בדרך לעיכוב נוסף בהחלטה שתשפיע על שוק התקשורת כולו: משרד התקשורת ביקש אתמול (שלישי) עוד דחייה במתן תגובה לבג"ץ ביטול ההפרדה המבנית שהגישה בזק, שמצטרף לאי-קבלת החלטה בנושא פיקוח על מחירי בזק מאז 2017. המשרד היה אמור מיוזמתו להוציא שימוע לגבי ההפרדה המבנית, שלא נודע לגביו דבר. מחר אמורה הייתה פרקליטות המדינה להגיש את תגובת גורמי המדינה, ובראשם משרד התקשורת, לבג"ץ ביטול ההפרדה המבנית שהגישה בזק.

למרות שרשרת של דחיות, לא נראה שהפעם תוגש התגובה בזמן. לדחיות בהחלטה הזו יש משמעות גדולה לגבי המצב הפיננסי של בזק. עסקת בזק-YES הייתה מבוססת בעיקר על הערך הפיננסי הייחודי לבזק – הפיכת הלוואות הבעלים שקיבלה YES, לנכס מס. בזק שילמה תמורת הסדרה זו 368 מיליון שקלים לרשות המסים, להסכם שתקף עד סוף שנת 2019. לאור אי-הסבירות לממש אותו, חייבה רשות ניירות הערך למחוק מהדיווח את נכס המס. כדי לממש את הנכס, בגובה של כ-1.1 מיליארד ש"ח, בזק זקוקה לביטול ההפרדה המבנית – כלומר לאישור מטעם המדינה לאחד את פלאפון, בזק בינלאומי ובייחוד את YES, לתוך חברת בזק.

מבנה השליטה בבזק (גרפיקה: אידאה)

איחוד כזה, יתיר לחברה גם לשווק חבילות שירותים כפי שעושות המתחרות הוט, סלקום ופרטנר, בהם ניתן לרכוש בחשבונית אחת, קו טלפון נייח, קו סלולרי, מנוי שיחות בינלאומיות, חיבור לאינטרנט וחבילת שידורים. יתרון נוסף הוא היכולת לייעל את פעולת החברה, תוך יצירת מוקד שירות לקוחות מאוחד וחסכון נוסף בהוצאות ההנהלה והרכש.

בינתיים, בזק מתמקדת בהליכי התייעלות בחברות הבנות בלבד. עובדי בזק, דורשים שבזק תיכנס בעצמה לשידורים באינטרנט OTT – תחום עליו משרד התקשורת בחר שלא לפקח לחלוטין. חבילת ה"טריפל" של בזק בינלאומי המשווקת כיום, שונה מחבילות אחרות, מפני שהיא לא ממש חבילה, אלא שלושה שירותים שניתן לרכוש בנפרד באותם מחירים כמו בחבילה.

במקביל, משרד התקשורת גם נמנע מפרסום תוצאות שימוע שהחל ב-2017 לגבי הפיקוח על מחירי בזק. מחירי הטלפון הקווי, ועשרות שירותים נלווים אליהם שבזק מספקת כמו התקנה והעתקת קווים, נעשים במחירים מפוקחים. במשרד התקשורת מונע מבזק להפוך את המחיר הקבוע למחיר מקסימלי ומונע ממנה להוזיל מחירים. המשרד קיווה שבכך יצליח לחלק את שוק הטלפון הקווי בין המתחרות – מהלך שנכשל לחלוטין, וניפח את קופתה של בזק במיליארדי שקלים לאורך השנים, מעל ומעבר לעלויות התפעול על השירות הכי ותיק שלה – טלפון קווי.

מצבת החובות של בזק במיליארדי שקלים (גרפיקה: אידאה)

עוד בשנת 2012 פרסם שר התקשורת דאז, משה כחלון, מסמך מדיניות שעדיין בתוקף, בו נוצר קשר בין מספר תחומים: התפתחות התחרות בשוק השידורים, החלת הסדר שוק סיטונאי וביטול ההפרדה המבנית בבזק. השימוע משנת 2017 מציע לאפשר לבזק להוריד את מחירי הטלפון הקווי. בזק טוענת כי כל תנאי המסמך תקפים נכון להיום, ואין סיבה להמשיך במדיניות ההפרדה המבנית.

משרד התקשורת היה אמור ביוזמתו לגשת לעניין. בדברי ההסבר להצעת תקציב 2018 הודיע משרד התקשורת כי "בשנת 2017 הוקם צוות משותף למשרדי האוצר והתקשורת, לבחינת מודל ההפרדה המבנית הקיים בחברת בזק. בשנים 2018-2019 הצוות עתיד לגבש עמדה בשל מודל ההפרדה המבנית הרצוי ולפרסם שימוע ציבורי על מנת לקבל את הערות הציבור בסוגיה". שימוע זה לא פורסם עד היום, כמו גם תוצאות שימוע לגבי פיקוח מחירי בזק.

מדוע מתעכבות ההחלטות?

לחקירה בתיק בזק, בו נחשד מנכ"ל המשרד לשעבר שלמה פילבר, ביחד עם שאול אלוביץ' וצמרת בזק ברגולציה שבויה בידי בזק וכן להתפתחות החקירה ל"תיק 4000", הייתה השפעה של קיפאון בהחלטות של משרד התקשורת. במשרד לא מכהנים שרים לתקופות ארוכות ויציבות, מאז היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט החליט להרחיק את שר התקשורת לשעבר, ראש הממשלה בנימין נתניהו, מקבלת החלטות לגבי בזק. השרים המחליפים צחי הנגבי, איוב קרא ודוד אמסלם לא האיצו את הטיפול בנושא. כהונתו של אמסלם, נעשית בעת כהונת ממשלת מעבר, שמנועה מקבלת החלטות בתחומים שאינם הכרחיים. בזק טוענת שמדובר ביישום מדיניות קיימת ותיקה, ולא בהחלטות מדיניות חדשות ולכן אין מניעה להשלים את ביצוע ההחלטות, שעוכבו עוד הרבה לפני שישראל נכנסה לתקופת ביניים של ממשלת מעבר.

תחת המנכ"ל הנוכחי נתי כהן, התרחשה התקדמות בהסדרה לכניסת בזק לתחום הסיבים האופטיים, אך לא מספקת בינתיים בכדי להשיק את הפרויקט המצופה. קודמו בתפקיד שלמה פילבר, ניסה לכרוך בין פעילות הסיבים האופטיים, מרובת ההשקעה מצד בזק, לביטול ההפרדה המבנית, שתעניק לבזק יתרונות פיננסיים מיידים ויתרונות תחרותיים להמשך קיומה בעתיד. הסיבוך המשפטי של חקירת פילבר וכהונות שרים קצרות הם גורמים שמסבירים חלק מהעיכוב. גם קיומה של ממשלת מעבר אינה תורמת. עם זאת, בסופו של דבר, בזק שילמה את המחיר – החליפה הנהלה, התנתקה משאול אלוביץ' ומיישמת את הסדרי השוק הסיטונאי והתחרות בשוק השידורים, כולל בטלפוניה הקווית – מה שלא הוגדר במדיניות של כחלון מ-2012 ונוצר במשרד התקשורת בהמשך הדרך. היא מצפה ליישום החלקים האחרים של אותה מדיניות – ביטול ההפרדה המבנית, וברמת חשיבות פחותה, הקלה בפיקוח המחירים עליה.

ההשלכה של העיכוב בהחלטות

מאחר ושוק התקשורת היום מבוסס בעיקרו על קבוצות תקשורת גדולות שמציעות הרבה שירותי תקשורת לציבור, הרי שרגולציית התקשורת היא מסכת משולבת. כך למשל, התרסקות הכנסות החברות בתחום הסלולר, מקטינה את יכולתן להתחרות בתחומי התשתית הקווית ורכישת הפקות מקור לשידורי טלוויזיה. מניית בזק התרסקה בשנות החקירה והיא שווה כיום כשליש משוויה בשיא. עם זאת, היא קבוצת התקשורת היחידה שמצליחה לשמור על רווחיות תפעולית נאה, בעיקר בזכות הטלפוניה הקווית היקרה יחסית. הפגיעה בציבור היא בכך שהוא נאלץ לשלם מחירים גבוהים לבזק, לעתים גבוהים ממה שהחברה הייתה מסתפקת בהם, ונאלץ לקבל שירות נחות. מכיוון שמאות אלפי אזרחים בישראל יכולים לקבל שירותי תשתית רק מבזק, העיכוב בהחלטות האסדרה מגדיל גם את הפערים בין תושבים בריכוזי אוכלוסייה גדולים, בהם יש גישה לא רק לתשתית של הוט אלא גם לסלקום-IBC ולפרטנר.

משרד האוצר בחר שלא להגיב לדברים.

תגובת משרד התקשורת לגבי התגובה לבג"ץ "משרד התקשורת אינו הגורם המעכב את תגובת המדינה". לגבי השימוע על מחירי בזק נמסר כי "הנושא בתהליך עבודה". לגבי הצוות המשותף עם משרד האוצר נמסר רק כי "הצוות קיים", אך לא נמסר מידע לגבי מתי נפגש, כמה פעמים ומתי צפוי לצאת שימוע לגבי ההפרדה המבנית.