דניאל קוזיאשווילי | 62 | נטל ברשות שדות התעופה | אור יהודה
"אני עובד 28 שנים ברשות. היו לי הרבה עבודות לפני. העיקרית היתה 10 שנים בשב"ס. טוב לי בעבודה חד וחלק. אני נהנה ממה שאני עושה ומקבל תחושת סיפוק מזה שאני נותן שירות כמו שצריך. כשהמטוס יוצא בזמן או כשאני מביא עגלות ילדים ואישה מצביעה על העגלה שאני מחזיק ואני מגיש אותה לאישה ואומר לה 'בבקשה גבירתי' – זו התמורה".
"אנחנו לא מייצרים שום דבר ברשות. אנחנו לא אנשי יצור, אנחנו נותני שירות. כל מי שעובד בסביבה הזו בבן גוריון נותן שירות והשירות צריך להיות כמו שצריך. מי שעובד איתי מכיר את הדרישות שלי".
"זו עבודה קשה, אבל אתה חי טוב. אתה לא תהיה מיליונר אבל אתה לא צריך לחשוב על כל שקל ושקל. אני יכול בלי בעיה לקנות גלידה לנכדים שלי. להוציא חמישים שקל, בגלל שאני עובד שעות נוספות".
"אנחנו בדרך כלל עובדים יחד, אנשים בפז"ם שלי ובגיל שלי. יש פה כאלה שאני עובד איתם מעל לעשרים שנה. הם החברים שלי בעבודה ומחוץ לעבודה. יש חברים שעזבו ואני מתגעגע אליהם והם חסרים לי. מתגעגע לצחוקים, לבדיחות. נסענו יחד לחו"ל. היו לנו חוויות של חיים. לפעמים אני נזכר במשהו שעשיתי עם מישהו ופתאום עולה צחוק".
"בכל התקופה שאני פה לא היו כמעט חבר'ה שעזבו מרצונם. 99% רוצים להיות פה וכולם מתפללים שיקבלו קביעות. הכרתי בכל התקופה הזו ארבעה אנשים שעזבו מרצונם. העבודה קשה אין מה להגיד. לשמחתי עבדתי עם חבר'ה ששמרו אחד על התחת של השני".
