השיא בהיקף השריפות בברזיל, המשמידות חלקות מיערות הגשם באמזונס, גרם למנהיגי ה-G7, להקצות תקציבים באופן מיידי, לטובת מטוסי כיבוי שריפות, כך לפי ה-BBC. למרות החשיבות של המאמץ לכיבוי השריפות, הוויכוח הפוליטי הטעון יותר הוא סביב מדיניותו של נשיא ברזיל, ז'איר בולסונרו, לליבוי השריפות.
שריפת יערות היא אמצעי להרחיב את שטחי החקלאות בברזיל, בעיקר לטובת גידול בקר וכן למען תעשיית כריית המחצבים. הנשיא בולסונרו מוביל מדיניות המפחיתה את ההגנות של שטחי היערות העצומים ומעודדת את הצתת השריפות על-ידי החקלאים, כשלעיתים תכופות השריפות יוצאות משליטה ומציתות חלקות יער נוספות. בציוץ בטוויטר כתב הנשיא כי מעל ל-15% מהקרקע במדינה מוגנת לטובת ילידים. פחות ממיליון איש גרים באזורים הכי מבודדים בברזיל, אשר מנוצלים על-ידי ארגונים לא ממשלתיים. ביחד, נשלב אזרחים אלו במדינה ונועיל לכל הברזילאים".
אף כי שריפות יער מתרחשות באמזונס גם באופן טבעי, השריפות הנוכחיות נוצרו בעיקר לצורך הכשרת קרקע לאחר כריתת עצים, או מבלי לטרוח לכרות אותם, רק כדי לפנות את הקרקע והן מוצתות ברובן על-ידי בני אדם.
This is a glass of water filled with rain water in São Paulo, Brazil.
This was taken today. #PrayForTheAmazon pic.twitter.com/XlhxGMSJNH— Madreelefante (@madreelefante) August 22, 2019
מחאה עולמית
בשעה זו מתקרב קמפיין המחאה הווירטואלי של ארגון AVAAZ ליעד של 2.5 מיליון חתימות, המוחות על שריפתם של כמיליארד עצים בשנה האחרונה באמזונס, לטענת הארגון. גם בישראל הפגינו אתמול פעילי סביבה מול שגרירות ברזיל בתל אביב.
נשיא ברזיל בולסונרו תוקף את הביקורת מבחוץ על מדיניותו ומתאר אותה כפגיעה בריבונות של ברזיל לגבי הנעשה בשטחה. עמדה זו מבליטה את החולשה של המערכת הפוליטית הבינלאומית, המבוססת על ריבונות של מדינות הלאום, כאשר המערכות האקולוגיות לא מבחינות בגבולות לאומיים, ופעולתן היא הדדית ורחבת היקף יותר מכל שטח ריבוני לאומי.
כיצד משפיעים יערות האמזונס על העולם?
התרומות החשובות של יערות האמזונס לעולם הן בספיגת גז החממה CO2 מהאטמוספירה, בהיקף של כשני מיליארד טונות בשנה, פעולה שמפחיתה את אפקט החממה ומשככת את משבר האקלים. תרומה חשובה לא פחות היא ה"נהר השמיימי" של אדי מים העולים מהעצים והופכים לעננים שמייצרים גשם, בדרום אמריקה וגם מעבר לה. באמזונס חיים כ-20% מכלל סוגי בעלי החיים בכדור הארץ, חלקם ייחודיים לאזור, ולא מעט מהם עדיין בלתי מוכרים למדע. על-אף כינויו כ"ריאה הירוקה של העולם", ייצור החמצן הנרחב באמזונס אינו מספק חמצן בעבור שאר העולם, אלא משמש את בעלי החיים בשטח היער עצמו. תפוקת החמצן המשמעותית יותר נעשית דווקא על-ידי אצות באוקיינוסים.
שריפה אחת גדולה?
שריפות ענק משתוללות הקיץ גם בקנדה וברוסיה – בה נעשים מאמצים לכבות מאות שריפות אשר פרצו בשל הקיץ החם יחסית באזור. באמזונס פרצו עד כה קרוב ל-75,000 שריפות בשנה זו בלבד. שריפות לא רגילות מתקיימות גם בגרינלנד ובאלסקה. הטמפרטורות שנמדדו בחודש יולי האחרון מעידות שזהו החודש החם בהיסטוריה של המדידות, בהשוואה לחודשי יולי בשנים קודמות. החום מלבה את השריפות, שבתורן מלבות את החום.
אחד החששות העיקריים שמדענים מביעים לגבי משבר האקלים הוא שהתחממות כדור הארץ תגיע לנקודת "אל חזור", בה התהליך יאיץ את עצמו לכדי סחרור. למשל, אם תופשר שכבת קרח המצויה על גבי האדמה באזורים שונים ברוסיה ומדינות צפוניות אחרות, ישתחררו לאטמוספירה כמויות אדירות של CO2 ומתאן, שיגבירו את אפקט החממה, מבלי שיהיה ניתן "ללכוד" אותם.
