הטניסאי אדם ברדיצ'בסקי בן ה-35, הוא ספורטאי שאוהב להציב לעצמו מטרות. בימים אלו ממש הוא מתאמן ונוסע לתחרויות בינלאומית בטניס כסאות גלגלים, במטרה להשיג את הכרטיס למשחקים הפראלימפיים בטוקיו 2020. ברדיצ'בסקי חולם על מדליה במשחקים הפראלימפיים ולא רוצה לתת לאף מכשול לעצור אותו בדרכו.

ברדיצ'בסקי נולד וגדל בקיבוץ ניר יצחק. הוא סיפר על עצמו בראיון ל"דבר": "תמיד אהבתי ספורט. שיחקתי קצת טניס, כדורגל וכדורסל. תמיד הייתי תחרותי. כילד קטן רציתי להיות כדורגלן, שיחקתי בקבוצה של האזור, הלכתי להיבחן בהפועל ת"א והפועל ב"ש, אבל זה היה כרוך בלעבור לגור לבד וזה פחות התאים לי. רציתי לעשות משהו תחרותי והטניס נתן לי בעצם איזשהו צ'אנס נוסף לעשות את זה."

אדם ברדיצ'בסקי (צילום: קרן איזקסון)

במהלך הצבא ברדיצ'בסקי התגייס לסיירת הנח"ל ושם גם פגש את אישתו לעתיד. לאחר סיום הצבא יצא הזוג למסע של שנה. בחודש ספטמבר 2007, לקראת סיום הטיול המשותף יצא הזוג לשיט בין חופי דרום תאילנד הקסומים כאשר במהלך ההפלגה הרומנטית התרחשה התאונה הקשה שגרמה לקטיעת רגלו: "היאכטה שהיינו עליה טבעה ואני דחפתי אותה רחוק כי פחדתי שהיא תפגע במדחס. ניסיתי לקפוץ והחלקתי. המדחס פגע לי בשתי הרגליים, רגל אחת הצליחו להציל, רגל אחת לא. היו איתנו עוד הרבה ישראלים. היה בן אדם אחד שנהרג, כל השאר צפו במים."

לאחר התאונה ברדיצ'בסקי היה צריך לעבור שיקום וללמוד ללכת מחדש. "הייתי שבוע בבתי החולים בתאילנד, לאחר מכן הוטסתי לארץ והייתי עוד שבועיים בישראל בבית חולים ולאחר שיכולתי לעמוד על רגל אחת, הלכתי חודשיים ללימוד הליכה, שם הרכיבו לי פרוטזה. דבר ראשון הייתי צריך לעמוד על הרגל כדי שיוכלו להתאים פרוטזה לרגל השנייה. הייתי שבועיים בשיקום ואז השתחררתי."

לאחר סיום השיקום הקצר, ברדיצ'בסקי החליט להירשם ללימודים באוניברסיטת בן גוריון במטרה ללמוד הנדסת מכונות כמקצוע. במקביל ללימודים התובעניים, החלום לעסוק בספורט מקצועני דחף אותו לחפש מסגרת וענף ספורט שבו יוכל להתחרות ברמות הגבוהות ביותר. בהתחלה הוא החל לעסוק בשחייה פראלימפית, אבל רק לאחר שעבר ללמוד עם אישתו באוניברסיטת אריאל, מצא את ייעודו הספורטיבי והצטרף בשנת 2013 לענף טניס כסאות גלגלים. "אהבתי טניס, הרבה זמן אמרו לי לך תשחק טניס ואני אמרתי לא. מה, לשבת עכשיו על כיסא גלגלים? לרוב אני הולך, אז זה לא נראה לי מעניין. אבל החלטתי לנסות והתאהבתי. מאז רציתי להתקדם כמה שיותר."

"בתחילת המעבר לטניס לא היה לי איפה להתאמן. אשתי למדה באריאל, אז החלטתי לעבור ללמוד איתה באריאל. לאחר המעבר התחלתי ללכת לאימונים במרכז הארץ. אמרתי לעצמי שזה מה שאני רוצה לעשות, בזה אני מציב לעצמי מטרות. שמתי לעצמי מטרה להיות לאחר שנה אלוף הארץ. בשנת 2014 הייתי כבר אלוף הארץ ואז המטרה הבאה שהצבתי לעצמי זה להיכנס לטופ 100 בדירוג העולמי. עשיתי את זה לאחר עוד שנה והמטרה הבאה הייתה לעשות את הקריטריון למשחקים בריו. הצלחתי לעשות את זה ממש ברגע האחרון."

אדם ברדיצ'בסקי (צילום: גיא יחיאלי)

שלוש שנים בלבד לאחר שהחל לעסוק בענף הצליח ברדיצ'בסקי להפתיע את כולם ועמד במטרה החשובה שהציב לעצמו. כדי להעפיל לאולימפיאדה בענף טניס כסאות גלגלים יש לאסוף כמה שיותר ניקוד בדירוג בין חודש יוני בשנה שלפני האולימפיאדה ועד חודש יוני בשנה בה מתקיימת התחרות. "אתה צריך לטוס הרבה, לצבור ניקוד במספר של תחרויות. זו לא תחרות אחת. אתה צריך להיות ב-40 הראשונים בעולם. נכנסתי ממש ברגע האחרון למקום ה-39 ואז עשיתי את הקריטריון."

המשחקים בריו היו חוויה בעלת עוצמות אדירות. "טקס הפתיחה באולימפיאדה היה אירוע מאוד מרגש. ללכת במסלול ולהרגיש שאתה מייצג את המדינה." במהלך טורניר הטניס, הפסיד ברדיצ'בסקי כבר בסיבוב הראשון והודח מהמשך התחרות. למרות האכזבה הראשונית, ההשתתפות של ברדיצ'בסקי במשחקים בריו רק פיתחה בו את הרצון העז להגיע שוב למשחקים בטוקיו והפעם להצליח להעפיל לשלבים המאוחרים של הטורניר." זאת חוויה מדהימה, לא היו לי ציפיות. זה לא קסם לבוא ולהיכנס ולקחת מדליה. ידעתי שאני לא אצליח להתברג למקום גבוה, אבל זה היה איזשהו ציון דרך. זו באמת הייתה חוייה מדהימה. גם לייצג את המדינה ולשחק שם מול כל כך הרבה קהל. כמובן שזה לא הספיק לי, אני מכוון הרבה יותר גבוה מזה."

בעקבות פציעה ההתקדמות של ברדיצ'בסקי נעצרה כמה חודשים לאחר המשחקים בריו. במשך שנה עבר שיקום ארוך כדי לחזור מהפציעה טוב יותר וממוקד במטרות שהציב לעצמו." בעקבות הפציעה ירדתי לאזור המקום ה-100 בעולם ורציתי לחזור עד סוף השנה (2018) לאזור ה-40. ב-2019 שמתי לעצמי מטרה להיכנס ל-25 הטובים בעולם. התקדמתי יותר טוב מהצפוי, עכשיו אני כבר במקום ה-23 בעולם. בעיקרון מבחינת הקריטריון אני כבר כמעט בוודאות שם. זה עוד לא רשמי, אבל כבר עשיתי את ה-500 נק' אחרי חודשיים בלבד של תחרויות. עכשיו אני מעדכן את המטרות והמטרה שלי היא להיכנס עד השנה הבאה ל-16 הטובים בעולם. כך תהיה לי הגרלה יותר קלה באולימפיאדה."

נבחרת ישראל בטניס בכיסאות גלגלים במוקדמות אליפות העולם (באדיבות הוועד הפראלימפי)

כדי להגיע למשחקים בטוקיו, ברדיצ'בסקי מקבל תמיכה כלכלית מהמועדון שלו, ספיבק רמת גן וההתאחדות הפראלימפית בישראל. "זהו המועדון שאימץ אותי מההתחלה. המועדון אפשר לי להגיע להתחרות בתחרויות, הוא זה שמאפשר לי לעשות את כל הדברים האלו בלי שאצטרך להוציא כסף." התמיכה הנפלאה של ספיבק בברדיצ'בסקי  היא לא רק כלכלית, אלא גם מקצועית וניתנת על ידי המאמנת המצויינת והמוערכת שלו,  עפרי לנקרי, שקידמה אותו כשחקן טניס לאורך השנים האחרונות.

בזמן שבמרבית המדינות בעולם הספורט הפראלימפי ברמות הגבוהות הוא מקצועני, בישראל, למרות התמיכה הכללית, חלק גדול מהספורטאים נאלצים לעבוד לפרנסתם בעבודה נוספת ואינם יכולים להקדיש את כל זמנם לפיתוח ושיפור היכולות שלהם. המקצוענות של ספורטאי העולם מקשה על ספורטאים ישראלים מצטיינים להתקדם ולעמוד בקצב. "יש לי שלושה ילדים קטנים, אני צריך לפרנס והמלגה של ההתאחדות לא מספיקה, אז אני עובד גם בתור מהנדס מכונות. אני עושה 5-4 אימונים בשבוע. אני מסיים יום עבודה, נוסע שלוש פעמים למרכז להתאמן שם. ביום נוסף אני משכיב את הילדים לישון והולך לעשות אימון פה באזור ב-21 בערב."

למרות האתגר המקצועי מול הטופ האיכותי של הענף בקטגורית ה-"אופן" בה מתחרה ברדיצ'בסקי, הוא כאמור, ספורטאי שאוהב להציב מטרות, והמטרה הבאה שלו כבר הוצבה למול עיניו והוא יעשה הכל כדי להגשימה. ברדיצ'בסקי מתכנן להפתיע פעם נוספת את כולם ולהגיע בשיאו למשחקים הפראלימפיים בטוקיו 2020, בדרך למדליה, שלפחות כרגע אף אחד עוד לא מצפה לה.