שכר העובדים בישראל נמוך משמעותית מזה של עובדים במדינות OECD אחרות, כך עולה ממחקר שפרסם בנק ישראל הבוקר (שלישי). מהמחקר, שבוחן את הפערים בשכר, במיומנות ובהשכלה של עובדים ישראלים לעומת עובדים במדינות מפותחות אחרות, עולה שהשכר הממוצע בישראל נמוך בכ-13.3% מאשר במדינות השוואה ב-OECD.

עוד עולה מהמחקר כי הפער בשכר העובדים גדל ככל שמדובר בעשירונים נמוכים יותר. "השכר בישראל נמוך במיוחד עבור מקבלי השכר הנמוך, בהשוואה לעשירוני השכר המקבילים במדינות האחרות, ופערי השכר קטנים משמעותית ברמות השכר הגבוהות" כך נכתב במחקר. במילים אחרות, העובדים העניים יותר בישראל זוכים לשכר נמוך משמעותית מזה של מקביליהם במדינות OECD אחרות, בעוד השכירים העשירים ביותר זוכים לשכר גבוה מהממוצע במדינות אלה.

בנק ישראל (צילום: נתי שוחט / פלאש 90).

מהמחקר עולה כי העשירון התחתון בישראל זוכה לשכר נמוך בכמעט 50% מממוצע השכר בקרב העשירון התחתון במדינות אליהן משווים החוקרים. לעומת זאת, שכר השכירים הממוצע בעשירון העליון גבוה בכ-15% מזה הנהוג במדינות ההשוואה.

"בקרב נשים וגברים כאחד, פער השכר בין ישראלי לבין ממוצע יתר המדינות קטן יותר ככל שעשירון השכר גבוה יותר" כותבים החוקרים, ומוסיפים כי "ככל שהשכר היחסי של עובד בישראל גבוה יותר, כך מצטמצם הפער בינו לבין עובד בעשירון השכר המקביל במדינות ההשוואה. בעשירון השכר העליון, השכר לשעה בישראל אף גבוה יותר באופן מוחלט מממוצע מדינות ההשוואה".

על פי כותבי המחקר, פער המיומנות בין העובדים בישראל לעובדים במדינות אחרות ב-OECD גדול במיוחד בקרב עובדים ברמות השכר הנמוכות, ומצטמצם ככל שהשכר עולה. משמעותן של "מיומנויות עבודה" היא רמת ההתמקצעות של העובדים. עובד שיודע לבצע רק עבודת כפיים בסיסית יחשב לעובד "ללא מיומנויות". כותבי המחקר טוענים כי רמת המיומנות של גברים עובדים בישראל גדלה ככל שרמות השכר עולות. כך, בין העשירונים הנמוכים יותר בישראל לאלו במדינות אחרות ב-OECD קיים פער גדול ברמת המיומנות. ככל שעולים העשירונים, כך מצטמצם הפער בין עובדים ישראלים לעובדים במדינות אחרות, נכתב במחקר. עם זאת, מהמחקר עולה כי הפער בין נשים ישראליות עובדות לנשים עובדות במדינות אחרות נשאר גדול גם בעשירונים הגבוהים.

נשים בדרך לעבודה (Shutterstock)

לטענת כותבי המחקר, מהנתונים עולה שהעובדים העניים ביותר בישראל מתאפיינים בכישורי עבודה נמוכים יותר מאשר במדינות אליהן הם משווים. במילים אחרות, חלק גדול יותר של בעלי ההכנסה הנמוכה בישראל עובדים בעבודות ללא דרישות מיומנות, בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD שיעור העובדים בעשירון התחתון ללא מיומנויות עבודה הוא נמוך יותר.

המחקר מחזק את קריאתו החוזרת של בנק ישראל למדינה להגביר את ההשקעה במערכת החינוך בשנים הקרובות. מספר גדול של מחקרים שמפרסם הבנק עוסקים בשיפור שירותי החינוך, ובמיוחד בקרב האוכלוסיות העניות ביותר בישראל – החרדים והערבים. כך, על פי בנק ישראל, תעלה רמת המיומנות הממוצעת של העובדים בישראל.

על פי טענות בנק ישראל, ממשלת ישראל צריכה לנצל את המצב הכלכלי החיובי דווקא כדי להגביר את ההשקעה בחלקי המשק שיביאו להגברת הפריון בעתיד. לטענתם, ההשקעה הציבורית בחינוך היא נמוכה מדי, ויש להגביר אותה כדי להבטיח צמיחה מוגברת בעתיד. כך למשל, באחד הנאומים האחרונים שלה כנגידה אמרה קרנית פלוג כי "רק צמיחה מכלילה ובת קיימא, הנשענת על עלייה מתמשכת בפיריון תביא לעלייה מתמשכת ברמת החיים ולצמצום הפערים והעוני" וקראה לממשלה להרחיב את תקציב מערכת החינוך. " לנוכח ההישגים הנמוכים במיוחד של תלמידים מרקע חלש, וההוצאה הנמוכה לתלמיד בהשוואה בינלאומית, יש מקום לתוספת תקציב שתמוקד בהעדפה מתקנת ללא פגיעה ביתר התלמידים" אמרה פלוג.