מחקר חדש שנערך ב'מוסד לבטיחות וגיהות' מעלה כי כחמישית מהעובדים שנבדקו בענפי העץ, המתכת, החקלאות והשיש חשופים במהלך עבודתם לרטט מכאני בחשיפה הגבוהה מהרמות המרביות המומלצות לחשיפה יומית. עוד מצאו המחברים כי רוב העובדים, כמו גם מנהליהם, כלל אינם מודעים לסיכון ולנזקים הנגרמים מהרטט ולדרכי מניעתו. במוסד ממליצים למעסיקים להגביל את משך השימוש בכלים רוטטים, ולמדינה להסדיר את הנושא ברגולציה.
חשיפת יתר לרטט מכני מגבירה את הסיכון לפגיעה בריאותית. החשיפה נחלקת לשני סוגים מרכזיים או לשילוב בין שניהם: 'רטט הגפה העליונה' המועבר מכלי עבודה ידני אל היד, ודרכה אל הזרוע ושאר הגוף. הוא עשוי לפגוע בעצמות, בפרקים, בשרירים, בכלי דם ובעצבים של הידיים והזרועות; 'רטט כל-גופי' מוקרן לכל הגוף דרך כפות הרגליים או הישבן, ועשוי לגרום לפגיעות שלד-שריר וצוואר, פגיעות נוירולוגיות וקרדיווסקולריות (לב וכלי דם) וקשור גם לעלייה בסיכון לסרטן הערמונית.
המחקר, שנערך בראשותם של ד"ר אשר פרדו וחיים בן ארי מיחידת המחקר של המוסד לבטיחות וגיהות, הקיף 477 עובדים מ-50 מקומות עבודה. נמצא כי 314 עובדים (66%) נחשפו לרטט הגפה העליונה, 12% מתוכם נחשפו גם לרטט כל גופי. מתוך העובדים שנחשפו לרטט הגפה העליונה, נמצא כי 30.6% היו חשופים מעבר לרמה המרבית המותרת ובקרב 2% נמצאה גם חשיפה מופרזת לרטט כל-גופי.
אין תקנה מיוחדת לרטט מכאני
בחלוקה לענפים, נמצא כי בנגריות 48.3% מהעובדים החשופים לרטט חשופים לו מעבר לרמה המרבית המותרת, ובעבודות מתכת עומד האחוז על 36% מהעובדים שנחשפו חשיפת יתר. עוד נמצא כי השימוש בכלים ידניים רוטטים ישנים, שאינם מתוחזקים וחסרים בהם מרכיבים חשובים לשיכוך הרטט המיועדים לצמצם אותו במידה רבה, שכיח.
במוסד לבטיחות וגיהות הדגישו כי כלי העבודה הרוטטים שנצפו במקומות העבודה שנבדקו שכיחים גם בענפי תעשייה נוספים שלא נבדקו במחקר הנוכחי, כגון בענף הבנייה, ואופן השימוש בהם דומה. לכן, משוער, כי גם במקומות אלה מהווים הכלים מקור לחשיפה שעלולה להיות גבוהה. בענפי הבנייה והתשתיות משתמשים גם בכלים ידניים בהם עוצמת הרטט גבוהה מאד (למשל, פטיש אוויר או פטיש חשמלי לחציבה) ובכלי רכב כבדים, הרוטטים אף הם. לכן הערכת החשיפה מורכבת יותר ונדרשות מדידות נוספות ומחקרי המשך.
בענפים בהם נפוץ השימוש במכונות רוטטות מועסקים מאות אלפי עובדים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2018 הועסקו בכלל ענפי התעשייה והחקלאות כ-400 אלף עובדים. בענף הבנייה, שגם אותו ציין המוסד לבטיחות וגיהות כענף שחלק מעובדיו נמצאים בסיכון לחשיפה גבוהה למכונות רוטטות, הועסקו 191.6 אלף עובדים. עם זאת, במוסד לבטיחות וגיהות מציינים כי החשיפה לרטט אינה מקיפה את כלל העובדים בענפים אלו, ואין אומדן מדויק שלה.
באיחוד האירופי ובאוסטרליה כרבע מאוכלוסיית העובדים חשופה לרטט מכני בדרגות שונות, הגורם לנזקים בריאותיים חמורים ולאובדן ימי עבודה. בישראל קיימת פקודת מחלות המקצוע, המכירה במחלות הנגרמות מרטט, אך מאידך לא תוקנה עדיין תקנת בטיחות וגיהות ייחודית המטפלת בחשיפה התעסוקתית לרטט מכני ובגורמיה.
בעקבות תוצאות המחקר ממליץ המוסד לבטיחות וגיהות להכניס את נושא הרטט למסגרת רגולטורית אפקטיבית. כיום חסרה בישראל תקנה ספציפית המסדירה את הנושא במקומות עבודה ומתייחסת באופן פרטני ליזום טיפול, הערכת חשיפה, הגנה על עובדים והדרכה. רגולציה של נושא הרטט תביא להגברת המודעות, לצמצום החשיפה ולשיפור ההגנה על העובד.
מעסיקים, הגנו על העובדים
לצד זאת, ממליץ המוסד לבטיחות וגיהות למעסיקים לרכוש כבר כיום כלים רוטטים המצוידים במנגנון משופר לבלימת רטט (קוד A/V), ליישם את נהלי התחזוקה של הכלים ולספק לעובדים הדרכה לגבי הסיכונים מחשיפה לרטט ומניעת נזקיו הבריאותיים. יחד עם זאת, יש להגביל את משך זמן השימוש בכלי עבודה רוטטים בהתאם לעוצמת הרטט הנוצר בהם, לתכנן עמדות עבודה כך שבמכשירים יושקע מאמץ פיסי מופחת ולהשתמש בכפפות מפחיתות רטט המאושרות על פי תקנים בינלאומיים.
ד"ר אורנית רז, מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות, אמרה כי "המוסד לבטיחות ולגיהות חרט על דגלו להביא לשינוי בתרבות הבטיחות בעבודה. ניתן לראות כי נזקים בריאותיים רבים הם פועל יוצא של תרבות ארגונית לקויה אשר מסכנת מדי יום חיי אדם. ההתמודדות עם הנושא מחייבת שינוי ולכן אנו ממליצים, בין השאר להכניס את נושא הרטט למסגרת רגולטורית אפקטיבית אשר תסדיר אותו במקומות עבודה ותתייחס באופן פרטני לייזום טיפול, הערכת חשיפה, הגנה על עובדים, הדרכה ואכיפה".
