איכות התחבורה הציבורית בישובים הערביים עדיין נמוכה בהרבה מאשר בישובים היהודיים – כך עולה ממחקר של בנק ישראל שפורסם היום (ראשון). "קיים פער ניכר בין רמת התחבורה הציבורית המסופקת בפועל ליישובים יהודיים וליישובים ערביים", נכתב. על-פי המחקר, רמת התחבורה הציבורית בישובים הערביים הגדולים נמוכה בכשליש מרמת התחבורה בישובים יהודיים דומים, ומצבם היחסי לא השתפר מאז 2010. לעומת זאת, בישובים הקטנים עולה כי רמת התחבורה שווה לזו שבישובים יהודיים דומים.

"רמת השירות ביישובים ערביים קטנים השתפרה במהלך התקופה, כך שהיא דומה כיום לרמה ביישובים יהודיים דומים", כותבים החוקרים. עם זאת, "לעומת השיפור במצבם היחסי של יישובים ערביים קטנים, הניסיון לקידום רמת השירות ביישובים ערביים גדולים נחל הצלחה חלקית בלבד. בתחילת התקופה רמת השירות בישובים אלה הייתה נמוכה מהרמה ביישובים יהודיים דומים". החוקרים מציינים גם כי אחד הגורמים לפער הגדול בין הישובים היהודיים לערביים הוא העובדה שכל תחנות הרכבות נמצאות בשטחן המוניציפלי של ישובים יהודיים.

מבט על נצרת, דצמבר 2017 (נתי שוחט / פלאש90)

המחקר מראה שמספר נסיעות האוטובוסים ל-1,000 איש ביישובים ערביים נמוך משמעותית מאשר ביישובים יהודיים – וכי פער זה צומצם רק במעט במהלך העשור האחרון. בישובים הערביים הגדולים מספר נסיעות התחבורה הציבורית קטן ב-36% ממספר הנסיעות בישובים יהודיים בגודל דומה.

כותבי הדו"ח תולים את השיפורים בשירותי התחבורה הציבורית בישובים הערביים בהחלטה 922, שידועה כ"תכנית החומש למגזר הערבי". ההחלטה, שהתקבלה בממשלה בשנת 2015 בתמיכת משרד האוצר ובנק ישראל, הביאה להשקעה של 9.5 מיליארד שקלים בפיתוח החברה הערבית. במסגרת התכנית כבר הושקעו מעל ל-5 מיליארד שקלים בפיתוח התשתיות, החינוך והשיכון בחברה הערבית.

אחד מיעדי התכנית היה השוואה של רמת התחבורה הציבורית בישובים הערביים לאלו שבישובים היהודיים עד לשנת 2022. מה שעמד מאחורי החלטה זו היא, בין היתר, המספר הנמוך באופן יחסי של בעלי רכבים בישובים הערביים לעומת בישובים יהודיים. על-פי ההצעה, ובמספר פרסומים של בנק ישראל, גישה גבוהה יותר לתחבורה ציבורית תאפשר לחלקים גדולים יותר מהחברה הערבית למצוא תעסוקה ותאפשר נגישות למוסדות חינוך, עוד דבר שיביא לשיפור במצב התעסוקתי של האוכלוסייה הערבית בעתיד.

כל תחנות הרכבת נמצאות בשטחי יישובים יהודיים (צילום: נועם ריבקין פנטון/ פלאש90)

"תחבורה ציבורית יעילה מספקת תועלות רבות למשק ולפרטים: שיפור הליך ההתאמה בשוק העבודה על-ידי הגדלת אפשרויות התעסוקה העומדות בפני הפרטים והגדלת הנגישות של פרטים שאין בבעלותם רכב לשירותי חינוך, בריאות, פנאי ותעסוקה", כותבים החוקרים. בנק ישראל קורא מזה שנים להגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל והעלאת רמת שירותי החינוך בישובים הערביים. לפני מספר חודשים פרסם בנק ישראל מחקר לפיו במידה ולא תתקיים השקעה בציבור הערבי והחרדי שתוביל לעלייה ברמת ההשתתפות שלהם בשוק העבודה, ירד קצב הצמיחה ממוצע של מדינת ישראל מ-3.3% ל-2.7%.

"במסגרת החלטה 922 הוקצו משאבים רבים לפיתוח תשתיות תחבורה לאוכלוסייה הערבית ונראה שהשקעה זו אכן נשאה פרי. בשנתיים שלאחר ההחלטה כ-37% מסך הכבישים החדשים שפותחו מיועדים בעיקר לשירות האוכלוסייה הערבית. זוהי ראיה לכך שבהינתן המימון והמחויבות של הגורמים המעורבים, אפשר להתגבר לפחות על חלק מהבעיות", נכתב במחקר.

אחד ההסברים שנותנים החוקרים לכך שגם אחרי מספר שנים של השקעה הפער בשירותי התחבורה הציבורית נשאר גדול הוא בכך שיש צורך בפיתוח תשתיות כתנאי לשיפור מערכת התחבורה, זו כוללת תשתית כבישים סבירה, חניוני אוטובוסים בקרבת היישוב ושטח המיועד לתחנות עצירה.​