ארגוני העובדים של שנות האלפיים משפרים את מצבם הכלכלי של העובדים החברים בהם ומסייעים במידה רבה להקטנת אי השוויון במשק ולצמצום פערים חברתיים. מסקנה זו עולה מנתוני הסקר החברתי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נתוני הסקר נותחו על ידי החוקרים ואנשי האקדמיה קריסטל, מונדלק, הברפלד וכהן מתחומי הסוציולוגיה, המשפט ולימודי העבודה מאוניברסיטאות תל אביב, חיפה וקולומביה. ממצאי המחקר שערכו פורסמו לאחרונה בכתב העת "עבודה חברה ומשפט" (כרך י"ד, תשע"ו) תחת מאמר שכותרתו "צפיפות ארגונית בישראל 2006-2012:פיצול מערכת יחסי עבודה".

סקר הלמ"ס מראה בבירור כי שכירים החברים בארגון עובדים ונמצאים במקום עבודה שנחתם בו כבר הסכם קיבוצי, נהנים משכר ממוצע גבוה יותר מהממוצע הכלל ארצי. כך למשל, בזמן ששכרו הממוצע של עובד מאוגד בישראל עמד ב-2012 על 9,919 ש"ח לחודש, שכרו הממוצע של חברו אשר לא משתייך לאף ארגון עובדים היה נמוך באלפיים שקל לחודש כמעט, כך על פי הלמ"ס. גם אם נתעקש להניח בצד את שורת הברוטו בתלוש השכר, עדיין נראה כי המאוגדים נהנים פעמיים: לא רק משכר גבוה יותר אלא גם משורת הטבות שאין להן אח ורע אצל קבוצות עובדים אחרות. שיעור העובדים שזכאים לתנאים נלווים משופרים, בהם: הסדרי פנסיה מיטיבים, קרן השתלמות, תשלום מלא עבור ימי חופשה ומחלה, השתתפות בהכשרות מקצועיות ועוד, גבוה יותר באופן משמעותי בקרב עובדים מאוגדים בהשוואה לכלל השכירים במשק.

השיפור במעמדו של העובד המאוגד בארגון עובדים משפיע באופן ישיר על צמצום הפערים החברתיים והקטנת חוסר השוויון בחברה כולה. הנחה שכבר קיבלה ביסוס מחקרי מצביעה על כך שחברות בארגוני עובדים ועבודה תחת הסכם קיבוצי, תורמות לעובדים ברמות השכר הנמוכות מאשר לעובדים במחצית העליונה של סולם השכר. התפלגות זו תורמת להקטנת אי השוויון בשכר בין כלל העובדים השכירים במשק ועוזרת לצמצם את הפערים החברתיים. לכך יש להוסיף כי ההשתייכות לאיגוד מקצועי משפרת באופן ניכר את הסיכוי לקבל מגוון של הטבות נלוות לשכר (כגון קרן השתלמות, הכשרות מקצועיות, דמי ביגוד וכד') – עובדה שמסייעת אף היא לצמצום הפערים.

הסוציולוגים והסטטיסטיקאים הם כנראה לא היחידים שזיהו את המגמה. ממצאים חשובים אלה יכולים להסביר את תנופת ההתאגדות האדירה של עובדים חדשים שהצטרפו ומצטרפים להסתדרות החדשה. במציאות החדשה סקטורים שלמים שלא היו בעבר חלק מעולם העבודה המאורגנת, כמו עובדי חברות ההיי-טק והסלולר, עובדי חברות הביטוח, רואי חשבון, עובדים מהמגזר החרדי ובני נוער מבקשים להתאגד בהסתדרות.

במציאות הישראלית של שנת 2016, כאשר החברה הישראלית מאופיינת בקוטביות ובפערים כה משמעותיים, וכאשר הנתונים מוכיחים במובהק כי ההתאגדות משפרת את תנאי השכר והעבודה של העובדים, בפרט אלה שנמצאים בחצי התחתון של התפלגות השכר, אני בטוח כי תנופת ההתאגדות תמשיך ואף תגדל. במציאות הנוכחית התאגדות בארגון עובדים מהווה צעד הכרחי ונדרש לצמצום הפערים ולצדק חברתי אמיתי.

עו"ד יחיאל שמיר הוא היועץ המשפטי להסתדרות וחבר דירקטריון דבר ראשון