רשות עמק טנסי היא חברה ממשלתית בארצות הברית שקמה ב-1933 במטרה למנוע שיטפונות, לייצר חשמל ודשנים, לפתוח נתיב שיט בטוח ולפתח את הכלכלה בעמק נהר טנסי, וזוכה שנים לכבוד ציבורי על המשרות האיכותיות והחשמל הזול שהיא מייצרת. אך לאחרונה זוכה החברה לביקורת הולכת ומתגברת על האופן בו התמודדה עם מפולת אפר פחם לפני עשור, ביקורת לה עלולה להיות השלכות משמעותיות עבור תעשייה שמתנגדת בדרך כלל לרגולציה בנושא איכות הסביבה.

חבר מושבעים בעיר נוקסוויל טנסי החליט, בתוך שעות ספורות בלבד, שג'ייקובס הנדסה, קבלן משנה של הרשות, הפרה את חובת הבטיחות המוטלת עליה וחשפה מאות עובדים שעסקו בניקוי ל"אפר פחם" מעופף, המכיל חומרים מסרטנים ידועים. המושבעים קבעו כי מעשיה של ג'ייקובס הנדסה עשויים היו לגרום למחלת העובדים. השאלה המרכזית – האם תהנאים הללו גרמו למחלתם של כל אחד ממאות העובדים – הועברה לבחינתו של חבר מושבעים אחר, שידון בשלב הבא של התביעה האזרחית בנושא.

אנדרטה שבנה אנסול קלארק מול תחנת הכוח הפחמית בקינגסטון טנסיץ (צילום: AP Photo/Mark Humphrey)

יותר ממאתיים עובדים מאשימים את קבלן המשנה בחשיפה לאפר שלטענתם גרם למספר רב של מחלות, חלקן קטלניות, ובכללן סרטן ריאות, מוח, דם ועור. למרות שפסק הדין שניתן בנובמבר האחרון תומך בתביעתם של 72 העותרים הראשונים, הם עדיין לא זכאים לפיצוי כספי, לפחות עד שיוכיחו בדיוק מה גרם למחלה של כל אחד ואחד מהם. השופט בתיק, שהכיר בצורך הדחוף של העותרים בטיפול רפואי, הורה על תהליך גישור. מאות עותרים נוספים מחכים כעת לתוצאה.

"העובדה שהנטל מוטל עליך, שאתה חייב להוכיח מה גרם לדברים הנוראים האלה – זה פשוט מזוויע" אמרה ג'ני קלארק, שבעלה אנסוֹל סובל מסרטן דם נדיר אחרי שעבד כנהג משאית דלק באתר, "אבל כנראה שככה זה החוק."

עורך הדין של ג'ייקובס הנדסה, תאודור בוטרוס, אמר שהחברה "עשה במיטב יכולתה לנהל את מבצע הניקוי באופן בטיחותי, שהרגולטורים קבעו שהוא בטיחותי". הוא הדגיש שעדיין לא הוכח שג'ייקובס, או אפילו אפר הפחם, נושאים באחריות לכל מחלה שהיא.

ב-22 בדצמבר 2008 הגיעו עובדי הניקוי לתחנת הכוח הפחמית שמפעילה רשות עמק טנסי מחוץ לעיר קינגסטון. קריסת סכר קרקעי בגובה שש קומות שחררה קרוב לארבעה מיליארד ליטרים של אפר פחם, ואת פני העובדים קיבל נוף כמעט ירחי. האירוע נחשב עדיין לנזילה התעשייתית הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב. הקריסה גם הניעה את הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה להסדיר את האופן בו מאוחסן אפר הפחם בלמעלה מאלף אתרים פעילים ברחבי המדינה, גם אם לא באופן הקפדני אותו דורשים פעילי איכות הסביבה.

רשות עמק טנסי שילמה על עבודתם של 900 בני אדם, עליהם הוטלה המשימה להכיל ולפנות את האפר המזהם. חלק מהעובדים הועסקו במשמרות של 12 שעות, למשך חודשים ארוכים. האפר, הרטוב תחילה, הייבש והפך לאבק דק שנצץ בשמש ולפעמים הפך בעזרת הרוח לענן צפוף כל כך שנהגי המשאיות כמעט ולא הצליחו לראות מעבר למכסה המנוע שלהם.

בראיונות עם סוכנות הידיעות איי.פי, אמרו העובדים שמצבם הבריאותי היה תקין לפני שנשמו את האפר, אך מאז החלו לסבול מסימפטומים יוצאי דופן. הם זוכרים איך היו מתבדחים על "שפעת אפר הפחם" לפני שהחלו לסבול מפצעים משונים או הבחינו שעורם מתחיל להתקלף כמו קשקשי דגים. לפחות 40 מחבריהם לעבודה מתו, הם טענו, חלקם מוות נוראי, כשהם מתמוטטים ומשתעלים דם. "ניקינו את הכל בקצת יותר מחמש שנים, זה היה לוקח לנו 25 שנה אם היינו עושים את זה בדרך הנכונה", אמר דאג בלדוז, שעבד כנהג משאית באתר וכעת חולה סרטן ריאות ובסרטן המוח.

אחד ממנהלי העבודה במבצע הניקוי, מייקל רובינט, העיד בבית המשפט שמנהל הבטיחות של ג'ייקובס, תום בּוֹק, הורה לו לקחת את מסכת המגן של אחד העובדים ולהיפטר מכל המסכות שהיו במחסן. "זרקנו אותן לזבל", אמר בעדותו. במהלך המשפט הכחיש בוק את הטענות שהורה להיפטר מהמסיכות או עודד עובדים לא להשתמש בהן.

גרג שוורץ, קבל משנה של ג'ייקובס, העיד שהאחראי שלו אמר "אסור להשתמש במסכות, זה נראה לא טוב". לדבריו, "הם לא רצו שאנשים שנוסעים באזור יראו אנשין עם מסכות. זאת הייתה השובה שקיבלתי."

רשות עמק טנסי לא הייתה צד לתביעה האזרחית, ולא הגיבה עדיין על הטענות האישיות של העובדים, מלבד ההצהרה שג'ייקובס הנדסה הייתה אחראית לבטיחות העובדים במקום. עם המוניטין ארוך השנים של החברה על הכף, מתעקשת הרשות שאפר פחם מסווג על ידי הסוכנות להגנת הסביבה כ"לא מסוכן".

אבנר וונגוש, גאוכימאי מאוניברסיטת דיוק שלא מעורב בהליך המשפטי, בדק את האפר מהאירוע בקינגסטון ומצא רמות גבוהות של רדיואקטיביות ומתכות רעילות, כולל ארסן וכספית. בהודעה על מחקר שערך ב-2009, הוא הזהיר שלשאיפת חלקיקים מעופפים עלולות להיות "השלכות בריאותיות חמורות עבור תושבים ועובדים במקום". אך לטענת העובדים, המנהלים שלהם מטעם ג'ייקובס אמרו "אתה יכול לאכול קילו מהחומר הזה כל יום וזה לא יפגע בך."

אנסול וג'ני קלארק ליד אנדרטה שהוקמה סמוך לתחנת הכח בקינגסטון טנסי. (צילום: (AP Photo/Mark Humphrey)

רון בלדוז, נהג משאית שסובל כעת ממחלת ריאות חסימתית כרונית, ומתקשה לנשום, אמר שהאחראים עליו התעקשו תמיד על שימוש במשקפי מגן ונעליים מחוזקות, אבל התעלמו מהאפר שריחף כל הזמן מסביב לעובדים.

בכירים בג'ייקובס העידו שהם עמדו בכל הוראות המחוקק בעניין המעקב על איכות האוויר ושתוצאות הבדיקות שלהם, שאושרו על ידי גורמים חיצוניים, מצאו שהעובדים אף פעם לא נחשפו לרמות מסוכנות של זיהום. מנגד, העידו מספר עובדים על כך שהיו נוכחים בזמן שבדיקות האוויר זויפו. כך או כך, מומחים טוענים שאין מספיק מידע מחקרי בשביל לקבוע את הרמות הבטוחות בחשיפה ממושכת לאפר פחם.

"אנחנו צריכים עוד מחקר, כי יכול להיות שאנשים נעשים חולים מזה", אמר כריסטינה זיירולד, אפידמיולוגית מאוניברסיטת אלבמה שבבירמינגהאם, שאינה מעורבת בהליך המשפטי. היא השוותה את הנושא למאמץ המרוכז שהופעל כדי להוכיח, מדעית, שהעישון גורם למחלות.

לדברי פול טרי, אפידמיולוג מאוניברסיטת טנסי בנוקסוויל, שהעיד לטובת העובדים, הרגולציה הקיימת מתייחסת לאבק באופן כללי ולרבים מהחלקיקים שנמצאים באפר הפחם, אך נחוצה עבודה נוספת כדי להבין מה קורה בגוף האנושי כשכל הכימיקלים האלה נשאפים לתוכו יחד. הוא הוסיף שזו אחת הסיבות לכך שהעובדים ניצבים בפני מאבק קשה במיוחד להוכחת הקשר בין המחלות הספציפיות שלהם והחשיפה הממושכת לאפר.

בישיבת מועצת המנהלים של רשות עמק טנסי בשבוע שעבר, ג'ני קלארק קראה לחברה לסייע לעובדים בתשלום החשבונות הרפואיים שלהם. "הם ניקו את הבלגן שלכם" היא אמרה, "בבקשה, אל תתנו תתנו לאלו שעבדו קשה כל כך להפוך לנזק משני". ראש מועצת המנהלים סקיפ תומפסון הביע סימפטיה, אבל לא הבטיח דבר.

בני הזוג קלארק תכננו לנסוע לחופשה על חוף הים אחרי מבצע הניקוי. ג'ני מעולם לא ראתה את האוקיינוס. אך מחלתו של אנסול מקשה על מימוש התוכנית הזאת. "זה כבר  לא משנה", אמרה ג'ני, "גם ככה הם הרגו את החלומות שבי".