חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצא היום (ראשון) לדרך, לאחר כשלוש שנים של דיונים והיערכות ליישום. לפי החוק החדש, חייבים מעל 150 אלף שקלים יטופלו על ידי הממונה לחדלות פירעון במקום בבית המשפט המחוזי. עו"ד סיגל יעקבי, כונסת הנכסים הרשמית: "הכונס הרשמי קיים במשך שלוש השנים האחרונות היערכות משמעותית לקראת כניסתו לתוקף של החוק. אנחנו נעשה את כל הנדרש על מנת להבטיח ניהול ההליכים כדי להבטיח את הגשמת תכליותיו של החוק וניהול יעיל של ההליכים". החל מהיום, התווספה ליעקבי הגדרת תפקיד חדשה – הממונה על הליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי.

מטרתו המרכזית של החוק החדש היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב, וזאת מתוך תפיסה ששיקומו הכלכלי משרת הן את טובת הנושים והן תכליות רחבות יותר. החידוש העיקרי בחוק הוא ששיקום החייב יעמוד במרכז הליכי חדלות הפירעון, וכפועל יוצא, ה"הפטר" – שחרור היחיד מחובותיו – יהפוך לחלק מובנה המגיע בסיום התהליך. חידוש נוסף הוא העברת ניהולם של חלק גדול מההליכים מבית המשפט לגורם מנהלי – הכונס הרשמי, והעברת הטיפול בהליכי חדלות פירעון בבקשות יחידים בעלי חובות בהיקף נמוך (עד 150 אלף שקלים) מבית המשפט לרשם ההוצאה לפועל.

החוק מציע רפורמה מקיפה וחקיקה מודרנית לכלכלה הישראלית, שתיתן מענה לצרכי המשק ולערכים חברתיים נוספים. החוק החדש מעביר חלק משמעותי מניהול ההליכים של חדלות פירעון של יחידים למערכות מנהליות, וכך תורם לקיצור ההליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי. חייבים יחידים שחובותיהם נמוכים מ- 150 אלף שקלים יהיו באחריות רשות האכיפה והגבייה ואילו חייבים שחובותיהם עולים מ- 150 אלף שקלים יהיו באחריות האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, שמעכשיו ייקרא הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

החוק יקנה לפרקליטים, שהוסמכו לכך על ידי כונסת הנכסים הרשמית, סמכויות לקבלת החלטות בהליכים של חייבים יחידים. למעשה, הממונה יהיה אחראי על ניהול רוב הליכי חדלות הפירעון של היחיד. מתן הצו לשיקום כלכלי יינתן בידי בית משפט השלום. ההליך יהיה קצוב לתקופה בת 48 חודשים מעת פתיחתו. בקשות שדורשות הכרעה בזכויות צדדים שלישיים או נוגעות להחלטות מסוימות, כדוגמת מימוש דירת המגורים של החייב תהיה בסמכות בית משפט השלום.

בניגוד למטרות הראשוניות של החוק שכוללות הקלה על החייבים, גובה האגרות שאושרו בהליכים נותר גבוה יחסית, ואף עלה. במהלך פגרת הכנסת עברו תקנות שמגדירות את גובה האגרה שפונים להליך חדלות פרעון יצטרכו לשלם. האגרות אושרו למרות ביקורת לפיה הן מהוות מכשול לאנשים הנמצאים במצב כלכלי קשה ומעוניינים להתחיל בתהליך. האגרה ליחיד עומדת על 1,600 שקלים.

התקנות אושרו בהליך חריג על-ידי ועדה מיוחדת שהוקמה רק לצורך כך, כדי לאפשר את גביית חלק מהאגרות לפי החוק החדש בהליכים בפני הממונה על חדלות פירעון (הכנ"ר) ובהוצאה לפועל. לגבי הליכים שיתנהלו בפני בית משפט: הליכי חדלות פירעון של תאגידים, הליכים ליחידים שנפתחים לבקשת נושה, והסדרי חוב – עתידה הממשלה להגיש תיקון לתקנות לאישור ועדת החוקה שתוקם בכנסת הבאה.

סכומי האגרות שאושרו בהשוואה לאגרות הקיימות כיום:

אגרה בעד ניהול הליכים – נותרה 20% משכר טרחת הנאמן או מנהל ההסדר שמשולמים גם כיום כ"אגרת השגחה" לכנ"ר.

אגרה לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים – נותרה בסכום של 1,600 שקלים, בדומה לסכום שנגבה היום ונקרא "פיקדון".

אגרה חדשה: 30 שקלים עבור כל תביעת חוב שמגיש נושה.

בנוסף, לפי התקנות, מי שהוא יחיד שמיוצג על-ידי הסיוע המשפטי מטעם של חוסר יכולת כלכלית, אינו חייב לשלם את האגרה כתנאי לפתיחת הליך חדלות הפירעון. במקום זאת, האגרה תשולם בסיום ההליך כחלק מהוצאות חדלות הפירעון מתוך נכסי קופת הנשייה. במידה ולא יימצא מספיק כסף בקופת הנשייה כדי לשלם את מלוא האגרה, החלק החסר יהיה פטור.

התקנות נקבעו כהוראת שעה לשנה וחצי (עד ליום ה-1 במרץ 2021), וזאת כדי לאפשר לממשלה להניח בפני הכנסת טיוטת תקנות קבע, שבהן תיבחן האפשרות לקבוע הסדר מקל יותר מבחינת החייבים. בין היתר ייבחנו ההקלות הבאות: אפשרות לתשלום האגרה בתשלומים; הפחתה בסכומי האגרות בחלק מהמקרים; יצירת מנגנון פטור מתשלום האגרה ועוד.

בעקבות כניסת החוק, הוקמה מחלקת חקירות חדשה של כונס הנכסים שתהיה עצמאית ובעלת סמכויות לקיום חקירות פליליות.