הרחק מתשומת הלב של הציבור הישראלי, הולך ומתפתח משבר כלכלי בגדה המערבית שעלול גם להפוך למשבר פוליטי. מאז פברואר האחרון נמצאת הרשות הפלסטינית במשבר תקציבי חמור, והיא מתקשה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי עובדיה וכלפי הציבור הפלסטיני בגדה המערבית.

על פי דו"ח של הבנק העולמי שפורסם בשבוע שעבר, הכנסות הרשות הפלסטינית במחצית הראשונה של 2019 צנחו בלא פחות מ-50% לעומת התקופה המקבילה ב-2018. הכנסות הרשות ממסים ירדו בתקופה הזו ב-68%. הבנק העולמי אף הזהיר כי לרשות הפלסטינית חסרים כ-1.8 מיליארד דולר כדי לעמוד בהתחייבויותיה, גם לאחר שפנתה לקבל אשראי מהבנקים הפלסטיניים המקומיים.

ראש הרשות הפלסטינית אבו-מאזן נואם בעצרת האו"ם (צילום: אמיר לוי / פלאש 90).

מה שעומד מאחורי הירידה הדרמטית בהכנסות ממסים הוא מה שזכה בישראל לכינוי "משבר דמי המחבלים". למעשה, מאז פברואר השנה קיצצה ישראל 138 מיליון דולר מההעברות הכספיות לרשות הפלסטינית, בעקבות אישור החוק לקיזוז משכורות מחבלים, חוק המנוגד להסכמים הכלכליים שבין ישראל לרשות הפלסטינית. בתגובה הודיע נשיא הרשות מחמוד עבאס כי יסרב לקבל את כל העברת כספי המיסים מישראל, עד שזו תעביר את הסכום המלא ללא קיזוז. כך שלמעשה, נכון להיום ישראל איננה מעבירה את כספי המסים שהיא גובה בעבור הרשות.

"התחזית לרשות הפלסטינית מדאיגה מאוד. העובדה שמנועי הצמיחה הולכים ומצטמצמים, לצד בעיית נזילות המימון, החלו להשפיע על היכולת שלה לקיים את חובתה לשלם לעובדי המדינה ולספק שירותים ציבוריים", אמר קנתן שנקר, נציג הבנק העולמי בגדה המערבית וברצועת עזה.

עוד עולה מהדו"ח כי מאז פברואר השנה הגדילה הרשות את היקף ההלוואות שלקחה מבנקים פלסטינים, ובמקביל היא מבצעת קיצוצים נרחבים בהוצאותיה כדי לפצות על הצניחה בהכנסותיה. בין היתר, כך על פי הבנק העולמי, מתחילת השנה שילמה הרשות רק 60% ממשכורות עובדיה.

החוק לקיזוז משכורות מחבלים

כאמור, המשבר הנוכחי ברשות הפלסטינית מקורו בחוק לקיזוז משכורות מחבלים, שיזמו חברי הכנסת  אלעזר שטרן (יש עתיד) ואבי דיכטר (הליכוד) במהלך הכנסת ה-20. החוק, שאושר בפברואר האחרון, קובע כי ישראל תקזז מתוך כספי המיסים אותם היא מעבירה לרשות הפלסטינית את הסכום שהשקיעה הרשות בשנה החולפת בתשלומי קצבאות למשפחותיהם של אלו שהיו מעורב באירועי טרור.

ח"כ אלעזר שטרן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

על פי החוק, משרד הביטחון יגבש בתום כל שנה דו"ח על הכספים שהרשות הפלסטינית שילמה בזיקה לטרור, שיובא לאישור הקבינט. מתוך הכספים שישראל מחויבת להעביר לפי הסכמי הביניים, ינוכה בכל חודש סכום של אחד חלקי 12 מהסכום בדו"ח שאישר הקבינט. הכספים שיקוזזו אמורים לעבור לקרן ייעודית לנפגעי טרור ורכוש, בהם גם החקלאים ששדותיהם נשרפו כתוצאה מטרור העפיפונים.

בעבר חסמה הממשלה את קידומה של גרסה פרטית של הצעת החוק, שקבעה כי כל הסכום שיימצא שהרשות הפלסטינית העבירה לטרור ינוכה ללא שיקול דעת של הקבינט, וביקשה ממשרד הביטחון לגבש חוק חדש. בהצעה הממשלתית נכלל סעיף שלפיו הקבינט המדיני-ביטחוני יוכל להחליט אם לנכות, להקפיא או להעביר את הסכום. אולם חברי הכנסת התנגדו לסעיף זה בטענה כי "הוא משאיר את המצב הקיים כיום על כנו". בסופו של דבר, כאמור, אושרה הצעה ללא שום סעיף המאפשר גמישות לממשלה לבטל או להקפיא את הקיזוז.

כחלק מהסכמי אוסלו, ישראל והרשות הפלסטינית חתומות על הסכמים כלכליים שבשם "הסכמי פריז". על פי ההסכמים, ישראל היא זו שגובה את המכסים על סחורות המיובאות לתוך שטחי הרשות. לאחר מכן, על פי ההסכם ישראל מעבירה את הסכום שנגבה בעבור הרשות הפלסטינית, שמהווים כ-65% מתקציבה. אחרי אישור החוק בכנסת הודיע נשיא הרשות מחמוד עבאס כי יסרב לקבל כל העברת כספים מישראל עד לביטול הקיזוז והעברת הסכום המלא.

בישראל העלו מספר חברי כנסת בשנים האחרונות טענות בנוגע להסכמי פריז, ובעיקר לשימוש הפלסטיני בכסף המועבר. הרשות הפלסטינית משקיעה סכומים גדולים מתוך תקציבה בקצבאות למשפחות של פלסטינים שנאסרו או נהרגו על ידי צה"ל בעקבות השתתפות באירועי טרור. בשנים האחרונות עלתה בישראל הטענה כי בגלל השימוש בכסף למימון קצבאות לפעילי טרור, על ישראל להפסיק את העברת הכספים לרשות.

אלא שהחוק עלול לערער את ההסכמים הכלכליים בין ישראל לרשות, וכפי שמסתמן גם על יציבות הרשות הפלסטינית בכלל. מבחינה רשמית החוק מהווה נסיגה חד צדדית של ישראל מאחד הסעיפים המרכזיים ביותר בהסכמי פריז. התעקשותו של אבו מאזן שלא לקבל כל העברות מישראל עד לביטול החוק מכניסה את הרשות הפלסטינית למשבר התקציבי החמור בתולדותיה. חוסר יכולתה של הרשות לשלם את משכורות עובדיה עלול לגרם לזעזוע פוליטי בגדה, ולהיחלשות התמיכה במוסדות הרשות, שנכון להיות מקיימים קשר בטחוני הדוק עם ישראל. בדיוק מהסיבה הזו דווח על "התנגדות מקיר לקיר" במערכת הביטחון כלפי יישומו של החוק.

גם בצמרת הפוליטית יש, ככל הנראה, מי שמודאג מערעור היציבות ברשות. בחודש אפריל דווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון ניסו לשכנע את עבאס לקבל את הסכום המקוזז, כדי למנוע קריסה כלכלית ברשות. לאחר שעבאס סירב לבקשה, דווח גם כי משרד האוצר ניסה להעביר באופן חד צדדי את הכסף לרשות, אבל משרד האוצר הפלסטיני מנע את ההעברה.