דוח חדש של הלמ"ס, הסוקר את נתוני ההשכלה של בני 29-20 שהועמדו לדין פלילי, אך לאו דווקא הורשעו, בשנת 2017, מעלה כי שיעור הזכאים לבגרות קרב אוכלוסייה זו נמוך כמעט פי שישה משיעור הזכאים לבגרות באוכלוסייה הכללית. אחוז הזכאים לתעודת בגרות הגבוה ביותר היה בקרב אלו שהואשמו בעבירות מין, ואילו האחוז הנמוך ביותר היה בקרב אלו שהואשמו בעבירות רכוש.

על פי הנתונים, בשנת 2017, הועמדו לדין 9,042 תושבים ישראלים בני 29-20 מהם 8.3% בלבד היו זכאים לתעודת זאת בגרות, זאת בהשוואה ל-48.5% מכלל האוכלוסייה באותם הגילאים. עוד עולה כי 53% מהעומדים לדין פלילי בישראל לא סיימו 12 שנות לימוד, לעומת 14.5% מכלל האוכלוסייה. בעשור האחרון נרשם שיפור קל  בשיעור הזכאים בקרב מועמדים לדין, שעמד ב-2010 על 6.1%.

אחוז האנשים שלא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך בקרב עומדים לדין במשפטים פליליים לפי מין ולפי קבוצת אוכלוסייה (גרפיקה: אידאה)

בתוך כך, קיים פער בין מעמדם החינוכי של אלו שהורשעו בדין ואלו שלא. בקרב אלה שהורשעו, עומד שיעור הזכאים לתעודת הבגרות עמד על 6.6%, נמוך באופן ניכר מאחוז הזכאים שלא הורשעו בדין (18.5%). עם זאת, אצל שתי האוכלוסיות נרשמה מגמת שיפור כשאחוז הזכאים לבגרות עלה הן בקרב המורשעים (מ-4.8% ב-2010) והן בקרב אלו שאינם מורשעים (מ-14.2% ב-2010).

נתוני הלמ"ס מצביעים על מגמה במסגרתה ככל שאזרח מועד יותר לפשיעה, רמת ההשכלה שלו נמוכה יותר. למשל, בקרב מועדים (מועמדים לדין שהורשעו בעבר) רק 3.3% היו זכאים לבגרות, פי ארבעה פחות מבקרב אלו שהועמדו לדין בפעם הראשונה. (13.2%).

פערים משמעותיים נרשמו הן בהבחנה המגדרית והן הסוציולוגית. אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב הגברים שעמדו לדין היה נמוך משמעותית מבקרב הנשים, 7.9% לעומת 14.5% בהתאמה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות בקרב יהודים ואחרים שעמדו לדין ב-2017, היה 10.1%, כמעט פי שניים מהאחוז בקרב הערבים (5.5%).

"בראייה רב-שנתית של אחוז הזכאים לתעודת בגרות העומדים לדין, אפשר לראות שהפער בין היהודים והאחרים לבין הערבים גדל", כתבו אנשי הלמ"ס וציינו כי ב-2010 הפער היה מתון, 6.4% בקרב היהודים לעומת 5.6% בקרב הערבים, ואילו ב-2017 הפער הפך למשמעותי יותר – בעוד מצב היהודים השתפר, שיעור בקרב הערבים נשאר קפוא (10.1% לעומת 5.5%, בהתאמה).

בבחינת אחוז הזכאים לתעודת בגרות לפי קבוצת עבירה, הדוח מציין כי שיעור הזכאים לבגרות היה גבוה ביותר (14.2%) בקרב אלו שהואשמו בעבירות מין ועבירות מרמה (13.5%), נתון שמשמעות אפשרית שלו היא שמדובר בפשיעות המאפיינות את כל סוגי האוכלוסיה ולאו דווקא רמת השכלה כזו או אחרת, בניגודאולי לתפיסה המקובלת. השיעור הנמוך ביותר של זכאים לתעודת בגרות, היה בקרב מי שהואשמו בעבירות כלפי גופו של אדם (6.7%), בעבירות כלפי ביטחון המדינה (6.4%) ורכוש (5.7%).

בחינת הנתונים הנוגעים לגיל הנשירה הנשירה וההתכנות העמדה לדין, מציירת תמונת מצב מעניינת: 85.5% מכלל אוכלוסיית ישראל בני 29-20 סיימו 12 שנות לימוד לעומת 47% בלבד מהעומדים לדין. בעוד 1.8% מכלל האוכלוסייה סיימו שמונה שנות לימוד,  שיעורם בקרב המועמדים לדין עמד על 8.5%. האחוז הגבוה ביותר של אלו שלא סיימו 12 שנות לימוד בקרב העומדים לדין (16.7%) היה במעבר מכיתה ט' לכיתה י'. לעומת זאת, 13.1% סיימו את לימודיהם בכיתה י, אך לא המשיכו ללמוד בדרגות כיתה גבוהות יותר.

דרגת הכיתה הגבוהה ביותר שנלמדה במוסדות שבפיקוח משרד החינוך, בקרב אוכלוסיית ישראל ובקרב עומדים לדין במשפטים פליליים (גרפיקה: אידאה)

גם בבחינת מספר שנות הלימוד מצא הדוח פערים מגדריים וסוציולוגיים. אחוז האנשים שלא סיימו 12 שנות לימוד במוסדות שבפיקוח משרד החינוך בקרב הגברים שעמדו לדין היה גבוה באופן משמעותי מבקרב הנשים (53.8% לעומת 40.9%, בהתאמה) ואחוז האנשים שלא סיימו 12 שנות לימוד בקרב היהודים והאחרים שעמדו לדין (51.2%) היה נמוך מהאחוז בקרב הערבים (55.9%).