דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.0°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 21.4°חיפה
  • 18.4°אשדוד
  • 17.5°באר שבע
  • 24.5°אילת
  • 19.4°טבריה
  • 20.1°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תקציב דו-שנתי

תקציב דו-שנתי / ח"כ אלהרר: זה מייתר את הכנסת, הצביעו נגד תקציב דו-שנתי

"פוגע בדמוקרטיה", "אין לו שום קשר לתכנון", "הופך את הכנסת למופע", "לא רציני": התקציב הדו-שנתי עלה היום על המוקד בועדה לביקורת המדינה.

צילום: מרים אלסטר/ פלאש 90
צילום: מרים אלסטר/ פלאש 90
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

"אני נגד תקציב דו שנתי, אבל אצביע בעד". כך אמר היום ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, בישיבה של הוועדה לביקורת המדינה שהתקיימה היום. דברים אלה מבטאים את המצב הבעייתי בו נמצאת הההחלטה על התקציב הדו שנתי: נראה שמעטים מאד מצדיקים את קיומו, אך המשקל הגדול ששם עליו ראש הממשלה נתניהו מבטיח את העובדה שהדיון הקרוב עליו יצביעו בכנסת יהיה תקציב דו-שנתי. בדיון בוועדה לביקורת המדינה, שהתבסס על דו"ח הביקורת שהוציא מבקר המדינה על ביצוע התקציב הדו שנתי, לא נמצאו לתקציב הדו שנתי מגנים רבים.

בסיכום הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "אני רק חייבת לשאול למה אנחנו מכניסים את עצמנו לדבר הזה? הכנסת הפכה להיות המופע של הממשלה. חותמת גומי כבר היינו. אנחנו מריונטות של הממשלה. אני קוראת לכל חברי הכנסת, אל תצביעו על התקציב הדו-שנתי". אולם, גם אלהרר ידעה שמעבר לקריאה זו, לוועדה לביקורת המדינה אין הרבה מה לעשות בכדי להשפיע על המהלך.

כזכור, היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון, העלה ספקות משמעותיים לגבי הניגוד בין חוק יסוד: משק המדינה לבין הנהגתו של תקציב דו שנתי, ובייחוד בצורה שבה התקציב צפוי לעבור – באמצעות הוראת שעה, בלי תיקון חוק היסוד, כפי שנרמז בהסכם הקואליציוני הטרי בין סיעת הליכוד לסיעת ישראל ביתנו.

שר האוצר לשעבר לפיד ביחס לתקציב הדו-שנתי: "זוהי הכנה לאסון שכבר הוכח כאסון". צילום: דבר ראשון
שר האוצר לשעבר לפיד ביחס לתקציב הדו-שנתי: "זוהי הכנה לאסון שכבר הוכח כאסון". צילום: דבר ראשון

במהלך הישיבה ביקשה יו"ר הוועדה מהיועצים המשפטיים של משרדי המשפטים, האוצר ווועדת ביקורת המדינה להציג את עמדתם. כולם השיבו ש"אין מניעה" חוקתית שהכנסת תצביע על הוראת שעה שסותרת את חוק יסוד: משק המדינה, ותעביר תקציב דו-שנתי. בשונה מיועמ"ש הכנסת, היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה טענו שהתהליך אינו מפר עקרונות חוקתיים.

שרי אוצר לשעבר מתנגדים

"כשר, נאלצתי לתקן את כל העוולות של התקציב הדו-שנתי" אמר ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד), שהשתתף גם הוא בדיון. "היינו צריכים לנקוט צעדים קשים לתיקון הנזקים. צעד כזה, של תקציב דו-שנתי, מעקר את כוחה של הכנסת. הכנסת היא הריבון ולא הממשלה. דיוני התקציב הם הזדמנות לפקח על עבודת הממשלה ולכן תקציב דו-שנתי פוגע חוקתית ביכולת לפקח. זו הכנה לאסון – שכבר הוכח שהוא אסון. המצב הכלכלי בישראל לא-טוב ואפילו הצמיחה הנמוכה שיש לנו עכשיו היא פיקטיבית".

לדיון זומן השר וחבר הכנסת לשעבר מאיר שטרית ('הליכוד' ו'קדימה)', מי שהיה גם שר אוצר לפרק זמן קצר ב-1999. שטרית הציע סברה מדוע מקודם התקציב הדו-שנתי: "צריך לומר את האמת, המטרה היא לקנות שקט פוליטי. אין שום סיבה אחרת. אני לא מאמין שנתניהו חושב שזה תקציב טוב. העובדה היא ששר האוצר מתנגד ובעל כורחו, הוא נאלץ להסכים לתכתיב של נתניהו בהסכם הקואליציוני. בגלל זה נציגי האוצר נמצאים במבוך ומבוכה. כל אחד מהם מתנגדים לדו שנתי, אבל הם לא יכולים לצאת נגד עמדתו הנוכחית של השר.

"אני חושב שזה רע" המשיך שטרית. "אמר את זה לפני יאיר לפיד: זה מבטל במידה רבה את הבקרה של הכנסת על הממשלה, שגם ככה היא חלשה מאוד. היכולת של הכנסת לעשות בקרה תקציבית אמיתית היא שולית. למה לא לעשות תקציב אחת ל-4 שנים ?" שאל שטרית, רטורית.

פרופ' מומי דהן: "אם הייתי מקלף את הקליפות ומשאיר רק את המהות, יצרו שינוי חוקתי בלי לשנות את החוקים. אי-אישור התקציב הרי מוביל לפיזור הכנסת וזה הדבר היחיד שנמנע. זו בעצם המהות של התקציב הדו-שנתי שהוא לא באמת תקציב דו-שנתי. זה מעצים את כוחו של אגף התקציבים שגם כך כוחו גדול יתר על המידה".

ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) הסביר כי אין ניגוד בין תקציב חד-שנתי לבין תכנון תקציבי ארוך טווח: "עסקתי בועדת ברודט לתקצוב רב-שנתי של משרד הביטחון, ניהלתי תקציב רב-שנתי להשכלה הגבוהה. מה הקשר? לא העברנו תקציב בכל שנה? ברור שצריך תכנון רב שנתי בכל הקשר והקשר. לא רק לתשתיות ולביטחון ולהשכלה גבוהה. גם לרווחה ולחינוך. מה הקשר לתקציב דו שנתי ? זו אגדה אורבנית".

לדברי טרכטנברג, "מקיימים דיונים כאילו רציניים על תקציב דו-שנתי כי אנחנו יודעים שזה לא רציני, אבל צריך את הפוזה ולשאול את המומחים."

אז את מי בירך ראש ה-OECD?

מכל המוזמנים לדיון רק ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופ' אבי שמחון, הביע תמיכה בתקציב דו-שנתי. לדבריו: "אם היה תקציב חד שנתי, ב2011 היו מכינים את 2012, אך מאחר והוא נקבע כבר בשנת 2010, ב2011 היה לאוצר את הזמן לעשות את הרפורמות. למשל, ועדת טרכנטברג, ועדת הריכוזיות, ועדת קדמי על מזון ועוד כהנה וכהנה רפורמות גדולות מאוד ששינו את פני המשק הישראלי למשך הרבה שנים".

לטענת שמחון, אנחל גוריה, מזכ"ל ה-OECD, וגם קרן המטבע הבינלאומית תומכים בתקציב דו-שנתי, ואף מדווחים על תרומתו ליציבות התקציבית בישראל. לפיד לעומת זאת, סיפר כי אותו אנחל גוריה אמר לו אישית כי הוא מתנגד לתקציב דו-שנתי וקרן המטבע החמיאה לו על שחדל את התקציב הדו-שנתי והחזיר בכך את היציבות התקציבית.

"אין לזלזל" אמר שמחון, "ביכולת של האוצר להיות שותף לביצוע ותכנון של רפורמות בתקציב דו שנתי. בשנת 2012, הגענו ל-3.2% צמיחה, ומאז לא הצלחנו להגיע לרמה הזו. גם הבור התקציבי שנוצר ב-2012 לא היה כל כך נורא כמו שאומרים. מוסדות הכלכלה הבינלאומיים בודקים אותנו ומוצאים שההתנהלות הכלכלית שלנו נכונה".

לטענת שמחון, אנחל גוריה, מזכ"ל ה-OECD, וגם קרן המטבע הבינלאומית תומכים בתקציב דו-שנתי, ואף מדווחים על תרומתו ליציבות התקציבית בישראל. לפיד לעומת זאת, סיפר כי אותו אנחל גוריה אמר לו אישית כי הוא מתנגד לתקציב דו-שנתי וקרן המטבע החמיאה לו על שחדל את התקציב הדו-שנתי והחזיר בכך את היציבות התקציבית. שמחון הגיב: "כנראה שיש תכונה בגופים בינלאומיים שהם מברכים שרי אוצר מכהנים, כי אותם אנשים בירכו את שטייניץ" (שר האוצר שהוביל את התקציב הדו-שנתי ב-2012-2011).

פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה: "הבור התקציבי ב-2012 לא היה נורא כמו שאומרים". צילום: דבר ראשון
פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה: "הבור התקציבי ב-2012 לא היה נורא כמו שאומרים". צילום: דבר ראשון

לדיון זומן גם הפרופסור לכלכלה, מומי דהן, שהסביר בצורה ישירה ושקטה שגם התקציב הדו-השנתי אינו באמת תקציב דו-שנתי, אלא קומבינציה של שני תקציבים חד שנתיים שעוברים במקביל: "תקציב דו שנתי אמיתי פירושו העברת עודפים אוטומטית בין השנים. העברת עודפים לא אוטומטית פירושו תקציב חד-שנתי כפול. יכולת התכנון של המשרדים היא כמו בתקציב חד-שנתי כי הם לא יכולים לתקצב כאילו יש תקציב לשנתיים.

"בעצם מה שקרה כאן" הסביר פרופ' דהן, "אם הייתי מקלף את הקליפות ומשאיר רק את המהות, יצרו שינוי חוקתי בלי לשנות את החוקים. אי-אישור התקציב מוביל לפיזור הכנסת. זה הדבר היחיד שנמנע. זו בעצם בקליפת אגוז המהות של התקציב הדו שנתי שהוא לא באמת תקציב דו שנתי. זה מעצים את כוחו של אגף התקציבים שגם כך כוחו גדול יתר על המידה".

יעל מבורך, סגנית הממונה על התקציבים באוצר אמרה כי "הופקו הלקחים מהתקציב הדו-שנתי של 2011-2, מודל החיזוי שיש היום הוא הרבה יותר מוצלח, ישנו מנגנון של הגדלה של הרזרבה התקציבית למקרה שיהיו סטיות משמעותיות מהתחזית". אך גם היא הודתה כי "הגדלת הרזרבה פירושה קיצוץ תקציבי. אנו מונעים משאבים היום בעבור המקרה שנזדקק להם בעתיד".

הגדלת הרזרבה מצטרפת למגבלות ההוצאה הקיימות כיום: מגבלת הגירעון, מגבלת ההוצאה והנומרטור, וביחד הן יוצרות תגובה מצטברת של צמצום משמעותי בהוצאה האזרחית של הממשלה. קיים חשש כי הקטנת ההוצאה בתקופה שבה נראה שהמשק הישראלי נמצא בהאטה, עלולה להביא למצב של משבר כלכלי.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!