שותפויות הגז מדווחות הבוקר לבורסה, על מספר תיקונים מהותיים להסכמי יצוא הגז עם חברת דולפינוס המצרית. לפי התיקון, יצוא הגז ממאגר לוויתן יקפוץ מ-32 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) ל-60 BCM של אספקה שנתית קבועה. היצוא מתמר ירד מ-32 BCM ל-25.3 BCM, תוך שהוא ממיר אספקה מזדמנת לאספקה קבועה.
השותפויות מדווחות כי ההסכם יכלול מנגנון TOP) Take Or Pay), המחייב את המצרים בתשלום מינימלי ללא תלות בכמות הגז שתסופק בפועל, וכן הצמדה למחיר הנפט שיכולה להשפיע על עלות הגז ב-10%, אך לא ציינו את מחיר הבסיס לעסקה.
מאיזה צנרת יצא הגז?
כמויות האספקה בשנים הראשונות אמורות להיות נמוכות, ככל הנראה, בהתאמה ליכולות המוגבלות של ההולכה בצנרת הגז הישראלית, המתחברת לצינור EMG המוביל למצרים.
השותפות מדווחות גם על תחילת העברת התשלומים על רכישת 39% מהבעלות בצנרת זו על ידי נובל אנרג'י, דלק וחברת גז מצרית, וכן הסדרת השימוש בה ליצוא הגז. עם זאת, על מנת לספק את כל הכמות, נדרשות צנרות נוספות, שלא ידוע כיום מהן בדיוק. לפי התרשים שמספקות השותפות, הנתיבים האפשריים הם צנרת חדשה וקצרה באיזור ניצנה או הנחת צנרת חדשה בים. הגדלת כמויות העסקה בשליש תואמות את הארכת משך העסקה מ-10 ל15 שנים, אך שאלת קיבולת ההולכה עדיין דורשת פתרון.
המצרים אישרו, הישראלים עדיין לא
על פי הדיווח לבורסה, במצרים ניתנו כלל האישורים לעסקה, וביחד עם ההשלמה הצפויה של עסקת EMG, כל שנותר הוא מתן אישור ליצוא מהממונה על הנפט ממשרד האנרגיה ואישור מרשות המסים למתווה העסקה החדש, שצפויים להתקבל לפני תחילת ההזרמה המסחרית ממאגר לוויתן.
מדוע המצרים רוצים את הגז הישראלי?
למצרים יש שדות גז משלה, שתפוקתם גדלה בשנים האחרונות ומאפשרת למצרים לייצא גז נוזלי ולייצא גז בצינור לירדן. עם זאת מחירי הגז הנוזלי נמצאים בצניחה מתמשכת בשוק העולמי והופכים פעילות זו למשתלמת פחות בטווח הנראה לעין.
רכישת גז מישראל מחייבת גם תשלום על הולכה, המייקר את הגז. במקביל, מצרים צופה הדלדלות בקצב ההפקה בשדות גז ותיקים והסכמי רכש הגז מישראל, לצד כוונות לרכוש גז מקפריסין, יכולים לחזק את מעמדה כצומת המרכזית של משק הגז באיזור, ומבטחים אותה מפני מחסור עתידי. מכיוון ששיעור ה-TOP לא פורסם, לא ברור מהי הכמות המינימלית עליה חברת דולפינוס המצרית מחוייבת לשלם בפועל.
