נמל התעופה בן גוריון פעיל בכל ימות השנה מסביב לשעון. הוא קולט אליו את מרבית היוצאים והבאים בשעריה האוויריים של מדינת ישראל, לחופשות, נסיעות עבודה, ביקורים משפחתיים ושלל הסיבות האחרות לצאת או להיכנס לישראל.

שם, מאחורי קירות האבן והזכוכית של הטרמינל ניתן לראות את כל העובדים העוסקים בהפעלת שדה התעופה כדי שכל הטיסות יצאו וייכנסו בזמן ושכבודת הנוסעים תיאסף, תמוין ותגיע יחד עם הנוסעים ליעדה. אלפי עובדים של רשות שדות התעופה עוסקים במלאכה, אך הנוסעים אינם רואים את רובם. אולי רק לרגע, מרחוק, מבעד לחלונות הטרמינל והמטוס. מהגבהים הם בהחלט נראים כננסים המסיעים את רכבי התפעול השונים, מעמיסים ופורקים כבודה וסחורה ומנקים את המטוס, אך כל אחד מהם הוא בגודל טבעי, עולם ומלואו.

עומס בנתב"ג (צילום ארכיון: יוסי זליגר פלאש 90).

עובדים בצוות ניטול בנתב"ג (צילום: גלעד שרים)

ברשות שדות התעופה המלאכה לא פוסקת, והאחריות שרובצת על כלל העובדים כבדה ותובענית. רק בחודש אוגוסט השנה, שעדיין לא הסתיים, עברו בנמל התעופה בן גוריון 2,225,813 נוסעים ב-16,066 טיסות (נכון ל-22 באוגוסט). כדי שכל טיסה כזו תמריא או תנחת ללא תקלות נדרשים עשרות עובדי קרקע במגוון תפקידים – החל ממגדל הפיקוח המקיים קשר רצוף עם הטייסים ומכוון את תנועת המטוסים בשמיים, מכוויני הקרקע של המטוס המובילים אותו לשרוול הטרמינל ומשם לחנייה או למסלול ההמראה. לכל מטוס שנוחת על הקרקע מחכים צוותי הניטול (פריקת והעמסת מטענים) האחראים על הובלת המזוודות למטוס וממנו, ובמקביל צוותי הניקיון הפועלים לזיכוי המטוס ולהכנתו להמראה הבאה. הכבודה מועברת למחלקת המיון, וממנה לנוסעים. הכל מתוזמן ולפי פרוטוקול מדוקדק, רק שהתנועה לא תיעצר ושלא ייווצרו עומסים לא סבירים.

יקיר מידן: "העבודה פה שוחקת. לולא הוועד היינו עושים כמות מטוסים לא הגיונית. יכול להיות שהייתי נשחק עם בעיות בגב. הוועד פה לשמור על הגוף ושנעשה מכסה הגיונית. שנקבל הפסקות כמו שצריך"

ביום חמישי ה-15 באוגוסט, בו הגענו לסיור בנתב"ג, נרשם בנמל התעופה שיא העומס השנה – 87 אלף נוסעים. העבודה בשיאה. מלאכי צברי, ראש משמרת במחלקת הניטול האחראית על פריקתם והעמסתם של מטוסי הנוסעים תיאר במספרים את העבודה שמתרחשת מאחורי הקלעים מהרגע שנחתנו בשלום בישראל. במחלקה עובדים כ-700 עובדים. בכל משמרת בוקר עד הצהריים עובדים כ-300 עובדים, ובמשמרת לילה עובדים כ-200 עובדים, שבנוסף לפריקת המזוודות גוררים מטענים מסחריים ודואר מהמטוס למסופים ומהמסופים למטוסים. העבודה על כל מטוס אורכת כ-30-40 דקות, ובמטוסים גדולים יכולה להגיע גם לשעה. כל מטוס שנוחת פורק כ-5-6 עגלות מזוודות, 750 ק"ג בממוצע לעגלה, וגם ממריא עם אותה כמות. בכל צוות ניטול 6 אנשים, המטפלים ב-9 מטוסים במשמרת של 9 שעות. במשמרת של 12 שעות יטפל הצוות ב-11 מטוסים.

יקיר מידן: "אני אוהב לעבוד עם צוות ולזוז"

יקיר מידן, ראש הצוות אליו התלוויתי עובד מזה חמש שנים ברשות, "עבדתי שנתיים וחצי בביטוח והבנתי שאני לא יכול לשבת במשרד הממוזג באותו מקום. שמעתי על העבודה מחבר שגם עבד פה. הגעתי ונשארתי". מידן (29) המתגורר בשכירות בקריית עקרון מספר על העבודה בשטח, "עובדים קשה. אבל יש משהו בעבודה שאני מתחבר אליו. אני אוהב יותר לעבוד עם צוות ולזוז. אנשים לא מבינים איך אני עובד משמרות ארוכות אבל כשהעבודה רצה ואינטנסיבית אז הזמן רץ".

ראש צוות ניטול בנתב"ג יקיר מידן (צילום: גלעד שרים)

חברי הצוות מקבלים הודעת SMS המדווחת שמטוס קורנדון טורקי, בואינג 737/800 ועליו 197 נוסעים מתקרב לנחיתה. מידן מראה לי באפליקציית איתור הטיסות במכשיר הנייד שלו את המטוס ומסביר לי שכל פעם שהוא מקבל הודעה כזו הוא בודק באפליקציה הזמינה בכל מכשיר נייד היכן המטוס נמצא כדי להבין עד כמה הוא בלחץ "עכשיו אני רואה שהוא באזור כפר סבא" אומר מידן.

חם בבטן המטוס

פריקת המזוודות מהמטוס נעשית באמצעות שני עובדים הנכנסים לבטן המטוס, עומדים על ברכיהם מכופפים ומוציאים מזוודה מזוודה על רכב הקונבר עם המסוע המשנע את המזוודות אל העגלות. מידן אומר כי העובדים "יותר אוהבים לעבוד עם מטוס האיירבס" בו המחסן יותר גבוה ודלת המטען יותר גדולה, וכי למטוסי הבואינג לא נכנס אוויר "ולפעמים גם חם שם יותר מבחוץ". בתוך בטן המטוס חם ולח בצורה קיצונית יותר מאשר מחוץ למטוס גם ביום שרבי וחם. זהו חום מהסוג שמספיק לשבת ללא תנועה ואגלי הזיעה כבר מצטברים במצח, בידיים ובמורד הגב. ראשונים לצאת מבטן המטוס – עגלות הילדים. מידן אומר כי אם בעונת החורף מורדות 5 עגלות בטיסה, בעונת השיא בקיץ נפרקות כ-20-30 עגלות. כמות העגלות מחייבת עגלה מיוחדת במיוחד ולהשמיט איש צוות שישאר איתן לזיכוי המטוס, מה שיוצר עומס על שאר הצוות שכבר עובר למטוס הבא.

עובד בצוות ניטול בנתב"ג (צילום: גלעד שרים)

עד כמה העבודה קשה?

"בתקופה שאני פה ראיתי אנשים שהגיעו לכמה ימים והיה להם קשה והם עזבו. הדבר הראשון שקשה זה מזג האוויר. בגלל הבטון הטמפרטורה עולה בשלוש מעלות. לפעמים הסוליה בנעל נמסה. למרות שחם פה מאוד בקיץ, יותר שנוא עלינו זה החורף עם הגשם, הברד והקור. כל נגיעה במזוודה זה כמו מכות לידיים. בקיץ פחות נתפס הגב והשרירים כי החום משחרר. תן לי לעבוד גם בארבעים מעלות. רק לא חורף.

פנחס עידן: אנחנו נחשבים בעלי שכר גבוה וזה לא נכון בכלל. כשעובד עובד משרה וחצי, ובנט מבין מה זה לעבוד בשבת או לעזוב את המשפחה בראש השנה, אני לא יודע אם יש לזה מחיר בכלל, אני חושב שהשכר עדיין שכר סביר אפשר לפרנס משפחה עם ממוצע 4 ילדים ולחיות בכבוד במדינה.

איתי לפיד (34), תושב מודיעין, סיפר תוך כדי פריקת המטען בתוך המטוס כי למרות שהתחושה היא שכל שנה העבודה רק מתגברת, אלו תנאי מזג האוויר שבעיקר מקשים. בתשובה לשאלה כמה הוא סוחב כל משמרת אמר לפיד כי זה "תלוי במטוס" והוסיף, "במטוס אוקראיני או אתיופי יהיו מזוודות של 30-40 ק"ג, אלעל זה יהיה 24 ק"ג. כל הסבלים מסכימים שהמזוודות החדשות בעלות ארבעת הגלגלים בהחלט מקלות על עבודתם כי הן גולשות בקלות בבטן המטוס לעומת חסרות הגלגלים שצריך להפעיל יותר כוח בדחיפה שלהן.

רכב קונבר איתו מעמיסים ופורקים את המזוודות (צילום: גלעד שרים)

שאלנו את איתי אם יש משהו שהיה רוצה שהנוסעים הישראלים ידעו כדי להקל עליו את העבודה. "אני לא מרשה לעצמי לבקש בקשות מהנוסעים שיתחשבו באיזה צורה בסבלים, אומר מידן ומוסיף בחיוך, "כי כשאני נוסע לחו"ל אני בדיוק כמוהם״. הוא חושב עוד רגע, ואומר ״אולי בכל זאת שמזוודות ארבעה גלגלים עדיפות לנו".

האווירה בצוות הניטול טובה וחיובית וגם במהלך הפריקה וההעמסה בתוך המטוס ומחוצה לו, היא לא משתנה. "הכי חשוב זה החברים והצוות. עם החברים לא מרגישים את הזמן פה. יכול להיות שבעבודה אחרת הייתי מסתכל על השעון כל חמש דקות והזמן לא היה זז" אומר לפיד.

"היינו כמו סין אם לא היו ועדים"

מידן מודע היטב לסיכונים בעבודה לא רק המידיים בתחום הבטיחות אלא גם ארוכי הטווח הפוגעים בגוף, ואומר כי יש קשר הדוק בין העובדה שמקום העבודה מאורגן לבין תנאי העבודה שמגינים על העובדים לא רק מבחינת גובה השכר, אלא גם מצד בריאות העובדים. "הכי חשוב לוועד זה העובדים. העבודה פה שוחקת. לולא הוועד היינו עושים כמות מטוסים לא הגיונית. יכול להיות שהייתי נשחק עם בעיות בגב. הוועד פה לשמור על הגוף ושנעשה מכסה הגיונית. שנקבל הפסקות כמו שצריך. הוועד דואג לדברים האלה".

"העובדים מעל חמש שנים מקבלים ביטוח בריאות ושיניים. זה מאוד חשוב כל מה שקשור לבריאות. התנאים בעבודה הזאת, אם לא היו משלמים בהתאם לעבודה, הרבה אנשים לא היו עובדים פה. העבודה הזו קשה. היום הישראלים לא כמו ההורים שלנו, אוהבים לעבוד במזגן. אם לא תקבל משכורת באמת מספקת לא היו באים לעבוד. עבדתי בביטוח ואני יודע מה זה לעבוד במזגן".

צוות ניטול בנתב"ג (צילום: גלעד שרים)

"היינו כמו סין אם לא היו ועדים. אם אני אסתכל בתור בעל עסק הרצון הוא להרוויח וכמה שיותר. יש מקומות, עסקים בחוץ, זו ההסתכלות הכלכלית. הוועד כאן נטו בשביל לשמור על העובד הקטן, צריך לשמור על העסק שירוויח אבל שהעובד יתפרנס בכבוד וכמה שפחות להרוס את הבריאות. הועד ללא ספק מאוד אהוד ונותן מקום לעובדים ורואים את זה כמעט כל יום. בדברים גדולים או קטנים".

דסלין סטה: "אני בעיקר אוהב את האנשים. יש פה מגוון רחב. כולם באים לעבוד ונהנים יחד. כשכולם נותנים יד אז לא מרגישים את העבודה למרות שהיא סיזיפית וקשה מאוד. יש פה שוויון בעבודה. המקום הזה מהווה דוגמה לשוויון בין כולם. זה מה שאני באמת אוהב כאן"

דסלין סטה (26), עלה לארץ מאתיופיה כשהיה בן שנתיים, ומתגורר כיום בנתניה. הוא עובד כשנה בניטול, ולפני כן עבד במלצרות. "הייתי סטודנט ולא עבדתי בעבודות קבועות. זאת העבודה הכי יציבה שהייתה לי, ומבחינה כלכלית בתור סטודנט זה עוזר לי. כאן מתחשבים בי בשעות העבודה וביחס למבחנים".

עובדי מחלקת מיון מזוודות בפעולה (צילם: גלעד שרים)

עובדי מחלקת מיון מזוודות בפעולה (צילם: גלעד שרים)

מסועים למזוודות נכנסות (צילום: גלעד שרים)

האם זה יחס מיוחד שאתה מקבל כסטודנט?

"זה היחס לעובדים בכלל ולא רק לסטודנטים. אני בעיקר אוהב את האנשים ולעבוד איתם. יש פה מגוון רחב. כולם באים לעבוד ונהנים יחד. כשכולם נותנים יד אז לא מרגישים את העבודה למרות שהיא סיזיפית וקשה מאוד. יש פה שוויון בעבודה. המקום הזה מהווה דוגמה לשוויון בין כולם. נוח לי לעבוד פה מאוד. זה מה שאני באמת אוהב כשנכנסתי לעבוד. אני רוצה להתקדם פה בעבודה".

40 דקות לניקוי מטוס

רוחמה ממו, מנהלת המשמרת במחלקת שירות פנים מטוס (שפ"מ) האחראית על ניקיון המטוס וריקונו מפסולת ואשפה מקבלת את פנינו. רשות שדות התעופה נותנת שירותי ניקיון למטוסים ועובדי המחלקה שאחראים על הניקיון וגם על חלק מסידור המטוס. לדברי ממו אין הבדל ברמת הלכלוך בין מטוסי הנוסעים וכי אין הבדל של ממש בין טיסות ישראליות לאחרות למרות שמעת לעת בתקשורת מבליטים סיפורים עסיסיים.

עובדי צוות שירותי פנים-מטוס מנקים את המטוסים (צילום: שי ניר)

המחלקה נחשבת לקטנה יחסית עם כ-300 עובדות ועובדים, 252 מתוכם עובדי ניקיון ומתוכן 171 נשים. מטוס נוסעים גדול מסוג 777W נחת ב-13:40 בצהריים, ועבודת הניקין מתחילה. ראש הצוות סימה קנינו (53) מלוד מחלקת את העבודה. כולם מתחילים עם הכיסאות והכיסים, ולאחר מכן נפרשים – אחד לשירותים, שני שואבים ואחד על המטבחים.

סימה קנינו, מחלקת שירות פנים מטוס: "הקשיים בעבודה זו העבודה הפיזית הקשה. חגים, שבתות, לילות. בגשמים, בימים החמים, 364 ימים בשנה ו-24/7. מטוס נוסעים גדול של 600 נוסעים מצריך צוות של 12 עובדים והניקיון יבוצע תוך 45 דקות"

מטוס נוסעים גדול של 600 נוסעים מצריך צוות של 12 עובדים והניקיון יבוצע ב-45 דקות. לפעמים מתגברים את המטוסים כי יש לחץ לצאת. מתחילים בניקוי הפסולת הגסה מהמושב והמעברים כולל סידור הכיסים וריקון האשפה מתוכם. זו עבודה שדורשת הרבה מאוד להתכופף ולא תמיד עובד המזגן בתוך המטוס. נוסף על כך העובדות מקפלות את השמיכות בהם הנוסעים השתמשו. "לא בכל החברות מחליפים את השמיכות", חושפת ממו, "נוסעי הטיסה שייצאו מיד למוסקבה ישתמשו באותן השמיכות של הנוסעים לפניהם". אחרי כמה שורות של מושבים מתחילים לשאוב אבק, פעולה הכרחית להתחיל מוקדם כדי שהצוות לא יתעכב בהמתנה. בשירותים מרוקנים אשפה, ניקיון עם חומר ניקוי את הכיור, המשטחים והמראה ואת הרצפה. לבסוף הדיילת הראשית במטוס מאשרת לצוות הניקיון את הזיכוי.

עובדי מחלקת שירות פנים מטוס בפעולה (צילום: שי ניר)

קנינו עובדת כבר 32 שנים ברשות במחלקת הניקיון. "הקשיים בעבודה שזו עבודה פיזית קשה. חגים, שבתות, לילות. בגשמים, בימים החמים, 364 ימים בשנה (למעט יום כיפור – ש.נ) ו-24/7. אם יש לי בעיה יש לי למי לפנות. אני ראש צוות. אם יש בעיה אז פונים אלי ואנחנו מסדרים הכל. יש לנו מנהל וראש משמרת. יש לאן לפנות. העבודה שלנו קשה וצריך הרבה כוח".

עובד מנקה את פנים המטוס (צילום: שי ניר)

בתקופת שיא ההמראות והנחיתות – בחודשי הקיץ והחגים – שוכרת רשות שדות התעופה עובדים רבים נוספים לטובת שירותי פנים המטוס. חלק מהעובדים הללו, שנקלטים ברשות שדות התעופה לתקופת עבודה של כמה חודשים בלבד, מתקבלים לאחר מספר שנים כעובדים קבועים ברשות.

יוסי בן שחר, מנהל מחלקת שירות פנים מטוס וחבר ועד, מסביר שהוועד רואה עצמו אחראי גם על העובדים הזמניים שתקופת עבודתם עונתית, אך מדגיש כי את מבנה ההעסקה קובעת הנהלת רשות שדות התעופה. "אני גם הייתי עובד ארעי פעם, לא קיבלתי את מה שהעובדים הקבועים היו מקבלים. אני לא אוהב את זה, אבל ככה המקום בנוי. מה שהעובדים מקבלים זה סל שההנהלה נותנת לעובדים הקבועים והארעיים. כחבר ועד אני קשוב ומקבל את כל העובדים. איתי לא צריך לקבוע פגישה וכל מיני גינונים כאלה כדי להיכנס ולדבר.

חילופי משמרות צוות ניטול בנתב"ג (צילום: גלעד שרים)

"הארגון לא יכול להכניס אותם לקביעות כי העבודה שלנו עונתית. אם תגיע לשדה ב-31 באוגוסט תראה את העבודה בשמיים. בראשון בספטמבר העבודה נופלת ב-35-40% ביום אחד. בגלל שבחגים אחרי זה יש עוד פעם עלייה בעבודה אז העובדים נשארים, אבל בנובמבר יהיה גל של פיטורים והרבה מהעובדים הזמניים ילכו הביתה, כי נגמרה העונה ויש ירידה מאוד משמעותית בהיקף הפעילות".

פנחס עידן, יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה: "העובדים כאן מקבלים בזכות ולא בחסד"

"לפני הפוליטיקה, המפלגה שלי זה העבודה והעובדים. הוועד צריך לדאוג לעבודה ולעובדים", אמר פנחס עידן, יו"ר ועד העובדים של רשות שדות התעופה, ומדגיש כי "זה חייב ללכת יחד. העובדים יכולים להיות סופרמנים אבל אם מקום עבודה לא רווחי ולא מתגמל, אז לא יעזור ועד. מה שחשוב זה מקום העבודה והעובדים. לשמור על מקום העבודה ובמקביל לדאוג לתנאים ולשכר העובדים בהתאם".

לפני כחודש, בעיצומו של אחד מגלי השרב, נדהם עידן לשמוע ראיון עם שר החינוך לשעבר נפתלי בנט בגלי צה"ל, בו תקף בחריפות את ועדי העובדים החזקים במדינה. "אף שר שם לא יפתח פה ולא יקדם חוק להגבלת שביתות בשירותים חיוניים כי הם פוחדים, ואני מבין אותם, הם לא רוצים להיפגע", אמר בנט. בתגובה פנה עידן לבנט במכתב גלוי, בו הזמין אותו לסיור במקומות העבודה של אותם עובדים. "ביום נוראי שכזה עובדי נתב"ג אינם עוצרים את העבודה ולא מתאפשר להם לשבת במשרד ממוזג. הם מתבשלים בתאי המטען של המטוסים", כתב עידן והוסיף "נפתלי ידידי, אני יותר מאשר אשמח לארח אותך באופן אישי בנתב"ג. לא בלאונג' הממוזג אלא דווקא מתחת לאדמה ובבטן המטוס עם העובדים שלנו, מזיעים בעבודה קשה כדי שעם ישראל יוכל ליהנות בחופשת הקיץ". נכון להיום, בנט לא נענה להזמנה.

פנחס עידן יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה בכינוס ההסתדרות לקראת השביתה במשק 1 בנובמבר (צילום: אורן כהן דוברות ההסתדרות)

עם אילו סטיגמות עובדי רשות שדות התעופה צריכים להתמודד?

"הסטיגמה הראשונה היא שהוועדים כביכול לא אחראים והאצבע על ההדק קלה מאוד. זה לא נכון. אני אומר להם תבדקו מתי פעם אחרונה, אם בכלל, הייתה שביתה ברשות שדות התעופה. הסטיגמה השנייה זה הקטע של התנאים. שאנחנו נחשבים בעלי שכר גבוה וזה לא נכון בכלל. אין כאן עובד שלא עובד משרה וחצי. אם עובד היה עושה רק את המשרה שלו ועוד רק משמרת או שתיים, השכר היה יורד ב30%. כשעובד עובד משרה וחצי, ובנט מבין מה זה לעבוד בשבת או לעזוב את המשפחה בראש השנה, אני לא יודע אם יש לזה מחיר בכלל, אני חושב שהשכר עדיין שכר סביר אפשר לפרנס משפחה עם ממוצע 4 ילדים ולחיות בכבוד במדינה. יכולים לקחת משכנתא ולשלוח לבית ספר ולדאוג להמשך. עם השכר אתה לא יכול להיות עשיר. אתה לא יכול גם לקנות דירה ללא הלוואות וכל מה שמסביב."

עידן מסביר שהתנאים של עובדי שדות התעופה הם תמורה הוגנת לעבודה מאומצת ושוחקת. "אני לא צריך להתנצל על התנאים והשכר. העובדים מקבלים בזכות ולא בחסד ובעבודה קשה, ומי שלא מבין אני מזמין אותו לביקור. שר האוצר כחלון והממונה על השכר באו לביקור, הם ראו את העובדים ולא האמינו שהעובדים יכולים לעבוד כאן עד גיל 67".