ארגון לובי 99 ועמותת הצלחה הגישו היום (ראשון) ערר לבית הדין לתחרות שבבית המשפט המחוזי בירושלים, כנגד ההחלטה לאשר את  עסקת EMG, החיונית למימוש הסכמי יצוא הגז למצרים ממאגרי הגז "תמר" ו"לוויתן", בדיוק ביום בו דלק הודיעה על הסכם משלים ליצוא הגז עם חברת קצא"א.

הערר ממומן באמצעות מימון המונים, ונשען על חוות דעת בת 64 עמודים של הכלכלן שלומי פריזט, וכן על יעוץ הממונה על התחרות לשעבר – עו"ד דרור שטרום.

לטענת הארגונים, המצב בו בעלי הזכויות במאגרים מחזיקים גם בתשתית הוא מצב פסול מבחינה תחרותית, נושא שהממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, הודתה בו, אך בחרה בכל זאת לאשר את העסקה תחת מגבלות, במקום למנוע אותה.

מדוע אושרה העסקה ?

לפי החלטתה של הלפרין, הסיכוי שלקוחות מישראל ירצו לייבא גז ממצרים נמוך ממילא, וכי גם במצב החדש יוכלו לעשות זאת באמצעות מנגנון של עסקאות החלף (SWAP), בהם יקבלו למעשה גז מספק ישראלי. לטענת הארגונים פתרון זה מותיר יותר מדי שליטה לבעלי הצינור – בהם נובל אנרג'י ודלק – אשר יוכלו להפריע למימוש עסקאות כאלו.

הארגונים דורשים למנוע את העסקה ולהגביל את בעלי המאגרים הישראלים לרכישת זכויות שימוש בצנרת EMG בלבד, ללא אפשרות להפוך לבעלי מניות בו.

יצוא או יבוא למצרים ? תלוי את מי שואלים

עסקאות יצוא הגז הישראלית ללקוחות מצרים מוצגים בדו"חות של קבוצת דלק בגיבוי תחזיות על ירידה צפויה בתפוקת הגז במאגרים הוותיקים במצרים, לצד המשך עליה בביקוש, כך שיש תוחלת ליבוא גז מישראל, ואפילו גם מקפריסין, אשר גם שם לקבוצת דלק יש אחזקות במאגר הגז אפרודיטה. מנגד, בינתיים מצרים מצליחה להגדיל את ייצור הגז ואף לייצא את חלקו, ממאגרים מקומיים בלבד, מה שמטיל ספק בנחיצות הגז מישראל. ככל הנראה, האינטרס המצרי הוא להבטיח למצרים מוכנות לכל תרחיש – הן של עודף בגז והן של מחסור, בזכות הסכמים ליבוא גז בצינורות מישראל ומצרים, ו-2 מתקני הנזלה ליצוא גז נוזלי, כך שהיא יכולה לווסת את הפעילות בנוחות. בנוסף, מצרים מגבירה את השימוש באנרגיות מתחדשות, מה שעשוי לתת לה שליטה נוספת על היקף הביקושים לגז בממלכה.

מימין לשמאל: איציק לוי, מנכ"ל קצא"א, מאמון אל סאקה, יו"ר ומנכ"ל EMG, ארז חלפון, יו"ר קצא"א, , עבדל חמיד חמדי שותף מנהל EMG (קרדיט: שי דולב)

בלובי 99 חוששים שבעתיד הלא רחוק, יתבטל המצב היותר תחרותי שחל באופן זמני כיום, בו 3 מאגרי גז מציעים גז למכירה בהיקף משמעותי – "תמר", "כריש" ו"לוויתן". בעתיד, רק מאגר "לוויתן" יכיל עתודות גז גדולות בלתי מכורות ושליטתו במשק הישראלי צפויה להתגבר, מה שיגדיל את חשיבות התחרות ממצרים, גם אם אינה מהותית כיום.

צנרת נוספת תפתור את הבעיה ?

בקביעה של הלפרין נוסף נימוק לפיו בניית צנרת נוספת ליבוא גז ממצרים ניתנת לביצוע בקלות יחסית  לעומת העלות של רכישת הצנרת הקיימת. כך, רכישת נתח בצינור EMG, תעלה לקבוצת דלק ולנובל אנרג'י כ518 מליון דולר. לעומתם, בנתג"ז מקיימים מגעים עם גורמים מצרים על הנחת צינור נוסף בעלות של עשרות מליוני דולרים בלבד, אשר יונח ביבשה, מאיזור אשלים לשטח המצרי בחצי האי סיני ולא לתחנת קבלה בים בצפון סיני כמו צינור EMG.

ומה עם עסקת EMG עצמה ?

על פי הדיווח האחרון של דלק קידוחים בנושא, רכישת מניות EMG  אמורה להיות מושלמת עד ה-30.9. הרוכשת היא חברת EMED, שהיא שותפות של EAST GAS, חברה מצרית, דלק קידוחים וחברת נובל אנרג'י. הליך משפטי, אם אכן ידון בבית המשפט לתחרות, עלול לגרום לעיכוב בהשלמת העסקה. יצוא גז ממאגר "תמר" אפשרי כבר כעת, וזקוק רק למתן היתרים. לעומתו, יצוא גז מ"לוויתן" תלוי בכשירות הטכנית של המאגר, שצפויה רק בנובמבר 2019, ולכן עיקר ההשפעה של הדיון המשפטי יהיה על מאגר "תמר".​