האיחוד האירופי מתקרב לצומת דרכים כלכלי – פוליטי, אבל בהתאם להתנהלות האיחוד עד כה, המאבק מתנהל אך ורק דרך הפקידים. במסיבת עיתונאים שערך תקף נגיד הבנק המרכזי מריו דראגי, המתקרב לסיום תפקידו, שתי פרות קדושות באיחוד האירופי ועורר את זעמו של הקצה השמרני של כלכלת היבשת. בגרמניה, הביקורת נגד נגיד הבנק האירופי המרכזי מריו דראגי הגיעה עד לכדי הסתה, כשתמונה שלו כערפד הופיעה על שער הצהובון בילד. בתוך כך, נחשף השבר ההולך ומעמיק בין חלקיו השונים של האיחוד.

מסיבת העיתונאים שערך דראגי סיפקה שתי כותרות כלכליות. אחת, שזכתה לתשומת לב רבה, היא החלטתו של הבנק המרכזי לבצע הורדת ריבית נוספת, אחרי שנראה היה שדווקא יתחיל בתהליך העלאת ריבית לפני מספר חודשים. דראגי הודיע כי ירחיב בפעם הראשונה מאז שנת 2016 את היקף הרכישות במסגרת תכנית ההרחבה הכמותית השנואה על אנשי הממסד הכלכלי בגרמניה. השנייה, שזכתה לפחות פרסום אבל עשויה להתגלות כדרמטית אפילו יותר, נוגעת דווקא לכללים הפיסקליים של האיחוד.

על רקע החשש מפני האטה ואולי אף מיתון, פרסם גוף פקידותי בשם "הוועדה הפיסקלית של אירופה" המלצות "להקל את מורכבות הכללים הפיסקליים של האיחוד", או במילים אחרות לאפשר יותר מרחב לממשלות להשקיע תקציבים בניסיון למנוע האטה כלכלית. דראגי תרם את חלקו לדיון כשאמר באופן מפורש ויוצא דופן כי ממשלות אירופה צריכות לשנות את האופן שבו הן חושבות על מדיניותן הכלכלית- ולהגביר את ההוצאה הציבורית כדי למנוע מיתון.

כך עורר דראגי את זעמו של הימין הכלכלי באירופה

הצעד הראשון של דראגי דורש הסבר. הבנק האירופי הוריד את הריבית על הפיקדונות למינוס 0.5%. כמו בכל הורדת ריבית, המטרה הייתה להוזיל את ההלוואות לציבור ולעסקים, אבל הצעד עצמו לא נוגע להם ישירות. למעשה, מדובר בריבית על פיקדונות של הבנקים המסחריים אצל הבנק המרכזי. כל בנק צריך להחזיק בבנק המרכזי פיקדונות ששוות לשיעור כלשהו מתוך התחייבויותיו ללקוחות, שזה במילים אחרות הפיקדונות והחסכונות של הציבור. הרעיון שעומד מאחורי הריבית השלילית שעליה הכריז דראגי הוא שהבנק המרכזי יגבה מחיר על הפיקדונות של הבנקים אצלו, מה שיעודד את הבנקים לשכנע את הציבור שלא לחסוך אלא להוציא את הכסף. לכן, הבנקים יציעו הלוואות במחירים נמוכים.

בניין הבנק האירופאי המרכזי (צילום: glen photo / Shutterstock.com)

הימין הכלכלי באירופה ובייחוד בגרמניה הזדעק נגד המהלך, וצייר את דראגי כמי ששותה את דמם של החוסכים הגרמנים התמימים, שיאלצו לזכות בריבית נמוכה מאד על פיקדונותיהם. בעיתון הגרמני הימני "בילד" הוצג דראגי כערפד, המוצץ את דמם של החוסכים הגרמנים.

סביר כי הורדת הריבית אכן תפגע בציבור הגדול של החוסכים הגרמנים, על אף ניסיונות הבנק המרכזי למנוע פגיעה כזו. עם זאת, נראה שהציבור התמים שיקבל ריבית נמוכה על חסכונותיו הוא לא מי שמוביל את המתקפה. ישנו בגרמניה בפרט ובאירופה בכלל מגזר אחד שמתנגד באופן עקבי לכל הורדת ריבית והרחבה מוניטרית מאז המשבר הכלכלי, גם במחיר מיתון- הבנקים האירופים.

מפת מדינות אירופה בחלוקה לפי דירוג האשראי, 2017 (גרפיקה: אידאה)

הורדת הריבית אמורה להוריד את מחיר ההלוואות ולאפשר לעסקים ללוות בזול, להרחיב את פעילותם ובכך לתמרץ את הכלכלה. נציגי הבנקים הגדולים באירופה, שמרוכזים בעיקר בגרמניה וצרפת, מתנגדים מאז תחילת מדיניות הריבית הנמוכה לכל הרחבה מוניטרית. נציגי הבנקים מתנגדים בעיקר לתכנית ההרחבה הכמותית, ובגרמניה אף הגישו תביעה נגד הבנק המרכזי בגלל התכנית. ישנם קולות בגרמניה שטענו בעבר שמדיניות הריבית היא עילה לפירוק האיחוד האירופי.

את כל זה אומרים הבנקים בזמן שאירופה הולכת ומתקרבת חזרה למיתון. למעשה, חלקים גדולים מאירופה מעולם לא יצאו ממיתון, ובמדינות כמו יוון, איטליה וספרד ישנם אזורים ששיעור האבטלה בהם עדיין עומד על מספר דו ספרתי. כאן נכנס לתמונה הנושא הבוער השני שעומד על הפרק באיחוד האירופי.

האופציה הפיסקלית תחזור לשולחן?

הורדת ריבית נוספת והגדלת היקף הרכישות בתכנית ההרחבה הכמותית הם צעדים נואשים. ההשפעות השליליות של מדיניות הריבית האפסית ידועות. נגידת הבנק הפדרלי של ארה"ב לשעבר, ג'נט ילן, אמרה במפורש לקראת סיום תפקידה כי הריבית האפסית עלולה לעודד צמיחה של בועות ספקולטיביות ולסכן את יציבות המערכת הפיננסית. בנוסף, תמרוץ המשק על ידי ריבית נמוכה כל כך הוא צעד לא יעיל- חלק גדול מהכסף "נתקע" במגזר הפיננסי, ולא מגיע לכלכלה הריאלית, ובכך לא מסייע בכלל לתמרוץ המשק. באופן פרדוקסלי, הוא כן מסייע להגדלת הפערים הכלכליים, וגורם למספר קטן של סוחרים פיננסיים להתעשר מאד.

דראגי, כמו כל מנהיגי המוסדות הפיננסיים העולמיים, יודע את זה. דראגי יודע שההתעקשות על מדיניות צנע באירופה בזמן המשבר הכלכלי מנעה מהממשלות להתמודד באופן יעיל עם המיתון. הוא יודע שהורדת הריבית לא תוכל להמשיך לנצח, והיא גם ככה לא אפקטיבית ללא מדיניות השקעה והרחבה תקציבית במדינות האיחוד.

לכן, באחד הצעדים האחרונים שיעשה כנגיד, דראגי החליט לעשות את מה שאף אחד לא חשב שנגיד בנק מרכזי אירופי יעשה, ויצא באופן גלוי בעד הרחבה תקציבית באיחוד האירופי. בניגוד לנורמות באיחוד, הוא אמר באופן מפורש שכדי להימנע ממיתון נוסף, מדינות אירופה צריכות לא לצמצם אלא דווקא להגביר את ההשקעה ובכך לתמרץ את המשקים שלהם.

יתכן שדראגי מכין את הקרקע למי שתחליף אותו בתפקיד החל מחודש נובמבר- כריסטין לגארד, שעמדה בראש קרן המטבע הבינלאומית. לגארד ידועה בעמדתה היונית יותר ביחס לצנע, ויתכן שתהיה בוטה עוד יותר בדרישתה להרחבה תקציבית. מה שבטוח הוא שאפילו באיחוד האירופי, מעוז השמרנות הפיסקלית, הבנק המרכזי אומר 'מספיק', וקורא להרחבה תקציבית.