המהלך החדש של משרד החקלאות שאמור להוציא את הפוליטיקאים מתהליך עדכון המחירים המפוקחים, הוא עוד שלב בדה פוליטיזציה של מערכת קבלת ההחלטות בממשל הישראלי. הרקע להחלטה הוא "הקרב על החלב" שניהל שר האוצר משה כחלון, שניסה להשאיר את מחירי מוצרי החלב נמוכים עד להשלמת רפורמה בחלב. בסופו של דבר, הרפורמה שהוסכמה עם ראשי תנועות ההתיישבות וזכתה לביקורת מצד רפתנים, לא יצאה לפועל בגלל התפרקות הממשלה, ובהוראת בג"ץ הורה כחלון על העלאות מחירים. אז האם החלפת שיקול דעתו הפוליטי במנגנון אוטומטי טובה לנו? בכלל לא בטוח.

בימים האחרונים פרסמה ועדת המחירים המשותפת למשרד החקלאות ומשרד האוצר טיוטה למנגנון פיקוח מחירים, שאמור להחליף את שיטת עדכון מחירי המזון המפוקחים הקיימת, ולהפוך את המנגנון לאוטומטי שאינו תלוי באישורי השרים. נכון להיום שיטת עדכון המחירים מתחילה בוועדה לפיקוח על המחירים שאוספת את הנתונים מהשטח ומעבדת אותם לתוך נוסחה המשלבת את עלויות הגידול, העיבוד והשיווק של התוצרת עם שיעורי הרווח הרצוי בחלקים השונים בשרשרת. פרוטוקול הועדה והמלצותיה מועברים לשרים הרלוונטיים (שר החקלאות ושר האוצר) שמאשרים את מסקנות הועדה וחותמים על צו לעדכון המחירים.

משה כחלון, אורי אריאל ושי באב"ד מציגים את הרפורמה במשק החלב, אוקטובר 2018 (צילום: דוברות האוצר)

הצורך בפיקוח על המחירים של תוצרת חקלאית נועד לשרת שתי מטרות מרכזיות. הראשונה להגן על החקלאים שנמצאים בעמדת נחיתות שכן הם מחזיקים במוצר מתכלה שההשקעה בייצורו גדולה מאוד וחיי המדף שלו קצרים יחסית. אם החקלאי יהיה נתון לחסדי השוק, עמדת הנחיתות שלו תנוצל על ידי השחקנים האחרים בשרשרת השיווק, שכן חלב שהוא לא יצליח למכור באותו היום ייזרק לפח. הסיבה השנייה לפיקוח על המחירים נועדה לשמור על סל מוצרי בסיס במחיר יציב ונמוך עבור הצרכנים. שיטת הפיקוח על המחירים יחד עם מכסות הייצור אמורה להבטיח אספקה קבוע של תוצרת טרייה לשוק, למנוע תקופות של מחסור או עודף חריגים. למעשה שוק החלב ושוק הביצים נותרו איים אחרונים של ענפים חקלאיים בישראל שפועלים בכללים קצת שונים מכללי השוק החופשי. כשבמקרה של חלב, מדובר בפיקוח כפול כשמצד אחד הועדה קובעת את מחיר המטרה אותו משלמות המחלבות לחקלאים ומצד שני את המחיר לצרכן של מוצרי החלב שבפיקוח.

המערכת הזו פעלה יחסית טוב עד שבמרץ 2018 סירב שר האוצר כחלון לחתום על הצו להעלאת מחירי מוצרי החלב המפוקחים, בהתאם להמלצות הועדה. שר האוצר ביקש להילחם ביוקר המחיה ודרש מהמחלבות לספוג את השחיקה ברווחיות. המחלבות מצידן סירבו לשלם את מחיר מלחמתו של שר האוצר ביוקר המחיה ופנו לבג"ץ בטענה שהן מפסידות מאות מליוני שקלים בעקבות דחיית עדכון המחירים. כחלון טען שהוא נלחם במונופול. כותרות העיתונים טענו שהשר מבקש להימנע ממצב שבו חתימת ידו מופיעה על התייקרות. אפשר להצדיק את מהלכיו של כחלון בתחום או להתנגד אליהם. אבל כל עוד שר חותם על צו ברור שמדובר בתהליך של בחירה במדיניות.

חלב בסופרמרקט (נתי שוחט פלאש90)

הפתרון שמציעה עכשיו הועדה לפיקוח על המחירים בהפיכת המנגנון לאוטומטי הוא חלק ממגמה של ניתוק הכלכלה מהדמוקרטיה הישראלית. עוד ועוד החלטות גורליות מתקבלות על ידי 'מנגנונים אוטומטיים' ו'נוסחאות כלכליות', שכאילו ירדו מהשמיים הישר אל שולחן האוצר. בין אם זה נוסחת תקרת תקציב המדינה והנומרטור הנלווה אליה, בין אם מדובר בנוסחאות הקובעות מתי ייבוא של מוצר מסויים עובר לייבוא במחירי היצף או מה הסכום הראוי שאותו נכון לקבוע כקצבת זיקנה או קצבת נכות. הכלכלה מלאה בנוסחאות והצמדות.

כל עוד מדובר בתיאוריה הנלמדת בחדרים הממוזגים של הפקולטות לכלכלה, הנוסחאות עובדות. אבל בשדה, מחוץ לכיתה, הנוסחאות שקובעות את חיינו חייבות להישאר ככלי מסייע לתבונה האנושית. זו שמסוגלת לראות את התמונה הרחבה, להכניס שיקולים שונים ולקחת אחריות. הנאיבים יחשבו שמדובר בהעברת המושכות לידי מנגנון רציונלי, נטול פניות ואינטרסים אישיים. כזה שיש בו אמת קרה ובלתי תלויה. האמת היא שמדובר בהעברת יכולת קבלת ההחלטות ושקילת השיקולים מידיהם של נבחרי הציבור, אל מנגנונים טכנים שנקבעים לרוב ע"י קבוצה נסתרת של יודעי סוד. האינטרסים ותפיסות העולם מוטבעים אל תוך אותם המנגנונים ואותן הנוסחאות שבהופכן לטייס אוטומטי עשויות לייצר רווח גדול מאוד, או לחילופין לכפות עליינו מדיניות קיצונית. מדיניות של קיצוצים ושל הפקרות.

אפשר להסכים עם שר האוצר כחלון שנמנע מחתימה על עדכון המחירים ואפשר להתנגד לו. זה בדיוק היופי בהחלטה של בן אנוש, נבחר ציבור. אפשר לבקש ממנו להציג את עמדתו בפני שופטי בג"ץ ובפני הציבור. זו בדיוק הסיבה שאנחנו הולכים כל ארבע שנים ולעיתים כל ארבעה חודשים אל הקלפי. כדי לבחור את האדם בעל התבונה שיחתום על הצווים. הצווים שייקרו או יוזילו את מחירי המזון, הצווים שיעלו או יורידו את הקצבאות, הצווים שבעתיים נתגייס למילואים.​