במהלך החודשים שחלפו מאז הודיעה ג'נרל מוטורס על סגירת מפעל הרכב הענק שלה בלורדסטאון, אוהיו, תמי הרסט הספיקה לדחות את תאריך החתונה שלה ולראות כיצד ארוסה, שתי אחיותיה, אחיה ואחיינה עוזבים את בתיהם כדי לחפש עבודות חדשות בערים אחרות.

כל החמישה עברו למפעלי ג'נרל מוטורס בקנטאקי, מיזורי וטנסי ובכך שמו קץ למפגשים המשפחתיים ולפיקניקים השבועיים, למסיבות ימי ההולדת ולמסעי הקניות המשותפים של המשפחה. "תמיד התגוררנו במרחק של 20 דקות זה מזה, ועכשיו כולנו מפוזרים בכל מיני מקומות", אומרת הרסט, שממתינה להתאקלמות של ארוסה בעבודתו החדשה בקנטאקי בטרם תצטרף אליו. "באשר לחתונה – גם זה יצטרך לחכות עד שהבלאגן יסתיים".

אלפי העובדים של מפעל הרכבת הרכב שפעל בלורדסטאון מפוזרים כעת בין מפעליה האחרים של ג'נרל מוטורס בשבע מדינות. רבים מהם קיוו שבעקבות לחצים שהופעלו על ידי הנשיא דונלד טראמפ, יצרנית הרכב תסכים לחדש את הייצור שהסתיים בחודש מרץ ולהציל בכך את מקומות העבודה הקודמים שלהם.

אבל התקווה הזו הולכת ומתפוגגת. במקום זאת, ג'נרל מוטורס רוצה למכור את המפעל ליצרנית מתחילה של רכבים חשמליים ולבנות מפעל מצברים של רכבים חשמליים, אשר ינוהל כפי הנראה על ידי יוזמה משותפת של ג'נרל מוטורס.

ההצעה בנוגע למפעל המצברים וגורלו של מפעל לורדסטאון צצו ועלו בין דיוני המשא ומתן שמיועדים לסיים את שביתתם של 49,000 חברי איגוד הרכב (UAW), אשר משתקת את ייצור הרכב הגלובלי של ג'נרל מוטורס במשך השבועיים האחרונים. טרם נמסר כמה מקומות עבודה של חברי איגוד יידרשו לחברה עבור מפעל המצברים, אולם סביר להניח כי בשלב ראשון מדובר בכמה מאות, ולא במספרים שמתקרבים ל-4,500 מקומות העבודה שנדרשו רק לפני שנתיים במפעל לורדסטאון, לצורך ייצור ה"שברולט קרוז" המשפחתית. גם המשכורות צפויות להיות נמוכות בהרבה – כ-50% מתחת לשכר המרבי של 30 דולר לשעה, שאליו מגיעים כיום עובדי הייצור של ה-UAW. באשר למפעל הרכב החשמלי, שינוהל על ידי חברה בשם Workhouse – טרם ברור כמה מקומות עבודה ייפתחו במקום, מה יהיה השכר ואם הפרויקט יצליח להתרומם.

המשמעות היא, כי ספק אם העובדים שעזבו את לורדסטאון ישקלו אי פעם לחזור אליה. "לא נראה שזה הולך לקרות", אומר טומי ווליקוב, שהועבר למפעל של ג'נרל מוטורס בפלינט, מישיגן, אבל טרם קנה שם בית, מתוך תקווה שיוכל לחזור לאוהיו ואל בתו בת ה-11. "זה הבית והוא ימשיך להיות הבית כל עוד המשפחה שלי גרה שם".

לדברי דייב גרין, הנשיא לשעבר של איגוד הרכב המקומי בלורדסטאון, כ-3,400 מכלל העובדים שאיישו בעבר את המפעל סביב השעון נשארו בג'נרל מוטורס ועברו למפעלים ברחבי המדינה. חלקם הגיעו אפילו למקומות מרוחקים כמו ארלינגטון, טקסס. הוא מציין, כי יתר העובדים פרשו מג'נרל מוטורס או עזבו את החברה והחליטו להישאר באזור, בעיקר מסיבות משפחתיות.

תמי הודאק ומאט היימס גדלו בצלו של המפעל אשר היה סימן ההיכר של לורדסטסאון במשך דורות, והשתרע על שטח של 560,000 מטרים רבועים. הם נמנים עם העובדים שעזבו את בתיהם ועברו לעבוד במפעל של ג'נרל מוטורס בספרינג היל, טנסי.

עובדי ג'נרל מוטורס מאט הימס ותמי הודאק. שניהם עברו למפעל החברה בספרינג היל מהעיירה לורדטאון באוהיו לאחר סגירת המפעל שם. (AP Photo/Mark Humphrey)

שניהם ממתינים עדיין שבני משפחותיהם יצטרפו אליהם. הודאק פורצת בבכי כאשר היא מדברת על הפרידה מיקיריה, כולל בנה, שמסיים עכשיו את בית הספר התיכון. אשתו של היימס עדיין מנסה למכור את ביתם וגם הוא הפסיד רגעים משמעותיים בשנת הלימודים האחרונה של בנו. "נלמד להסתגל עם הזמן, אבל זה כבר לא יהיה אותו הדבר", אומרת הודאק, שבעלה הצטרף אליה בטנסי. "ההורים שלי, המחותנים, כולם נמצאים באוהיו".

הקיצוצים בלורדסטאון, קהילה שמונה 3,000 תושבים ונמצאת במחצית הדרך בין קליבלנד ופיטסבורג, מהווים חלק ממגמה רחבה שמאפיינת את ג'נרל מוטורס, לקראת התמקדות בייצור משאיות, רכבים חשמליים ורכבים לנהיגה אוטונומית.

המהלך הוביל לסבב דיונים בין טראמפ והדמוקרטים. במהלכו אמר הנשיא ל-GM מספר פעמים לפתוח מחדש או למכור את המפעל, אשר ממוקם במערב התיכון התעשייתי, שהיה כה חיוני לבחירתו בשנת 2016 ועשוי למלא תפקיד דומה בשנת 2020. אבל הדמוקרטים טוענים, שטראמפ עשה מעט מאוד בחודשים האחרונים כדי לגרום ליצרנית הרכב להציל את מקומות העבודה בלורדסטאון.

המפעל שוקק החיים היה בעבר אתר הייצור הגדול ביותר שנותר בלב אזור התעשייה של אוהיו. אבל הימים האלה חלפו. שיעור האבטלה בשני המחוזות הסמוכים למפעל גבוה בהרבה מן הממוצע הארצי ועומד על 6 אחוזים.

הצלתם של מקומות עבודה יכולה להיתפס כניצחון של טראמפ, אבל העובדים ובני המשפחות שחייהם התהפכו על פיהם אינם רואים זאת כך. "בלי קשר למה שיעשו, הדברים לא יחזרו להיות כשהיו. יש אנשים שעברו ומכרו את בתיהם. לורדסטאון השתנתה לתמיד", אומרת טיפאני דייוויס, מורה בכיתה ה', שבעלה טום הועבר למפעל GM בבאולינג גרין, קנטאקי והיא נשארה מאחור.

מתוך 18 התלמידים שהיו בכיתתה בשנה שעברה, שלושה עזבו את העיר ותלמידים נוספים יצטרפו בקרוב להוריהם – אם GM תדבק בהחלטתה שלא לייצר עוד רכבים באוהיו. גם דייוויס ושני ילדיה נמנים עם אלה שעתידים לעזוב. "למרבה הצער", היא אומרת, "אנחנו צריכים לרדוף אחרי הכסף".​