דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"א בניסן תשפ"ד 19.04.24
21.5°תל אביב
  • 17.2°ירושלים
  • 21.5°תל אביב
  • 18.3°חיפה
  • 20.1°אשדוד
  • 19.2°באר שבע
  • 25.1°אילת
  • 22.1°טבריה
  • 14.1°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דעות

דעות / הסכסוך בכבאות הוא מאבק כנגד הרס של מרקם אנושי ודריסת זכויות עובדים | טור דעה

בשנים האחרונות התפטרו עשרות לוחמי אש, תשלומים המגיעים להם עוכבו, וכעת מנסה ההנהלה למנוע מהם לנוח בלילות | זכותו של הציבור לדעת, וזכותנו להשמיע את קולנו

לוחם אש בשריפה באיזור חיפה (צילום: דוברות כב״ה בני-ברק)
לוחם אש בשריפה באיזור חיפה (צילום: דוברות כב״ה בני-ברק)

בשנתיים האחרונות מנהלים לוחמי האש בישראל מאבק כנגד הפגיעה בתנאי עבודתם וביחסי העבודה במערך הכבאות. במאמר זה נשתף את הציבור במספר עובדות, שרובו כנראה לא מודע אליהן, על המציאות עמה מתמודדים לוחמי האש בישראל. 

לוחם אש בישראל מבלה שליש מחייו בעבודה (⅓!), וכנראה שגם יותר. לוחם אש נמצא בעבודה 24 שעות, וב-48 השעות שלאחר מכן חוזר לביתו, שם הוא נמצא בכוננות, ולעיתים מוקפץ לשריפות או עיבוי התחנות בכוח אדם.

לוחם האש תומר הברפלד בפעולת כיבוי (צילום: באדיבות המצולם)
לוחם האש תומר הברפלד בפעולת כיבוי (צילום: באדיבות המצולם)

במהלך המשמרות מסכנים לוחמי האש את חייהם ובריאותם כדרך קבע. נכון, יש גם שעות שאין קריאות או אימונים או טיפול לרכבים או הדרכות. בחלון הזמנים הזה, במידה ונשאר זמן, אנו מכינים אוכל למשמרת (בוקר,צהריים,ערב), מנקים את התחנה, נותנים סיורים ושירות לכל אזרח שמגיע לתחנה (גם אם זה ללא תיאום), צובעים ומטפחים את שטח התחנה ועוד. בנוסף, מתקלחים ומתפנים כאחד האדם, וגם נחים או ישנים בלילה, אך בו בעת, עדיין נותנים שירות לאזרח. מערך הכבאות של ישראל מורכב מאנשים אשר מסורים לעבודתם, ואין אפילו ספק קטן בנכונותם לבצע את המשימות ולהיות חלק מגוף האמון על הצלת חיים ורכוש. 

עד השרפה בכרמל התנהל מערך הכבאות תחת רשויות מקומיות שונות, התנהלות שיצרה מצב של חוסר אחידות בציוד, אמצעים וכוח אדם, וכן פערים ברמה הניהולית מערכתית. לאחר הרפורמה נוצרו מחוזות אחידים שפועלים בשיתוף פעולה, התחיל גיוס של כוח אדם חדש דרך נציבות שירות המדינה, והגיע תקציב מנופח שאפשר רכישת ציוד ורכבים. עד כאן הכל התנהל בצורה ששיפרה את המערך, ואם היו חילוקי דעות ידענו להגיע לפשרות, גם אם זה היה כרוך בוויתור על זכויות. הכל למען המטרה – הצלת חיים ורכוש.

עד כאן הכל ברור ומובן. אז על מה הדיון? הידעת שלוחם אש אינו מקבל אוכל במהלך המשמרת, וגם לא פיצוי בשכר על כך? נכון, ככה התקבלנו לעבודה. האם זה צודק או הוגן? לא. לכן ועד העובדים אשר מייצג אותנו על פי חוק הגיע להסכם עם האוצר ונציגי המערך בדבר תשלום על ארוחות (שעליו היה צריך גם להתפשר), אך בחלוף שנתיים מחתימת ההסכם, טרם שולמו הכספים ללוחמים. ודיברנו על הוגנות…

עניין זה הוא רק על קצה המזלג. כספי רווחה שמגיעים לנו על פי חוק משמשים ככלי לניגוח בוועד ובעובדים כמדי שנה מצד ההנהלה. מסתמן שבעקבות זאת, גם השנה לא נקבל שי לחג. אבל מה כאן האבסורד? שזה לא עניין של כסף ותקציבים, זהו עונש קולקטיבי לעובדי המערך. בזמן שנציבות הכבאות מבזבזת כחצי מיליון שקלים לכתיבת 'רוח לכבאות' ועוד כ-2.5 מיליון שקלים על רכבי יוקרה חדשים למפקדי המחוזות, זו מצידה טרם מצאה לנכון לתת לעובדים את מה שמגיע להם על פי חוק. אתם בטח שואלים – למה? גם אנחנו.

ההנהלה המכובדת של המערך מעוניינת לבטל את האפשרות של לוחמי האש לנוח בלילות, ובו בעת להפוך אותנו למאבטחים של התחנות. כן, כן. לחברת אבטחה. הרי מי אם לא כבאי 'יפטרל' בלילות סביב התחנה, אחרי שהיה ער 18 שעות או 20 שעות, יצא לכיבוי שריפות, חילוצים, תאונות וכו'?

בימים אלו יצאו עשרות לוחמי אש (אליהם יצטרפו עוד מאות בהמשך) לתביעת ענק על סך של עשרים ואחד מיליון ש"ח. למה? כי הנציבות והאוצר בחרו לחסוך על אותם לוחמים. לחסוך בתשלום של שעות כוננות, שעות עבודה, אוכל, נסיעות, אחזקת רכב ועוד. דברים בסיסיים במקום עבודה בכלל ובכבאות בפרט, ורובם מגיע על פי חוק.

אחרי כל זה, ההנהלה המכובדת של המערך מעוניינת לבטל את האפשרות של לוחמי האש לנוח בלילות, ובו בעת להפוך אותנו למאבטחים של התחנות. כן, כן. לחברת אבטחה. הרי מי אם לא כבאי 'יפטרל' בלילות סביב התחנה, אחרי שהיה ער 18 שעות או 20 שעות, יצא לכיבוי שריפות, חילוצים, תאונות וכו'? על הדרך גם ינהגו לוחמי האש ברכבי משא כבד לאחר כמעט יממה שלמה ללא שינה, ויסכנו את עצמם ואת הציבור. אגב, בניגוד לתקנות התעבורה. ושוב, זה רק על קצה המזלג.

במהלך שש השנים האחרונות התפטרו עשרות כבאים מעבודתם – דבר אשר לא היה כמותו מעולם במערך הכבאות. מרביתם עזבו את העבודה במהלך שלושת השנים האחרונות. האם זו מקריות? נציין שאלו בדיוק אותן שנים בה התחלפה ההנהלה. 

מה שקורה בפועל היום זה שהנהלת הכבאות משחיתה במו ידיה את ההון האנושי בתחנות הכבאות וההצלה בישראל ובמערך בכלל, מתנכלת לעובדים בכל הדרגים, מנסה להכשיל במקום לקדם, עוברת על חוקי עבודה ואינה מכבדת הסכמים. אותה הנהלה מקדמת ומתעדפת מקורבים ויוצאי צבא ומשטרה, ומצמצמת את האופק הקידומי של העובדים שצמחו במערך ויתרה מכך, פוגעת ברמה המקצועית תוך מינוי אנשים חסרי כל ניסיון בכבאות.

ואחרי כל זה, מה אנחנו נגיד? אלו שמסכנים את חייהם ובריאותם, אלו שאוהבים ומעריכים את עבודתם. זכותו של הציבור לדעת, וזכותנו להשמיע את קולנו! זהו לא עוד סכסוך של ועד בגוף ציבורי. זהו הרס של מרקם אנושי ודריסת זכויות עובדים במדינת ישראל. שתפו, תשאלו, תתמכו.

ולמרות הכל, נמשיך לתת שירות , להציל חיים ורכוש!

*

תומר הברפלד הוא לוחם אש ומפקד צוות בכבאות והצלה לישראל.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!