשא ומתן לפתיחת הסכם. אנחנו נברך על כל תוספת תקנים שתינתן – על מנת לקצר את אורך התורנויות יש צורך במילואו של תנאי הכרחי והוא תוספת מאסיבית של תקנים."

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק אמר בוועדה כי משרדו השקיע בירידה במספר התורנויות של המתמחים: "הוספנו 300 תקנים למערכת, 90 מהם כבר אוישו. ב-11% מכלל התורנויות יש מומחים שמחזקים את המענה לחולה. בנוסף, התחיל הקורס הראשון להכשרת תפקיד של עוזר רופא. העברת מקל ממשמרת למשמרת גם היא מסוכנת ואיכות ההתמחות חשובה לא פחות. זה גם אינטרס של הציבור, שהמתמחים יהיו מנוסים בטיפולים וניתוחים".

המחאה הנוכחית לקיצור המשמרות מתקיימת חמש שנים אחרי שביתת המתמחים הגדולה. השביתה ב-2011 החלה בעקבות דרישתם של המתמחים לחתום על הסכם קיבוצי. הר"י (הסתדרות הרופאים בישראל) יזמו את השביתה שארכה כארבעה וחצי חודשים. לאחר חתימת ההסכם הקיבוצי המתמחים סרבו להכיר בו, והמשיכו במחאה משל עצמם ללא אישורה של הר"י, מחאה שלוותה בהתפטרות המונית. מחאתם, שהייתה למעשה סכסוך בין המתמחים ובין הר"י, הגיעה עד לבג"צ אחרי מספר גישורים שלא צלחו. בסופו של דבר חתמו המתמחים בדצמבר 2011  על הסכם עם משרד האוצר שכלל הטבות שאחת מהן היתה מענק של 60 אלף ₪ לכל מתמחה עד סוף תקופת ההתמחות.

בעקבות חילוקי דעות אלו קם בשנת 2015 ארגון 'מרשם' במטרה "לתת מענה לצרכי המתמחים לרפואה בישראל, לדאוג לתנאי העסקתם ולוודא שזכויותיהם נאכפות", כך לדברי הארגון. אך על אף ניסיונם לייצג את המתמחים, חשוב להדגיש ש'מרשם' אינו הארגון היציג של המתמחים והרופאים, ונעדר את היכולת לנהל משא ומתן מול משרד הבריאות. את המאבק הנוכחי מעוניינים לממן חברי הארגון על ידי פרויקט מימון המונים.

מתוך כ-5,000 מתמחים, מעל 80% מהם חברים בהסתדרות הרפואית שהיא הארגון היציג של הרופאים בישראל. פעילותה של הר"י מתקיימת בכמה מישורים, מסבירים דובריה.

"בראש ובראשונה הגדלת מספר התקנים" מציבים בהר"י את היעד המרכזי, "הר"י הגישה תביעה בנובמבר 2015 על אי עמידה בהסכם – תוספת תקנים לפיילוט (כשיהיו יותר מתמחים נוכל גם לקצר את משך התורנות ללא הטלת עומס נוסף על המתמחים). בנוסף, הר"י נאבקת לקידום תנומות במהלך התורנות על מנת לאפשר למתמחים במהלך התורנות לנוח לא פחות משעתיים. זאת ועוד, מניעת מקרים בהם מתמחים נאלצים להישאר ולעבוד לאחר שעות תורנות. כל זאת בנוסף לדרישה של הר"י ללא יותר מ-6 תורנויות בחודש. בעקבות ההסכם מספר התורנויות שמבצע כל מתמחה ירד באופן משמעותי ביותר", אומרים בהסתדרות הרופאים בישראל.

מארגון 'מרשם' נמסר: "המטרה שלנו היא הוספת תקנים וקיצור תורנויות. הר"י הוא הארגון היציג אבל הוא לא חלק מהמאבק. אנחנו נהיה חלק מהתהליך".