אלפים מהציבור הערבי השתתפו היום במחאות, הפגנות ושביתות ברחבי הארץ במטרה להעלות לסדר היום הציבורי את האלימות בחברה הערבית, ובפרט את השימוש הנרחב בנשק חם, ששימש לקטול את חיים של עשרות נרצחות ונרצחים רק השנה.

"חצי מהחברה הערבית חיה מתחת לקו העוני" אומר ג'עפר פרח, ממרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל. "הבסיס למשפחות הפשע הוא השוק השחור, כשאין רגולציה שתחייב בנקים לפתוח סניפים ביישובים הערבים אנשים נדחקים להלוות כסף בשוק השחור אצל עבריינים, גובי פרוטקשן סוחרי סמים וסוחרי נשק". תשלומי המחיר של לקיחת הלוואות בשוק השחור לא מסתכמות רק בריביות נשך ויכולות להיות בעלות השלכות כבדות מאוד; מכדור ברגל עד להוצאה להורג באמצע הרחוב בירי מאופנוע חולף. הצתות, השחתה ואיומים הם כלי קבוע. "אם יהרגו אותך ילכו לגבות את הכסף מהמשפחה שלך", אומר פרח, "אתה הולך למשטרה ואומר שמנסים לגבות ממך דמי חסות, המשטרה הולכת למי שדורש את דמי החסות וגובי החסות דורשים מהמשטרה להגיד מי התלונן ובסוף יורים לך על החנות. ככה שברור לך שלא כדאי ללכת למשטרה".

אלפים במחאה על האלימות בחברה הערבית, מג'ד אל כרום, 3 באוקטובר 2019 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

התלונה על  פעולה משטרתית לא אפקטיבית חוזרת על עצמה כל פעם מחדש, מהאזרח הפשוט ברחוב דרך ראשי היישובים, חוקרים באוניברסיטאות ונציגי הציבור הערבי בכנסת. למרות שבשנים האחרונות הועבר סכום עתק של כחצי מיליארד ש"ח לחיזוק המשטרה ביישובים הערבים, נפתחו מספר תחנות חדשות ומונה ניצב מהחברה הערבית, קשה להגיד שהמצב השתפר.

בתוך כך, אחת הטענות שיש לרבים בציבור הערבי, למרות שאין לה הוכחה מבוססת, היא שהשב"כ והמדינה פועלים באופן מכוון לשמירת המצב על כנו, בין היתר ע"י גיוס משתפי פעולה ממשפחות הפשע ביישובים, תמורת הבטחה שלא יאונה להם כל רע. "מדובר בכלי שליטה שבו השב"כ חושב שפשע עד רמה מסויימת מונע מהחברה הערבית להיות פעילה אזרחית ופוליטית בזירה הציבורית, מהלך רצוי בעיניי ההנהגה הפוליטית בישראל, כולנו שמענו מה ראש הממשלה חושב על השתתפות הערבים בבחירות", טוען פרח.

אלפים במחאה על האלימות בחברה הערבית, מג'ד אל כרום, 3 באוקטובר 2019 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

ההיסטוריה של התערבות השב"כ בהליכים בתוך החברה הערבית מוכרת – מינוי ראשי ערים, מועצות מקומיות וכפרים עד למינוי מנהלי בתי ספר. לכן אפשר אולי להבין מדוע נתפסת רבים בחברה הערבית תופסים את היעדר הטיפול בפשע המאורגן בתוכה כהמשך ישיר למדיניות זו. "האזרח הערבי מרגיש זר בחברה הישראלית. הוא לא יכול לפנות למשטרה כי לא יעזרו לו שם. הוא לא יכול לפנות לוועדות לתכנון ובנייה כי הוא לא יעזרו לו שם, ואותו דבר במערכת המשפט ושאר המוסדות הציבוריים. המוסדות שאמורים להגן עליו ולעזור לו במדינתו זרים לו, ויש מי שיודעים לנצל את זה היטב", אומר פרח.

יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה בהפגנה במג'דל אל כרום, 3 באוקטובר 2019

מאות אזרחים ערבים נרצחו כתוצאה מירי בשנים האחרונות, 70 נרצחו מתחילת שנת 2019. בציבור הערבי שולטת התחושה שהמצב הזה כלל לא מעסיק את החברה היהודית, למרות שרוב הפשעים קורים במרחק קילומטרים ספורים מיישובים יהודים או ביישובים מעורבים. בעוד כולם שמעו על הפעולה המאסיבית שהביאה כמעט לחיסולו של הפשע המאורגן בעיר נתניה או העמדה למשפט של עשרות פושעים מנצרת שניסו לסחוט את סטף ורטהיימר, כאשר מדובר בבעיה פנים ערבית התמונה היחידה שעולה בעיני הציבור היא של חוסר אונים. "כל אזרח יהודי צריך לשאול את עצמו לאן הכסף שלי הולך? איך השכן שלי חי? אם רע בבסמת טבעון אז רע בקריית טבעון הסמוכה. לא ייתכן שמנכ"ל משרד החינוך שחי בקרית טבעון, לא ביקר במשך חודש ביישוב בו נרצחה אישה בהריון ובחור צעיר בחתונה", אומר פרח.

מצב חרום

היום (חמישי) הודיעה המשטרה על שורת צעדים אותה תבצע בקרב האוכלוסיה הערבית, במטרה להתמודד עם האלימות הגואה, בינהם תגבור המערכים המבצעיים הפועלים בגזרות הרלוונטיות בהיקף של מאות שוטרים, תגבור הפעילות ברמה הארצית על ידי יחידות להב 433, גיוס פלוגות מילואים של מג"ב בהתאם ליכולת הגיוס, טיפול בעבירות התנועה בישוביים הערבים, ועוד.

השר לביטחון הפנים, ח״כ גלעד ארדן אמר: "המצב במגזר הוא מצב חירום. הנחיתי את המשטרה להילחם באלימות במגזר הערבי בדיוק כפי שהיא נלחמת בטרור ובכל האמצעים העומדים לרשותה. אני קורא למנהיגות הערבית להתעלות מעל חילוקי הדעות בינינו, להצטרף למאבק ולפעול יחד עם המשטרה ואיתי, כדי להשיג את השינוי הנדרש בחברה הערבית- שינוי הרתעתי ואכיפתי לצד שינוי עומק תרבותי וחברתי.

"על מנת להגביר את ההרתעה, ניזום פגישה מקצועית עם נשיאת בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה ונבקש מהם לקבוע מדיניות תביעה וענישה מחמירה על עבירות אמל״ח לא חוקי וסחיטת דמי חסות, שכיום אינה מתקיימת והיא מחולל אלימות משמעותי הפוגע בחברה הערבית״.

ג'עפר פרח (צילום:באדיבות המצולם)

רבים מראשי הערים ומובילי המדיניות בחברה הערבית אומרים שתוספת תקציב למשטרה לא תפתור את הבעיה. יחד עם זאת, לצד ביקורת קשה הציבור הערבי רוצה את המשטרה והמדינה כשותפים למאבק בפשע המאורגן.  בסופושל דבר הציבור הערבי מבין שהמדינה והמשטרה הם הכוחות המרכזיים ובעלי העוצמה להתמודד עם הבעיה – אך אין זה מספיק. "לא ייתכן שילד בכיתה ט' ייפלט מבית הספר לשוק העבודה. מה נשאר לכזה נער?", אומר פרח, "או לעבוד באתרי בנייה, או להצטרף למשפחות פשע. יש אחריות למערכת החינוך למצוא כל ילד ולתת מענה לצרכים שלו".

לצד מהלך מאומץ של משרד האוצר ובנק ישראל לייצר מערכת אשראי חוקית ונגישה לציבור הערבי שתצמצם באופן ניכר את שוק ההלוואות של משפחות, ובינהן הלוואות לעסקים ובנייה המהוות נדבך משמעותי מסך ההלוואות, נדרשת השקעה חינוכית ניכרת שהמומחים מעריכים היום בסכומים של חצי מיליארד ש"ח. "הפער במערכת החינוך בין המערכת היהודית לערבית הוא 8,000 ש"ח בהשקעה בכל תלמיד. במצב כזה, אין להתפלא שילדים נזרקים לרחובות בלי טיפול ובלי הכוונה והופכים לחיילים במיליציית פשע", אומר פרח.

לצד הכעס והייאוש, פרח מספר שאת ההתארגנות הנוכחית נגד המצב מובילים צעירים רבים, רובם תלמידי תיכון, שנמצאים ברחובות ובצמתים ודורשים שינוי. "ראיתי לפני יומיים תלמידים בבסמת טבעון שהתארגנו והלכו לראשי המועצות לדרוש שיספקו בטחון. הרבה צעירים יוצאים לכבישים ולצמתים –  אלו החיים שלהם, זה קורה להם, והם דורשים שייקחו עליהם אחריות".