נמשכת מגמת העלייה בהוצאה הלאומית לחינוך, אולם אחוז ההוצאה של משקי הבית מסך ההוצאה הלאומית לא השתנה וממשיך להיות גבוהה. בשורה התחתונה, ההורים ישראל מוציאים כמעט רבע מסך ההוצאות על חינוך הילדים.
דו"ח ההוצאה הלאומית לחינוך של הלמ"ס המתפרסם היום (שלישי) מתאר יציבות במגמת העלייה בהוצאה הכללית לחינוך בישראל. ע"פ אומדן מוקדם בשנת 2018 ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה ב-110.3 מיליארד ש"ח (במחירים שוטפים) שהם 8.3% מהתוצר המקומי הגולמי. לעומת שנת 2017 מדובר בעלייה של 4% (במחירים קבועים) לעומת שנת 2017. אחוז הגדילה בהוצאה הלאומית לנפש, מדד דרכו אפשר להבין את מגמת ההשקעה במנותק מגדילת האוכלוסיה, עלה בשנה האחרונה ב 2%. חלק מהגדילה בהוצאה נובע ממספר רפורמות אותן הוביל משרד החינוך בשנים האחרונות כמו חוק חינוך חינם מגיל 3, העלייה במשכורות המורים הודות להסכמי השכר 'אופק חדש' ו'עוז לתמורה' וגם בהוצאות השוטפות שיצרו מציאות שונה עבור התלמידות והתלמידים – צמצום מספר הילדים בכיתות א', סייעת שנייה, השקעה במשאבים ציבוריים-חינוכיים במגזר הערבי ועוד.
כ-73% מההוצאה השוטפת על הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים בשנת 2018 יועדה למשכורות לעובדי הוראה. 23% מההוצאה יועדה לקניית סחורות ושירותים ועוד כ-4% לחידוש בלאי.
הוצאות המדינה על חינוך מהוות רק 76.1% מהמימון של שירותי החינוך, כאשר כמעט רבע מההוצאה (23.9%) נושאים ההורים, הממננים בעיקר הוצאות פרטיות על שירותי חינוך (ובינהן תל"ן ותשלומי הורים), עזרה פרטית, קניית ספרי לימוד וצרכי כתיבה ולמידה. לפני נתוני הלמ"ס, בשנת 2017 משק בית בחמישון ההכנסה העליון הוציא 1,120 שקל בחודש על תלמיד, מדובר סכום הגדול פי ארבע מההוצאה של משק בית בחמישון ההכנסה התחתון, שעמדה על 280 שקל לחודש בלבד.
ההוצאה הגבוהה שנופלת על הורי ישראל היא ממקדמי אי השיוויון החמורים בישראל. עד היום נחשבה ישראל מהמובילות בעולם באחוז ההוצאה הפרטית הגבוה מסך ההוצאה הלאומית, כאשר ב-2013 משפחה בישראל הוציאה 21.9% מסך ההוצאה הכוללת על חינוך מכיסה בעוד הממוצע ה-OECD עמד על 15.8% בלבד. הלמ"ס שבחן את הנושא, בו נבחנו הפערים בין החמישונים, נמצא פער עצום בהוצאה הפרטית לחינוך. במשקי הבית עמדה על 562 ש"ח בממוצע בחודש, כאשר 77% מהסכום הוצא באופן ישיר עבור התלמיד (חוגים,פעילויות ועוד) ו-23% מהסכום – כחלק מסך ההוצאה של משק הבית, עבור שירותי חינוך. ההוצאה הפרטית לתלמיד הממוצעת בחודש של משק בית בחמישון ההכנסה העליון הייתה גדולה פי ארבעה מזה של משק בית בחמישון ההכנסה התחתון – 1,119 ש"ח, ו-277 ש"ח, בהתאמה. ההוצאה הממוצעת לחינוך משלים בחמישון העליון עמדה על 680 שקל בחודש – פי 9 מזו של החמישון התחתון (75 שקל לחודש).
הנתונים על מימון ההוצאה לפי דרג חינוך לשנת 2016 מראים שהקצאת המשאבים שונה בין תקופות הלימוד וככל שגיל הלומדים עולה קטן יחס ההשקעה מטעם המדינה – מה שהופך את נטל התשלומים של ההורים ליקר יותר. המגזר הממשלתי ממן כמעט במלואו (93.3% ) מההוצאה השוטפת לשירותי החינוך היסודי. 76.1% מההוצאה על מוסדות חינוך קדם-יסודי והחל משנת 2013 נכלל בחינוך הקדם-יסודי גם החינוך לגילי 3-0, אשר מעלה את אחוז ההשתתפות בהוצאות של משקי הבית. כמו כן, 86.2% מההוצאה על מוסדות חינוך על-יסודי, מומנו על ידי המגזר הממשלתי. באקדמיה מציין הדוח שהמדינה ממנת 65.7% מהוצאות האוניברסיטאות (ללא מחקרים המתוקצבים בנפרד) ו 41.0% מההוצאה של מכללות
ככלות הכל עם הגדילה בהוצאה השוטפת על תלמידים, חוקרי חינוך ומעצבי מדיניות מבקשים לציין שישראל עדיין מפגרת מאחור בתקציבי ההשקעה בתשתיות חינוכיות, בדגש על כיתות לימוד, מה שידרוש ממנה עוד שנים של תקצוב גבוה יותר ביחס לשאר המדינות, רק כדי להשלים פערים עם ממוצע ה OECD.