61% מהעובדים בישראל מגיעים לעבודתם ברכב פרטי או מסחרי, 16% מגיעים באוטובוס ורק 3% ברכבת, כך עולה מנתוני הסקר החברתי שפרסמה היום (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 7% מהעובדים מגיעים לעבודה בהסעה מאורגנת על ידי מקום העבודה ו-8% ברגל או באופניים.
מבין 16 הערים הגדולות, שיעור המגיעים לעבודה ברכב פרטי (כולל רכב מסחרי ואופנוע), גבוה בקרב תושבי רחובות וראשון לציון (68% ו-62%, בהתאמה). בערים נתניה (38%), בני ברק (36%) וירושלים (31%), נרשם שיעור העובדים הגבוה ביותר הנוסעים באוטובוס או במונית שירות למקום העבודה. בקרב התל-אביבים נמצא האחוז הגבוה ביותר, מקרבי יושבי הערים בארץ, המפדלים וצועדים לעבודה – 15%.
זמן ההגעה לעבודה של 32% מהעובדים הוא פחות מרבע שעה, של 26% בין רבע שעה לחצי שעה ושל 37% – חצי שעה ויותר. עם זאת, כשליש מהעובדים ציינו כי מפריע להם משך זמן ההגעה לעבודתם, בייחוד בקרב משתמשי התחבורה הציבורית, שם 48% אינם מרוצים ממשך ההגעה לעבודה.
שיעור גבוה של עובדים שזמן ההגעה שלהם לעבודה הוא חצי שעה או יותר, נמצא בקרב תושבי רחובות, אשקלון וירושלים. השיעור הגבוה ביותר של עובדים שזמן ההגעה שלהם לעבודה הוא חצי שעה ומעלה, נמצא בקרב תושבי ירושלים היהודים (56%).
42% מהמועסקים עובדים ביישוב בו הם מתגוררים, ו-46% ביישוב אחר. 9% עובדים 'ביישובים שונים' או בחו"ל. מבין 16 הערים הגדולות, השיעורים של המועסקים שעובדים ביישוב מגוריהם גבוה במיוחד בירושלים (86%) ובבית שמש (70%). בבת ים רק אחד מכל חמישה מועסקים עובד בעיר מגוריו.
רק 38% מהמשיבים על הסקר החברתי העידו כי הם מרוצים מהתחבורה הציבורית באזור מגוריהם. מבין 16 הערים הגדולות, שיעור המרוצים הגבוה ביותר נצפה בבת ים (56%), בבאר שבע (54%) בחיפה ובבני ברק (53%). אי שביעות הרצות הגבוהה ביותר נרשמה בראשון לציון ובירושלים, 36%. בירושלים, נרשם גם פער בשביעות הרצון מהתחבורה הציבורית בין יהודים, ש-39% מהם היו שבעי רצון, לבין ערבים – שרק 29% מהם היו שבעי רצון.
