העניים בארה"ב מתים משמעותית מוקדם יותר מהעשירים, כך עולה מדו"ח של מכון מחקר בלתי תלוי של הקונגרס האמריקאי שפורסם אתמול (שני). מהדו"ח עולה כי מעמד סוציו-אקונומי הוא אחד הגורמים המשמעותיים בקביעת תוחלת החיים, וכי קיים פער גדול בין החמישון העליון והחמישון התחתון. בדו"ח נכתב כי על אף העובדה שתוחלת החיים הממוצעת בארה"ב עלתה בשנים האחרונות, "לא מדובר בעלייה ממנה נהנים כל חלקי החברה, ובאופן ברור ניתן לומר שהעשירים חיים זמן ארוך יותר מהעניים".

הדו"ח בחן החל משנת 1991 קבוצות של אנשים בשנות החמישים לחייהם, לפי חמישונים. החוקרים מצאו כי שלושה רבעים מבני החמישון העליון היו בחיים בשנת 2014, לעומת החמישון התחתון שם פחות מחצי היו בין החיים באותה השנה.

בית חולים אמריקאי (צילום: shutterstock)

על פי החוקרים, אחד גורמים המשמעותיים ביותר ביצירת הפער שבין תוחלת החיים של העשירים והעניים בארה"ב הוא חסכונות ופנסיה. בארה"ב כמעט ולא קיימת מערכת בריאות ציבורית, ומרבית ההוצאות על טיפולים רפואיים צריכים להיות ממומנים על ידי החולה או על ידי חברת ביטוח פרטית, בתמורה לתשלום. שחיקת השכר של חלק גדול מהעובדים האמריקאים בעשורים האחרונים הובילה לכך שלקשישים רבים בארה"ב יש חסכונות פנסיה זעומים. אנשים אלו נאלצים לעיתים קרובות להסתפק בטיפולים רפואיים מוגבלים, או לוותר לחלוטין עליהם.

נכסים תמורת בריאות

לצורך ההמחשה, בשנת 2016 ל-89% ממשקי הבית עם מפרנס מבוגר (מעל 55) בחמישון התחתון לא היה כל חסכון. במרבית המקרים למשקי בית אלו גם לא יהיו נכסים אותם יוכלו למכור במקרה הצורך.

עוד עולה מהדו"ח כי מצבם הכלכלי של החמישונים התחתונים נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות, ועלול להסביר את תוחלת החיים הנמוכה. בדו"ח נכתב כי "שיעור הבעלות על בית בחמישון התחתון שעמד בשנת 2016 על 19%, נמוך דרמטית משיעור הבעלות על בתים באותו חמישון בשנת 2007 שעמד על 28%".. הירידה בשיעור הבעלות על נכסים מצביע על ירידה ביכולתם של העניים בארה"ב לממן טיפולים, לעיתים קרובות בעלי בתים מבוגרים בוחרים למכור או למשכן את נכסיהם כדי לממן טיפולים רפואיים במקרה הצורך.

סנרדרס מנצח במישיגן, מרץ 2016 צילום: סוכנות AP

המחקר נערך לבקשתו של הסנטור ברני סנדרס, המתמודד בימים אלו בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית. סנדרס קרא להרחבה מסיבית של מערכת הבריאות הציבורית בארה"ב במימון ממשלתי. "אנחנו נמצאים במשבר שלא נראה מעולם במדינה מתועשת ודמוקרטית. בשלוש השנים האחרונות תוחלת החיים במדינה העשירה ביותר בהיסטוריה של העולם נמצאת במגמת ירידה", אמר סנדרס והוסיף "אם לא נפעל בדחיפות כדי להקל על המצוקה הכלכלית של מיליוני אמריקאים, ייגזר על דור שלם מוות מוקדם".

נכון להיום, מערכת הבריאות האמריקאית מבוססת ברובה על ביטוח פרטי ולא ציבורי. בארה"ב מעולם לא הונהגה מערכת בריאות ממלכתית כמו בישראל, או במרבית מדינות המערב. בשנות ה-60 אמנם הוקמה מערכת בריאות ממלכתית במתכונת מצומצמת, בשם 'מדיקאייד' (Medicaid), שנועדה לספק שירותי בריאות בסיסיים לעניים ביותר, אך מעט מאוד אמריקאיים עמדו בקריטריונים הדרושים לקבלת טיפול בריאות במימון המדינה.

מרבית אזרחי ארה"ב נשענו, ועדיין נשענים, על מערכת בריאות פרטית, המורכבת ממספר קטן של חברות ענק המספקות ביטוח ושירותי בריאות תמורת תשלום. כך, אמריקאיים רבים נשארים מחוסרי ביטוח במידה ומקום עבודתם אינו מספק להם כזה, ואין ביכולתם לשלם על טיפול באופן עצמאי.

'אובמה קייר' – ההמשך

אחד השינויים הדרמטיים ביותר שעשה הנשיא אובמה היה החקיקה הידועה בשם "אובמה קייר". תחת האובמה קייר ניתן מימון פדרלי לחברות הביטוח הרפואי "מדיקייר" ו"מדיקאייד", מה שיצר למעשה אופציה ציבורית עבור בעלי ההכנסות הנמוכות – חברות ביטוח שלא למטרות רווח שפעלו במקביל לחברות הביטוח הפרטיות. חוק הבריאות החיל חובה על מעסיקים לספק ביטוח בריאות נגיש, וחובה על אזרחים – מעל סף הכנסה מסוים – לרכוש ביטוח בריאות. היבטים נוספים של ה'אובמה קייר' נראים כמעט מובנים מאליהם, אך משכו אש רבה: השתתפות בתשלום על תרופות עבור בעלי הכנסות מועטות, סל מינימום שעל חברות הביטוח לכסות, וכן נאסר על חברות הביטוח לגבות יותר כספים מזקנים. מבחינת המימון של התכנית – התכנית מומנה בין היתר בעזרת מס שהוטל בעיקר על בעלי ההכנסות הגבוהות.

מפגינים בקולורדו נגד ביטול תכנית אובמה קר (AP Photo/Brennan Linsley)

מספר מועמדים בפריימריז הדמוקרטי קוראים להרחבה נוספת של שירותי הבריאות הציבוריים. סנדרס אף קרא לייסוד מערכת בריאות ציבורית במימון מלא של הממשלה. עם זאת, כדי לבצע שינוי בסדר גודל כזה, הדמוקרטים יצטרכו קונגרס שנמצא בשליטתם המלאה, והסיכויים שמצב זה יתרחש בבחירות 2020 קלושים.