זרם המהגרים למדינות ה-OECD עלה מעט ב-2018. כ-5.3 מיליון מהגרי קבע חדשים שהגיעו למדינות החברות בארגון היוו עלייה של 2% לעומת 2017. הנתונים מראים עלייה במספר המהגרים עם משפחתם או מתאחדים עם משפחתם ובמספר מהגרי העבודה, וצניחה חדה במספר בקשות המקלט. יש לציין כי משנת 2015 קלטו מדינות אירופה, החברות ב-OECD, יותר מהגרים מארה"ב, אך זו עדיין נשארה היעד הפופולרי ביותר להגירה, כשגרמניה במקום השני.

לאורך שנות קיומו של המין האנושי נדדו בני האדם על פני הגלובוס – החל מהגירה לשם השגת משאבים גדולים יותר, כמו ציד וליקוט, הגירה לצורכי הקמת משפחה, בריחה ממצוקה מלחמות או רדיפה פוליטית, וגם הגירה לצרכי עבודה או חיים טובים יותר. הדוח שפורסם השבוע יכול לתת לנו פרספקטיבה על כמה התופעה הזו משתנה כל הזמן. כיום, ההגירה נוגעת בכלל ההיבטים של המדינה: שינויי חקיקה הנוגעים לזכות להיכנס למדינה, להישאר בה ולכמה זמן, מי יכול להתיישב בה עם משפחתו, מי יכול להשיג אזרחות או להצביע, וגם השפעה על תרבות, מקומות וערכים של חברה שבאים לידי ביטוי בחיי היומיום.

כאמור הדוח שהתפרסם השבוע, ציין מגמה עיקרית שנמדדה בשנה שעברה: בזמן שההגירה ההומניטרית הראתה סימני ירידה, הגירה לצורך עבודה ומשפחה דווקא עולה. על פי הדוח שהתפרסם השבוע, בקשות המקלט פחתו ל-1.07 מיליון ב-2018, 35% פחות מהשיא של 1.65 מיליון בקשות שנרשם ב-2015 וב-2016. מרבית מבקשי המקלט הגיעו מאפגניסטן, ואחריה סוריה, עירק וונצואלה. בגלל הירידה בבקשות המקלט, גם מספר הפליטים הרשומים צנח ב-28%.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

הגירה משפחתית, כלומר כזו בה משפחות שלמות מהגרות יחד או יחידים מהגרים על מנת להתאחד עם משפחתם שנמצאת כבר במדינת היעד, עלתה ב -9%  ב-2018, הגירה לצורך עבודה עלתה בכ-6%. מהגרי משפחה מהווים 40% מכלל זרם ההגירה, יותר מכל קטגוריה אחרת. קטגוריה רחבה זו כוללת ילידי מדינות OECD המביאים בני זוג מחו"ל, אך גם מהגרים המגיעים עם משפחה מלווה, או איחוד משפחות. יותר ממחצית ההמגרים להם יש משפחה, לא הביאו את משפחתם בהתחלה.

עיכובים באיחוד המשפחתי, עולה מהדוח, משפיעים על בני זוג ועל סיכויי השילוב שלהם במדינה החדשה, במיוחד עבור נשים. הדוח מציג אפשרות של הקשר ישיר בין תנאים מחמירים לשילובו של המהגר הראשי לפני קבלת היתר לאיחוד משפחות לבין שילוב מולח של בן/בת הזוג. עיכובים ארוכים עלולים לפגוע גם בתוצאות השילוב של ילדי מהגרים, ולהפחית את מיומנות השפה במדינה המארחת ואת תוצאות החינוך.

במקביל לעלייה במספר מהגרי העבודה, נרשם שיפור גם בסיכויי התעסוקה של מהגרים, בהמשך למגמות החיוביות שנרשמו בחמש השנים האחרונות. בממוצע, יותר מ-68% מהמהגרים למדינות ה-OECD מועסקים  (2.4% פחות משיעור ילידי המקום) ושיעור האבטלה ירד מ-9.4% ב-2017 ל-8.7% ב-2018. עם זאת, קבוצת האוכלוסיה שיש לה גישה נמוכה לתעסוקה היא מהגרים צעירים ומהגרים בעלי רמת השכלה נמוכה, שעדיין נאבקים בשוק העבודה. השיפור הגדול ביותר באחוזי התעסוקה הוא דווקא של נשים ועובדים מבוגרים (בני 64-55).

הדוח גם מגלה כי מדינות ה-OECD ממשיכות להתאים את תכניות הגירת העבודה שלהן כדי לשפר את הבחירה ולהעדיף מיומנויות נחוצות עבורן. מספר מדינות ערכו גם רפורמות בתהליכי הכניסה שלהם למהגרים שהם מפתחי סטארטאפ. מדינות מסוימות הציגו הגבלות על נהלי איחוד משפחות או ייעלו את נהלי המקלט שלהם.

"הגירת העבודה הזמנית" רשמה עלייה משמעותית בשנת 2017 והגיעה ל-4.9 מיליון לעומת 4.2 מיליון בשנת 2016. זו הרמה הגבוהה ביותר מאז החל הארגון לתעד נתונים אלה לפני יותר מעשור. באזור האיחוד האירופי ואיחוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), עובדים "שהוצבו" על ידי מעסיקיהם לעבודה במדינות אחרות באיחוד האירופי או ב-EFTA, ייצגו את הקבוצה הגדולה ביותר לעובדים זמניים: קרוב ל-2.7 מיליון בני אדם. חלק ממהגרי העבודה הזמניים שוהים מספר שבועות במדינת היעד, אך אחרים שוהים גם מספר שנים, ובשש מתוך 20 המדינות שהנתונים עליהן זמינים, מהגרי עבודה זמניים מוסיפים יותר מ -2% לכוח העבודה המקומי.

"הגידול המשמעותי בהגירת העבודה הזמנית הוא סימן לדינמיות בשווקי העבודה של ה- OECD, אך גם לשילובם" אמר מזכ"ל הארגון אנחל גורייה במעמד השקת הדו"ח בפריזף "מהגרים זמניים מביאים מיומנויות ויכולות הנדרשות על ידי מעסיקים מקומיים."                ​

מהגרי עבודה עובדים בחווה חקלאית בקליפורניה. ארכיון (David Litman / Shutterstock.com)

פליטים בנמל האי כיוס ביוון (צילום ארכיון: AP Photo/Petros Giannakouris).