אליפות העולם הנערכת בימים אלו בקטאר נולדה מתוך חטא. כמו מקבילתה בעולם הכדורגל, גם אליפות העולם זאת נערכת, ככל הנראה, בעקבות שוחד שהעניקה המדינה הקטנה למקבלי החלטות באיגוד האתלטיקה העולמי. למרות היצעים הכמעט ריקים, קולות העידוד המוקלטים ששומעים ברמקולים של האצטדיון, והחום הבלתי נסבל, עולם האתלטיקה מצליח כמו תמיד להביא הרבה רגעים יפים וסיפורים מרתקים. בחרנו עבורכם ארבעה סיפורים ספורטיביים של שש ספורטאיות גדולות מהחיים שמשתתפות באליפות הנוכחית.

הלב הענק של קתרינה

קתרינה באואר היא האתלטית הראשונה בהיסטוריה שמתחרה באליפות העולם עם דפיברילטור מושתל בצמוד לליבה. הקופצת בת ה-29 מגרמניה לא הגיעה לאליפות העולם כדי לזכות במדליה באחד הצבעים. היא הגיע לדוחא כדי לעשות היסטוריה מסוג אחר.

בגיל 7 אובחנה באואר כסובלת מתופעה של פעימות יתר ובגיל 19 עברה ניתוח שלא הצליח לפתור את הבעיה. בשנת 2018 הגיעה לשיא הקריירה שלה וזכתה לראשונה בחייה באליפות גרמניה באולם. כמה ימים לאחר האליפות חלה החמרה במצבה.

לאחר בדיקת אק"ג הבינה שלא ניתן לנתח את החלק בליבה שגורם לקצב הלב המוגבר  ויכול לגרום לדום לב בכל רגע נתון. באואר הייתה חייבת לעבור השתלת דפיברילטור שיפקח על קצב ליבה וברגע של פרפור חדרים יוכל להציל את חייה עם שוק חשמלי אוטומטי.

לאחר האליפות עברה באואר את ניתוח הלב השלישי בחייה. למרות מצבה הרפואי החדש, האתלטית הגרמניה לא הייתה מוכנה להישבר ושישה שבועות לאחר מכן חזרה להתחרות והצליחה באופן מפתיע להעפיל לאליפות העולם, במהלכה לא הצליחה לעלות לגמר.

הדרך הארוכה מאוגנדה לאליפות העולם

כאשר ויני נאנונדו מאוגנדה סיימה את לימודיה, היא עבדה בסלון היופי של אמה. המאמן שלה עזב את המדינה בעקבות הצעת עבודה בארה"ב ונאנונדו הפסיקה להתאמן ולרוץ. בגיל 18 הקריירה החובבנית של הנערה האוגנדית היתה אמורה להסתיים, אך נאנונדו הייתה נחושה למצוא את הדרך חזרה למסלול הריצה.

לאחר תקופה מסוימת היא רצתה לחזור להתאמן ולרוץ, אך חברים המליצו לה לוותר. לא היה לה כסף והיא הייתה צריכה לחסוך את המעט שהרוויחה כדי לממן את הלימודים באוניברסיטה המקומית.

נאנונדו גרה 10 ק"מ מאצטדיון האתלטיקה הקרוב ולא היה לה כסף לנסיעות. למזלה חבר קרוב שלה האמין בה וחלק איתה את המעט שהיה לו כדי לעזור לה להגיע באוטובוס לאימונים. לפעמים כשלא היה לה מספיק כסף היא הייתה הולכת את הדרך הארוכה הלוך ושוב.

ההשקעה והאמונה העצמית השתלמה. שנה מאוחר יותר נסעה נאנונדו לתחרות המקצועית הגדולה הראשונה שלה, אליפות העולם לנוער בברצלונה. כאשר כל שאר הרצות הופיעו עם נעליים רציניות ומקצועיות, נאנונדו עלתה לריצה עם נעליים שקנתה כמה ימים לפני הנסיעה בשוק של אוגנדה.

באופן מפתיע נאנונדו העפילה לגמר התחרות וסיימה במקום האחרון בריצת הגמר ב-800 מטר. זאת הייתה תוצאה מדהימה לנערה מעיר קטנה באוגנדה, תוצאה שבעקבותיה הפכה לספורטאית מקצוענית. ביום שני האחרון באליפות העולם בדוחא הצליחה נאנונדו להפתיע ובעזרת נחישות יוצאת דופן סיימה במקום הרביעי בגמר ועזרה לבת ארצה האלימה נאקאי לזכות במדליית הזהב.

שלוש אמהות שוברות מוסכמות

באליפות העולם הזאת הוכיחו הספורטאיות שניתן לשלב הורות ולידה עם ספורט תחרותי אולימפי. זאת כנראה התשובה הטובה ביותר לחוזים המפלים של נייקי (שיצרו לחץ על הספורטאיות לא להיכנס להריון).

השבוע חזרה אליסון פליקס בת ה-33, לאחר היעדרות של כשנה וחצי מטורנירים גדולים בעקבות לידת בתה הבכורה. בתקופה הארוכה בה ויתרה על הריצה התחרותית, מצאה פליקס את הקול שלה והפכה לסמל המאבק כנגד אפליית נשים בהיריון. פליקס זכתה במדליית הזהב ה-12 באליפויות העולם (שיא כל הזמנים בגברים ובנשים) לאחר שקבעה שיא עולם חדש במירוץ 400 מטר מעורב נשים+גברים. מקצה חדש, שהופיע בפעם הראשונה אי פעם באליפות העולם ויעשה את הבכורה שלו באולימפיאדת טוקיו.

שלושת הזוכות הן:

שלי-אן פרייזר-פרייס – אלופת העולם ב-100 מטר בפעם הרביעית.

ליו האנג (סין) – אלופת עוהלם ב-20 ק"מ הליכה מהירה בפעם השלישית.

אליסון פליקס – מדלית זהב ב-400X4 12 מעורב (12 מדליות זהב בסך הכל).

המוט נשבר, אך האתלטית רק מתחזקת

כשהקופצת במוט אנג'ליקה בנגטסון משבדיה קפצה בניסיון שלישית לקפיצת 4.80 מטר, המוט שלה נשבר והיא נפלה במזל על המזרן. שבירת מוט זה תמיד דבר מפתיע ומלחיץ. דבר שמקשה פסיכולוגית על המשך התחרות.

בנגטסון שכבה כמה שניות הפוכה על קצה המזרן, קמה עם חיוך, רצה למאמן שלה ולאחר מכן הלכה עם חיוך לבקש מוט חלופי ממתחרה מצרפת. בנגטסון, שלעולם לא עברה את הרף הזה, לא נלחצה מהנפילה. נהפוכו. היא שאבה ממנה כוחות מחודשים, קפצה בקלילות מעל הרף וקבעה שיא שבדי חדש! ועל הדרך ייצרה את אחד הרגעים היפים ומלאי העוצמה של התחרות הזאת.