בצל המתיחות בין הנשיא טראמפ ליו"ר הבנק הפדרלי ג'רום פאוול ולחצים גוברים לחזרה למתווה של הורדת ריביות, נחתמה בסוף השבוע ועידת ג'קסון הול, הוועידה השנתית של נגידי הבנקים המרכזיים. את הוועידה שפתח פאוול בנאום שכוון לנשיא טראמפ שנאבק בו בגלוי, נעל נגיד בנק ישראל אמיר ירון, בנאום שמיקם אותו שוב בצד השמרני של הספקטרום הכלכלי. הוועידה, שמהווה את המפגש הגדול ביותר של קובעי המדיניות המוניטרית בעולם, מתקיימת אחת לשנה בעיירה ג'קסון הול בארה"ב.

ג'רום פאוול הגיב לתקיפות הציבוריות של הנשיא טראמפ נגדו והאשים את מלחמת הסחר של הנשיא בהאטה האחרונה בכלכלה האמריקאית. "לאי הוודאות בנוגע למסחר העולמי יש, ככל הנראה, תפקיד בהאטה העולמית ובזו האמריקאית" אמר פאוול. דבריו כוונו לנשיא טראמפ, שטען בימים האחרונים שסירובו של פאוול להמשיך ולהוריד את הריבית בארה"ב הוא הגורם להאטה. טראמפ טען שהתנגדותו של פאוול היא הגורם לכך שארה"ב מתקשה לעמוד בלחצים של מלחמת הסחר, והוסיף שאם פאוול היה מסכים להוריד את הריבית ארה"ב הייתה "עומדת במקום הרבה יותר טוב מול סין" לדבריו.

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, ונגיד בנק ישראל, אמיר ירון (קרדיט: דוברות בנק ישראל)

נגיד בנק ישראל אמיר ירון הוזמן לסגור את הועידה בנאום שנגע במחקר שכתב יחד עם שני כלכלנים נוספים והתפרסם בפברואר האחרון. ירון ניצל את הבמה כדי להתמקם שוב בצידו השמרני ביותר של הספקטרום הכלכלי, עם נאם שעסק בסכנות לדבריו של רמות חוב ציבורי שעולות על 60% תוצר.

בנאומו הסביר ירון את עיקרו מחקרו, ובכך אותת לממשלה החדשה את כוונתו להיאבק על הורדת רמות החוב הציבורי בישראל. לטענתו, יחס החוב תוצר האופטימלי למדינות קטנות ופתוחות הוא 60%, ועלייה מעל שיעור זה עלול להביא לעלייה בריבית על האג"ח הממשלתית. הנגיד סתר את עמדתו של הכלכלן הצרפתי אוליבייה בלנשר, שהיה ראש מחלקת המחקר של קרן המטבע, והתבטא פעמים רבות דווקא בעד העלאת רמות החוב הציבוריות. לטענתו של ירון, העלאת רמות החוב הציבורית מהווה סכנה, ועלול לגרור הוצאות פיסקליות נוספות. בהקשר זה יש לציין כי בשנים האחרונות, למרות עלייה קלה ביחס החוב תוצר של ישראל, עלויות החוב והריבית על האג"ח הממשלתית בפרט דווקא ירדו, וזאת על רקע סביבת הריבית הנמוכה.

בשנים האחרונות מתקיים ויכוח ער בקרב ההנהגה הכלכלית העולמית ובייחוד בין נגידי בנקים מרכזיים וקרן המטבע, בנוגע לתועלת והנזק של החוב הציבורי. ישנה קבוצה של כלכלנים, ביניהם כל ראשי מחלקת המחקר של קרן המטבע בעשור האחרון והכלכלן זוכה פרס הנובל ג'וזף שטיגליץ, הטוענים דווקא שהגדלת רמות החוב הציבוריות כאמצעי להגדלת ההוצאה הממשלתית על שירותים ציבוריים והשקעות במשק היא צעד כלכלי רצוי שעשוי להביא לצמיחה מוגברת במדינות המערב. ירון מאותת כי מקומו דווקא בצד השמרני יותר בתוך הוויכוח – הקטנת החוב הציבורי תוך קיצוץ בהשקעת המדינה באזרחיה "במקרה הצורך" לדבריו.

מאז כניסתו לתפקיד השנה קורא ירון לממשלה לפעול להורדת יחס החוב תוצר. יש לציין כי מזה שנים שלא נשמע טון כל כך ברור של שמרנות תקציבית מפי נגיד בנק ישראל. ירון טען כבר בעבר כי יחס החוב של ישראל, שעומד על 61% והוא מהנמוכים והטובים ביותר ב-OECD הוא "נכס אסטרטגי, שיש חשיבות לשמר אותו". לצורך כך קרא הנגיד לבצע "התאמות תקציביות"- או במילים אחרות להקטין את הפער שבין הכנסות להוצאות הממשלה – על ידי העלאת מסים או קיצוצים בהוצאה.

דבריו של ירון יקבלו מכוונים כנראה בין השאר לממשלה הבאה שתקום, ושתהיה אחראית להעברת תקציב 2020, שנת תקציב שתפתח על טייס אוטומטי. מבחינתו של ירון, על ישראל להמשיך ולהוריד את הגירעון מתחת ל-3%, דבר שידרוש המשך צמצום הוצאות מדינה והגדלת ההכנסות שלה. "אנחנו אפילו רוצים להיות מתחת לזה" אמר ירון לפני מספר חודשים. הנגיד אפילו דחק בממשלה לבצע את המהלך כמה שיותר מהר, ובניגוד לקודמתו הביע ביקורת על כך שממשלות ישראל לא ביצעו קיצוצים תקציביים במהלך השנים האחרונות. "בעוד שאר המדינות מנצלות את התקופה הטובה כדי להוריד את הגירעון", ממשלות ישראל למעשה בזבזו את שנות השגשוג הכלכלי, בהן לטענתו היו נחוצים קיצוצים תקציביים שיבטיחו את המשך הירידה בנתוני החוב והגירעון של ישראל.​