שלושה רבעים מתקציב 2019 חלפו, ויש מי שכבר מתחיל לסכם את התקציב המוזר הזה שפעל במשך שנה שרובה ככולה שנת בחירות. על פי הנתונים שפרסם אתמול (ראשון) משרד האוצר ספטמבר מציג ירידה של הגרעון ב 12 החודשים האחרונים לרמה של 3.3% אם כי מדובר בירידה זמנית שמושפעת בעיקר מהגרעון הגדול שנצבר בספטמבר 2018. סה"כ גביית המיסים בספטמבר הסתכמה ב 27.8 מיליארד שקלים. הוצאות המשרדים עמדו על 28.7 מיליארד שקלים.

הגרעון

מראשיתה מציגה שנת 2019 תמונת גירעון העולה על היעד שתוכנן עם העברת התקציב במרץ 2018 שעמד על 2.9% שהם כ-40 מיליארד שקלים. בשלב זה מעריכים באוצר את החריגה בגרעון שתצטבר עד לסוף השנה ברמה של 10-12 מיליארד שקלים כלומר גרעון שנתי שיחצה את רף ה- 50 מיליארד שקלים. על פי הנתונים ספטמבר תרם לגרעון השנתי 1.9 מיליארד שקלים בלבד. סה"כ מתחילת השנה נצבר גרעון של 30.9 מיליארד שקלים.

במדד 12 החודשים האחרונים נמדד גרעון מצטבר של 3.3% תוצר. מדובר אומנם בירידה לעומת החודשים האחרונים שבהם בהם עמד הגרעון באזור 3.8%, אך מחברי הדו"ח מסבירים את הירידה כתוצאה מהסטה בגביית המסים בחודשים ספטמבר ואוקטובר אשתקד. אז חגי תשרי נפלו בספטמבר והביאו לדחייה בגביית המסים בסכום מוערך של כ-6 מיליארד שקלים מספטמבר 2018 לאוקטובר 2018. ההשפעה של אותה הסטה בשנה שעברה על מדד הגרעון ב-12 החודשים האחרונים כעת נובעת מהוצאתו של ספטמבר 2018 הגירעוני ממניין החודשים בעוד שחודש אוקטובר 2018 המשופע בהכנסות ממסים עדיין נספר במניין 12 החודשים האחרונים.

הכנסות המדינה ממיסים

כאמור הכנסות המדינה בספטמבר נאמדות בכ-30.2 מיליארד שקלים מתוכם כ 27.8 מיליארד שקלים התקבלו ממיסים (ללא מיסים בטחוניים). סה"כ מתחילת השנה צברה קופת רשות המיסים הכנסות בסכום כולל של 239.9 מיליארד שקלים חדשים המהווים 74.3% מהיעד השנתי שעומד על 323.1 מיליארד שקלים. כדי לעמוד ביעד השנתי תצטרך רשות המיסים להכניס בשלושת החודשים הקרובים כ 27.7 מיליארד שקלים בכל אחד מהחודשים הקרובים. יש לציין כי ממוצע ההכנסות החודשי מתחילת השנה עומד על 26.6 מיליארד שקלים בחודש. כך שנראה כי רשות המיסים עתידה לפספס את היעד שלה ב 2-3 מיליארד שקלים. כשמדובר ביעד של יותר מ 320 מיליארד שקלים זו סטיה מקובלת של פחות מאחוז.

נתון מעניין נוסף נוגע לתמהיל המיסים. חודש ספטמבר מציג שוב עליה בחלקם של  המיסים העקיפים והרגרסיביים (מעודד חוסר שוויון) שעמדו על 13.1 מיליארד שקלים לעומת  14.7 מיליארד שקלים המשויכים למיסים ישירים ופרוגרסיביים. תמהיל המיסוי מהווה מכשיר מדיניות חשוב בדרך לצמצום פערים, כשהמסים העקיפים מגיעים כמעט למחצית מהכנסות המדינה ממיסים מדובר בתמהיל רגרסיבי למדי.

הוצאות משרדי הממשלה

מתחילת השנה הוציאו משרדי הממשלה סכום כולל של כ-254.2 מיליארד שקלים מתוך תקציב מקורי של 344.6 מיליארד שקלים. כלומר בחלוף כ-75% מימי השנה הוציאו משרדי הממשלה כ-73.8% מתקציבם. יש לציין כי המשרדים החברתיים רשמו ביצוע תקציב של 73.1% לעומת המשרדים הכלכליים שהגיעו לביצוע של 86.3%. עם זאת, בגלל חלקם הקטן יחסית של המשרדים הכלכליים מסך עוגת התקציב, לשיעור הביצוע הגבוה שלהם השפעה זניחה על שיעור הביצוע הכולל. יש לציין כי מערכת הביטחון נמצאת בקצב ביצוע מרוסן יחסית לעומת שנים קודמות כשעד כה הוציאה 75.9% מתקציבה השנתי. את הריסון התקציבי של מערכת הביטחון ניתן לייחס בעיקר להסכם שנחתם בין שר האוצר כחלון לשר הביטחון לשעבר יעלון שהביאו לשינוי באופן בו מתוקצבת מערכת הביטחון.