ביקורת חריפה בהתאחדות התעשיינים על חוסר ההתערבות של נגיד בנק ישראל בייסוף השקל: לטענת ההתאחדות, מתחילת שנת 2018 פוטרו 3,230 עובדים ישראלים, והנגיד אמיר ירון לא פועל כדי למנוע פגיעה בהם. רק בענף מוצרי המתכת צומצם מספר העובדים ב-605 אנשים ובענף הטקסטיל פוטרו נטו 270 עובדים המהווים 3.1% מהענף. מהתעשיינים נמסר כי ״המשק משלם את מחיר האדישות של נגיד בנק ישראל. המיתון מעבר לפינה, אך המערכת השלטונית משותקת והנגיד מתנער מאחריות ובמקום להתנהל כמו המבוגר האחראי, הוא מסתפק בהודעות לעיתונות שאין מאחוריהן מעשים ואין מאחוריהן תוצאות״.

ייסוף השקל שובר שיאים בשנה האחרונה. בחודש האחרון זינק ערכו של המטבע והגיע לרמה שבמערכת הבנקאות טוענים שלא נראה מעולם. דווקא שתיקתו של בנק ישראל בנושא זה דורשת התעכבות – בניגוד לקודמתו בתפקיד, נראה שנגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, מתנגד להתערבות בשוק המט"ח, במטרה לסייע ליצרנים המקומיים. לראייה, מאז כניסתו לתפקיד, בנק ישראל הפסיק לחלוטין את ההתערבות בשוק בנקודות קיצון, שהייתה מדיניות מקובלת בתקופתה של קרנית פלוג.

סכנת השקל המתחזק (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).

עד כה, נמנעו התעשיינים מהתבטאות פומבית בנושא. עם זאת, מדובר בפגיעה חמורה ביכולתם לייצא לחו"ל ברווח. כשבעל מפעל ישראלי מייצר מוצרים בישראל, הוא משקיע כסף בשקלים – בחומרי גלם, שירותים ומשכורות לעובדים. כשהוא מוכר את המוצרים בחו"ל הוא מקבל את התשלום לא בשקלים, אלא במט"ח. לאחר מכן הוא ממיר את אותו מט"ח לשקלים, וגוזר מהם את הרווחים מהמכירה.

כאשר השקל חלש, כל דולר יהיה שווה כמות גדולה יותר של שקלים. לדוגמה, אם השקל חלש לעומת הדולר ושער הדולר יעמוד על 4 שקלים, על כל דולר שיקבל התעשיין בחו"ל הוא יזכה ל-4 שקלים בארץ. עם זאת, במצב שבו השקל חזק, ושער הדולר עומד על 3 שקלים, התעשיין יזכה רק ל-3 שקלים על אותה המכירה בחו"ל.

כמובן שהתחזקות השקל בשוקי המט"ח העולמיים לא משנה את ההוצאות של אותו התעשיין- את המשכורות וההוצאות על חומרי הגלם הוא עדיין יצטרך לשלם באותה הכמות של שקלים. לכן, כשהשקל מתחזק, למעשה הרווחיות של תעשייה הישראלית יורדת.

השקל מתחזק, התעשיינים נפגעים והנגיד שותק

מאז תחילת שנת 2019 נמצא השקל במגמת התחזקות מול כל המטבעות. כיום, עומד שער הדולר על 3.4 שקלים – בדומה לרמה שבה עמד כשהכריזו התעשיינים על "מצב חירום במשק" לפני כשנה וחצי. השקל הולך ומתחזק גם מול שאר המטבעות בסל המטבעות מאז תחילת השנה, ובייחוד מאז חודש יולי. מאז ירד מדד שער החליפין מול סל המטבעות, שמודד את ערך השקל מול קבוצה של מטבעות מרכזיים בעולם, לרמת שיא של 73.0 נקודות, אשר מהווה את נקודת שיא העוצמה של השקל, לפי מדד זה, מאז ומעולם.

מדובר בשינוי מגמה לעומת שנת 2018. בתחילת שנת 2018 החל להיחלש השקל, וערכו ירד ב-2.8% מול סל המטבעות. עם זאת, בתחילת השנה שינה השקל כיוון והתייסף באופן דרמטי. בחצי השנה הראשונה של השנה חל ייסוף של 5% בערך השקל, ועד לאוקטובר הגיע הייסוף לרמה של יותר מ-9%.

מפעל המתכת 'מודגל' בראש הפינה (אין למצולמים קשר לכתבה) (צילום: שי ניר)

מה שבולט במיוחד הוא היעדר התגובה מצד בנק ישראל. מגמת הייסוף איננה תופעה חדשה – מאז תחילת שנת 2015 הולך ומתחזק השקל ואיתו הקריאות לפעולות שימנעו פגיעה ביצרנים בישראל. בעבר, בנקודות קיצון כאלו, הי בנק ישראל היה מתערב באופן ישיר בשוק המט"ח ומוריד את ערך השקל מול סל המטבעות. במקרים אחרים הנגידה לשעבר, ד"ר קרנית פלוג, התבטאה בתקשורת והכריזה שהבנק יפעל כדי להוריד את ערך השקל כדי להרתיע משקיעים שניסו "לרכב על הגל" של השקל מתוך הנחה שערכו ילך ויעלה.

רבים במגזר התעשייתי ביקרו את המדיניות הזו, בטענה שמדובר בהתערבות לא משמעותית, שלא בולמת את מגמת הייסוף הכללית. כהוכחה לביקורת, טענו התעשיינים שעל אף המדיניות הזו, השקל המשיך להתחזק בשנים האחרונות. בתגובה הגנה פלוג על המדיניות שלה, וטענה שתפקידו של בנק ישראל אינו לקבוע את ערך השקל, אלא למנוע "עיוותים" בשוק שנוצרים בעקבות פעילות ספקולטיבית. כך או אחרת, מדיניותה של פלוג לא מנעה את מגמת הייסוף ארוכת הטווח, אבל תפקדה כבלם זעזועים, שלעיתים מנע קפיצות דרמטיות בערך המטבע.

השטח פנוי?

אפילו במערכת הבנקאית מופתעים ממדיניותו של ירון. בסקירה שבועית של בנק לאומי שפורסמה היום נכתב כי "בנק ישראל, שאמנם שינה את הטון בעת האחרונה לכיוון פחות ניצי בהקשר של העלאת ריבית, לא התערב בשוק המט"ח במטרה לתמוך בשקל, זאת על אף הירידה של מדד שער החליפין הנומינאלי לשפל היסטורי. בכך, ייתכן כי בנק ישראל בראשות הנגיד הנוכחי, פרופ' אמיר ירון, מאותת כי בניגוד לשנים קודמות בהן רכישות המט"ח היוו חלק בלתי נפרד מתמהיל המדיניות, שמטרתה העיקרית היא השגת יעד יציבות המחירים, הוא לא ימהר להתערב בשוק המט"ח כשהשקל מתחזק".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בקבלת דו"ח בנק ישראל לשנת 2018. (דוברת בנק ישראל)

מאז כניסתו של ירון לתפקיד הפסיק למעשה בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח כדי למנוע זעזועים בערך המטבע. ירון גם טרח להודיע כי הוא מתנגד למדיניות ההתערבות שהונהגה על ידי פלוג, ובכך רמז לאותם המשקיעים הספקולטיביים ש"השטח פנוי" מבחינת בנק ישראל.

עמדה זו מצטרפת למספר התבטאויות המעידות על כך שירון עלול להמשיך להתנגד להתערבות בשוק המט"ח. נראה שירון, שהגיע לבנק ישראל היישר מהאקדמיה הכלכלית בארה"ב, הוא חסיד של מנגנון הוויסות העצמי של השוק. בכך תופס ירון עמדה ניצית יותר מזו של קודמתו בתפקיד.