דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ח' בניסן תשפ"ד 16.04.24
20.1°תל אביב
  • 20.7°ירושלים
  • 20.1°תל אביב
  • 19.3°חיפה
  • 19.0°אשדוד
  • 20.2°באר שבע
  • 22.0°אילת
  • 17.5°טבריה
  • 18.1°צפת
  • 20.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה בעולם

עבודה מאורגנת / ארגון עובדים אמריקני בדרישה: שנו באופן יסודי את חוקי העבודה בתמורה לתמיכה בבחירות

ארגון העובדים SEIU דורש ממועמדי המפלגה הדמוקרטית להצהיר כי יקדמו הצעות לשינוי יחסי העבודה, וזאת בתמורה לתמיכתו בהם | בין הדרישות: הסכמים ענפיים כלל ארציים וביטול חובת ההצבעה על התאגדות

הפגנת תמיכה באיגודי עובדים מחוץ לבית המשפט העליון בארצות הברית (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin).
הפגנת תמיכה באיגודי עובדים מחוץ לבית המשפט העליון בארצות הברית (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin).
יונתן קירשנבאום

האיגודים האמריקאים דורשים שינוי מבני ביחסי העבודה: ארגון העובדים השני בגודלו בארה"ב דורש מהמועמדים הדמוקרטים להצהיר שיקדמו מספר הצעות לשינוי יחסי העבודה בארה"ב בתמורה לתמיכתם. מדובר בארגון ה-SEIU שמונה 1.8 מיליון חברים והתפצל מארגון הגג AFL-CIO לפני מספר שנים. לטענתם, המבנה החוקי של יחסי העבודה בארה"ב איננו מעודכן למאה ה-21, ודורש שינויים שיביאו לחיזוק העבודה המאורגנת.

מעבר לדרישותיהם להחיל שכר מינימום של 15 דולר לכל עובדי המדינה וחברות הקבלן שלה, הארגון יצא לאחרונה במספר דרישות שיביאו לחיזוק משמעותי של העבודה המאורגנת אם ייושמו. יש לציין שמדובר בארגון עובדים קטן יחסית, ונכון להיום רק המועמדים השוליים יותר הצהירו כי יתמכו בהצעותיהם.

הפגנת תמיכה באיגודים המקצועיים מחוץ לבית המשפט העליון של ארה"ב, 25 ביוני 2018(צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)
הפגנת תמיכה באיגודים המקצועיים מחוץ לבית המשפט העליון של ארה"ב, 25 ביוני 2018
(צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

ההצעות הולכות רחוק יותר מהדרישות של ארגון העובדים הגדול יותר AFL-CIO. ביטול חוקי "הזכות לעבוד" – דרישה מרכזית של איגודי העובדים מהפוליטיקאים במפלגה הדמוקרטית מזה שנים, נכללת כמובן ברשימה. חוקים אלו קובעים כי המדינות השונות יכולות למנוע מאיגודים לדרוש דמי חבר מעובדים שאינם חברי איגוד, אבל נהנים מההסכמים הקיבוציים שלו.

הארגון ממשיך לדבוק בדרישה שהייתה מרכזית בזמן כהונתו של הנשיא אובמה: "חוק חופש הבחירה לעובדים" – שאמור לבטל את החובה לבצע הצבעה על התאגדות במקום העבודה. במקום הצבעה, שבה פעמים רבות מתערב המעסיק נגד ההתאגדות, הצעת החוק קובעת שבמידה והאיגוד מחתים 50% מהעובדים, גם אם הדבר נעשה באופן חשאי, הארגון הופך ליציג במקום העבודה. על אף הבטחותיו, ממשל אובמה מעולם לא חוקק את החוק. עם זאת, לקראת בחירות 2020 מנהיגי האיגודים דורשים מהנציגים הדמוקרטים ללכת צעד קדימה עם ההבטחות לחזק את האיגודים המקצועיים.

הדרישה המרכזית של הארגון היא להכניס לחוק, בפעם הראשונה, יכולת להגיע להסכמים ענפיים כלל ארציים. יו"ר ה-SEIU, מארי קיי הנרי, אמרה בוועידת האיגוד שהתקיימה לפני שבועיים כי "משא ומתן ענפי שבו העובדים ממספר חברות גדולות יושבים סביב השולחן עם המעסיקים ומחליטים יחד על גובה השכר בענף כולו, הוא אופן פעולה רגיל כמעט בכל מדינה מפותחת בעולם", אמרה הנרי בנאום לפני שבועיים. "זה צריך לקרות גם כאן" היא הוסיפה.

למעשה, נכון להיום לא קיים חוק המאפשר הסכמים ענפיים בארה"ב וכל הסכם שכר נדרש להתקבל במשא ומתן בין העובדים למעסיק הישיר שלהם. המערכת הזו מעלה מספר בעיות. הראשונה היא שעובדים שאינם מאוגדים סובלים משכר נמוך יותר, ולא יכולים להנות מהצלחותיהם של האיגודים. הבעיה השניה היא שהעובדה שכל מקום עבודה נדרש להגיע להסכם עצמאי עם המעסיק מגדיל את התמריץ של המעסיקים למנוע התאגדות במקום העבודה.

הפגנות בארה"ב בלייבור דיי (תמונות באדיבות ארגון Fight for 15)
הפגנות בארה"ב בלייבור דיי (תמונות באדיבות ארגון Fight for 15)

מצב עניינים זה הוא תוצאה של מערכת חוקים מיושנת. בעבר, בכל מדינה בארה"ב נקבע שכר העובדים בתעשיות השונות במשא ומתן של ועדה שהורכבה מנציגי ארגוני העובדים, המעסיקים והממשלה. עם זאת, בעשורים האחרונים רוקנו ועדות אלו מתוכן, וכיום נקבע השכר על ידי המעסיקים בלבד. כך, במקומות עבודה בהם העובדים מאוגדים, המשכורות נוטות להיות גבוהות יותר לעומת מקומות עבודה לא מאוגדים בהם המשכורות נמוכות.

הבעיה הגדולה של השיטה הזו היא הירידה הדרמטית במספר העובדים המאוגדים בארה"ב בעשורים האחרונים. לעומת המצב בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, אז היוו העובדים המאורגנים כשליש מכוח העובדה, היום רק 10.5% מהעובדים מאוגדים. משמעות הדבר היא שמעט יחסית מהעובדים האמריקאים יכולים בכלל לנהל משא ומתן קיבוצי על תנאי העסקתם.

לכן דורשים אנשי ה-SEIU מהמועמדים הדמוקרטיים כתנאי לתמיכתם את אימוץ הדרישה לאימוץ משא ומתן ענפי בארה"ב. הארגון קיבל את הצעתו של אחד ממכוני המחקר העוסקים ביחסי עבודה בארה"ב שהציע מערכת ארצית של ועדות לקביעת תנאי העסקה. במסגרת ההצעה, הממשלה הפדרלית תקים ועדות נפרדות לכל אחת מהתעשיות המרכזיות בארה"ב, בהן ישתתפו המעסיקים מרחבי המדינה ונציגי הארגונים המקצועיים. ועדה זו תקבע את תנאי המינימום להעסקה בענף, ועליה יוכלו המעסיקים רק להוסיף.

הצעה נוספת של האיגוד, שהעלו כבר מספר אקדמאים אמריקאים בעבר, הוא העברת חלק ממערכת הרווחה האמריקאית לניהול האיגודים כפי שנהוג במספר מדינות סקנדינביות. באותן מדינות דמי האבטלה מנוהלים למעשה על ידי האיגודים המקצועיים, וממומנים על ידי דמי החבר והממשלה. תחת שיטה זו, ארגוני העובדים הם אלו שמנהלים ומחלקים את דמי האבטלה. שיטה זו נהוגה במדינות כמו שוודיה, דנמרק ופינלנד, שם שיעור החברים באיגודי העובדים הוא מהגבוהים בעולם המערבי.

נציגי ארגון העובדים מבינים שגם אם הדמוקרטים ינצחו בבחירות ב-2020, אין סיכוי שיוכלו להעביר שינוי דרמטי כל כך לטובת העובדים כל עוד הקונגרס נשלט על ידי המפלגה הרפובליקנית. עם זאת, מדובר בתקדים פוליטי, ואם המועמד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית יתמוך בגלוי במהלך כזה, הדבר עשוי לחזק את הגורמים במדינות הפרוגרסיביות יותר, שם קיים סיכוי ליישום מודל שכזה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!