שבועיים לבחירות הנוספות של 2019, שלושה מבכירי המשק הישראלי מספקים תחזיות שונות למדיניות הפיסקלית עליה יתבסס תקציב 2020. אנשי דרג הפקידות מביניהם – נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון והממונה על התקציבים שאול מרידור, אמרו כי יידרשו העלאות מסים. לעומתם,סגן שר האוצר ח"כ יצחק כהן (ש"ס) טען כי אין להעלות מסים.
בנאום בוועידת כלכליסט חזר היום (שני) נגיד בנק ישראל החדש יחסית, אמיר ירון, על רעיונות מוכרים ולא פספס את כל הקלישאות על הכלכלה הישראלית, מהוויז והדיסק און קיי מצד אחד, דרך הנחיתות של ישראל בסקרי מיומנויות עובדים לפיהם "היכולת של מרבית העובדים בישראל לפתור בעיות בסיסיות לוקה בחסר".
עיקר נאומו של ירון הוקדש לתכנית הכלכלית שפרסם בנק ישראל לפני מספר ימים להגדלת הפריון ורמת החיים בישראל, שעיקריה הגדלת ההשקעה בתשתיות, בחינוך ובהכשרה מקצועית, בעלות של כ-44 מיליארד שקלים בשנה שהם- כ-3% מהתוצר. לטענת ירון יישום התכנית יביא להגדלה של כ-20% בתוצר השנתי. על אף התשואה הגבוהה שחוזה ירון לתוכנית, הוא שולל את האפשרות לממן אותה על ידי העלאת הגרעון, שלדבריו נמצא ברמה גבוהה מאוד. במקום זה, ירון מציע דווקא להעלות מיסים.
סוגיה נוספת אליה התייחס ירון נוגעת בצורך לקדם הקלות רגולטוריות למגזר העסקי ולקדם את ישראל במדד 'הקלות לעשות עסקים'. לטענתו, ישראל סובלת מעודף רגולציה וכדי לקדם את המגזר העסקי, "נדרש שינוי הדרגתי שיהפוך את התמיכה בענפי המשק לכזו שמבוססת על תמרוץ תחומי הפעילות והענפים השונים לפי הקריטריון הכלכלי שמביא למשק את התשואה הגבוהה ביותר על ההשקעה והתמיכה הממשלתית – גם בקרב היצואנים, שיוכלו להמשיך ליהנות ממנה, וגם בקרב היצרנים המקומיים", כך הוא טוען. לדבריו "חשוב להתמקד בהפעלת תכניות שתומכות בהסרת כשלי שוק המעכבים יצירה והטמעה של ידע ייחודי, חדשנות ושיטות ניהול העשויים לזלוג לחברות אחרות. מדיניות זו, לצד השפעת ייעול וצמצום הרגולציה, עשויים לתרום משמעותית לגידול מלאי ההון בענפים המייצאים ובענפים המקומיים גם יחד".
"לא צריך להיבהל"
דובר נוסף באותו הכנס היה הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור. מרידור מגיע לכנס אחרי תקופה מתוחה למדי במסדרונות האוצר, גם מול השר כחלון ובעיקר מול מנכ"ל המשרד, שי באב"ד. על פעילות האוצר להתמודדות עם הגרעון אמר מרידור "אנחנו עושים עבודה רוחבית לראות איך מצמצמים את הנזק. יש גרעון גבוה שלא רצינו להיות בו. אני מעריך שבתקציב 2020 יירשם גרעון של כ-3.8%, ועל זה ניקח בחשבון גם הסכמים קואליציונים". עוד הוסיף מרידור מסר מרגיע ואמר כי "תהיה לנו עבודה רבה כדי להתכנס למספרים שרצינו. אבל לא צריך להיבהל, עשינו את זה בעבר, והפעם האחרונה הייתה ב-2013."
מרידור התייחס גם לתכנית שהציג בנק ישראל כשאמר "בנק ישראל אמר שלא משקיעים את הכסף איפה שצריך. היינו שותפים לעבודה הזו, ובחינוך אין בעייה של כסף. רק שתבינו: בעשור האחרון היא (מערכת החינוך ע.כ) גדלה ב-100%, לעומת 60% בסקטורים אחרים, אבל המערכת הזו לא בוחנת את עצמה. חייבים להזרים כסף למורים צעירים כדי למשוך אותם. זה אולי לא יקרה בשנתיים הקרובות, אבל זה מה שחייבים לעשות במערכת."
מרידור העריך כי בתקציב הבא יידרשו העלאות מסים, אך במקום להתמקד במסים המרכזיים כמו מס הכנסה, מס חברות ומע"מ, העדיף לדבר על מיסוי שתיה ממותקת וכלים חד פעמיים, תכניות מס שקל להצדיק אותן, אבל משמעותן הכלכלית אפסית.
כהן: "מיסים הם רעלן"
סגן שר האוצר יצחק כהן התבטא אף הוא היום בנושא התקציב, בכנס של התאחדות התעשיינים. כהן ניפק מסרים אופטימים כשאמר על השיח הפסימי בעיתונות הכלכלית "אנחנו בדירוג אשראי הטוב שהיינו בעולם. יתרות מטבע של 130 מיליארד דולר בבנק ישראל. זה לא פייק ניוז, כי יש תחזית גירעון בעייתית, אבל מה הפאניקה? השקל החזק פחות טוב ליצואנים, אבל טוב לכלכלה. כל העולם מסתכל עלינו בקנאה. יחס חוב תוצר מהטובים בעולם".
בניגוד למרידור וירון, כהן שנמצא שלושה שבועות לפני בחירות אמר שהוא מתנגד להעלאת מיסים, "כלכלית, חס וחלילה שיועלו מסים", אמר והוסיף "המסים הם רעלן לצמיחה הכלכלית. הנגיד החדש פחות אוהב את העלאת המסים. בגירעון נטפל, הן בצד ההוצאה והן בצד ההכנסה. אנחנו לא רוצים לדכא את הצמיחה".
כהן, כמו ירון, התייחס גם לרגולציה ואמר לתעשיינים הישראלים כי "יש רגולציה מכבידה שאין כאלה דברים בעולם. אנחנו מנסים לשנות. האחריות כלפי הציבור בישראל מחייבת גם פתיחת ייבוא כדי למנוע עליית מחירים לכל האוכלוסייה בישראל".
